צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ראיתי אותו בין חושך לאור

מאת ניקול בעקבגבוה​(שולטת)     29 בינואר 2007
ראיתי אותו בין חושך לאור והוא מונח על הארץ,
גופו מתפלש באבק.
גרגירים-גרגירים דבקים לגופו
והם גדולים ממנו.
חבול ומושפל,
אוחז בכף רגל לבנה
בשארית כוחותיו,
ונמוג.

venus in our blood​(שולטת)
אינטנסיבי
תמציתי, חזק, ועמוק. אהבתי.
31 בינו׳ 2007, 12:32
me_4_u (נשלט)
כנה וחודרני
ההתפלשות הזאת בעפר לרגליה, ההיטמעות בקרקע כאחד הגרגיר, הנסיון הנואש והנואל להיאחז במה שלעולם לא ניתן לאחוז בו, הערוב של תקוה ויאוש, זו תכלית ותמצית העבדות. מרתק תרתי משמע.
31 בינו׳ 2007, 16:39
פיתוי מתוק...​(מתחלפת)
הארה - הערה
הארה: השיר סוחף ומרגש. כמו שנאמר - תמצית השליטה. הערה: לא התחברתי למילים: "חבול ומושפל". נראה לי שאפשר היה לתאר את השבריריות, החולשה וחוסר האונים במילים אחרות ויותר עוצמתיות. אולי: "רצוץ ותשוש".
31 בינו׳ 2007, 21:21
מידאס'
האומנותיים
שמחה וקול תרועה למבקרים האומנותיים של היצירה ;) הניחו לה לאומנות, והתרכזו בעיקר רבותי : ב!פנטסיה! לטעמי השיר הוא פשוט מחרמן, מטרף, מפתה מי לא היה חולם להיות לרגליה של ניקול באותו רגע; לחוש את העליבות שלו את מולה דמותה הניצבת איתנה מעליו; להתמסר לסגידה לגופה אל מול הקושי והסבל. לבהות בה במבטי הערצה ולרצות רק לשרת אותה עוד. האת האומנות השאירו. הפואטיקה? שתזדיין לה בסבלנות עד העונג הבא. (נא לקחת את דברי בהומור, אני חלילה לא בא לזלזל בדברי איש מהמגיבים).
31 בינו׳ 2007, 22:21
me_4_u (נשלט)
וליתר דיוק
בהתייחס לדברי קודמי על כך שניקול "ניצבת איתנה מעליו" מבקש לדייק במנוח: "מתנוססת יציבה, איתנה, מעליו" (מתוך "החתמה" של ניקול). אני חושב שהמקור הרבה יותר חד חודר ודוקר.
1 בפבר׳ 2007, 17:08
שורטת קינקית
אין צורך בהרבה מילים
מה שמוכיח שלעיתים אין צורך בהרבה מילים בשביל להעביר מסר/חוויה. ככל שאנו יותר מדוייקים ומכוונים, אנו אכן זקוקים לפחות מילים. יפה מאד!!!
2 בפבר׳ 2007, 9:00
me_4_u (נשלט)
כוח המיקוד
ובהקשר הזה, בהמשך לדבריה של מלכת המסתורין, אין ספק שהגבירה ניקול היא אמנית התמצות, המיקוד והריכוז, בבחינת מלל מועט המחזיק מרובה.
9 בפבר׳ 2007, 18:36
anat-slave​(נשלטת)
אין עלייך , מאז ולתמיד
24 במרץ 2020, 16:08