סיפור קצר

תאריך הטיסה מתקרב. די, נמאס לי כבר. המרחק מהבית מתחיל לפגוע ולהתיש. לא נורא, אני חושב לעצמי, לפחות אוכל לישון טוב, לשתות, לפנק את עצמי בארוחה טובה. מתחיל לפנטז: אולי בנסיעה הזאת לא אסיים את היום במיטה מול הטלוויזיה במלון. כן בטח, כאילו שיש סיבה שהנסיעה הזאת תהיה שונה.

יום ראשון. המטוס נוחת. שונא לנחות בערים משעממות, וזאת בטח המשעממת מכולן. לוקח מונית למלון ודי מתאכזב. ציפיתי ליותר, אבל לא נורא, אני רק יומיים פה. יום שני. הפגישה הייתה טובה. יש עסקה. מחר חוזרים הביתה. איזה כיף.

אני נכנס ללובי של המלון ומחליט לשבת קצת בבר. אני מזמין משקה ועוד אחד, מסתכל על הבר ודי מתאכזב - שני אנשי עסקים, לא מקומיים כנראה, יושבים וצוחקים. לא מבין את השפה, אבל זה נשמע מצחיק. שם לב שאישה בשנות ה-40 לחייה יושבת בקצה הבר. היא די לטעמי למרות שאישה לבדה בבר זה לא סימן טוב.

האישה לובשת חולצה בצבע סגול כהה, קצת חושפנית אבל לא יותר מדי, חצאית שחורה די ארוכה, ונעלים שחורות עם עקב סביר. שיערה של האישה חום, ארכו בינוני, ושפתיה בשרניות עם אודם חזק. פניה נאות מאד. היא לא ממש יפה, אבל יש בה משהו. היא חושנית, סקסית. העיניים שלה שונות ומיוחדות - רכות. ללא ספק ניתן לראות את הנשמה דרכן. היא לא נערת ליווי, אני סומך על חושיי.

אני קורא לברמן ומבקש ממנו שימלא לה את הכוס. היא מחייכת ומהנהנת לאות תודה. זהו, תאזור אומץ... - אני ממשיך לדרבן את עצמי ולבסוף ניגש. השיחה זורמת באיטיות. היא ממש מתוקה, אני חושב בליבי. אולי התמזל מזלי. הטיסה שלה התעכבה והיא נאלצת לשהות כאן, כך היא מספרת.

עוברת שעה והאלכוהול עולה. מחליט לאזור אומץ ומזמין אותה לחדרי. היא מסכימה, לוקחת את ארנקה ומתלווה אלי. נכנסים לחדר, נשכבים על המיטה ומתנשקים. ריחה משכר וגופה רך ומלטף. מעיף בו מבט מהיר – יש לה גוף סקסי. היא טיפה מלאה עם חזה בינוני ופטמות זקורות. ישבנה עסיסי וכרסה הקטנה מבצבצת. ללא ספק, סקסית. האור מעומעם, אבל אני מבחין בסימנים על גופה. לשאול או לא לשאול? מתלבט ולבסוף מחליט לשאול.

היא מסמיקה ומתחילה לספר לי בלחש כיצד הגיעו הסימנים: על האדון, על ההשפלה, על הכאב, על הסיפוק. אני מקשיב בשקיקה וממתין שתסיים. כעבור דקות אחדות היא מסיימת. לפתע היא נשכבת למרגלותיי ומבלי לומר מילה, תופסת ברגליי. אני נבוך בליבי, אובד עצות. מעולם לא פגשתי מישהי מהעולם הזה. אמנם תמיד פנטזתי, אבל מה פתאום זה קורה עכשיו?! אני לא מוכן! אני מרגיש את האדרנלין, אבל, מצד שני, רעד עובר בגופי. מה לעשות? אני לא מבין בדברים האלה. אסור לי לתת לה לחכות. השניות עוברות, ולבסוף אני מחליט לקחת שליטה.

אני תופס בשערה ומעמיד אותה. היא לא מביטה בעיניי, משפילה מבטה. אני סוטר לה קלות וזורק אותה למיטה. היא לא זזה ונשארת באותה תנוחה. אני מתיישב במיטה, מושך אותה אלי, וציב אותה על ברכיי - היא לא מתנגדת, מתמסרת כילדה. אני מתחיל להפליק לה בישבנה, והיא משמיעה יבבות. היבבה היא לא יבבת-כאב ולא יבבת-תענוג. משהו ביניהן. אני צובט אותה. גופה מתכווץ. זה ללא ספק כאב. היבבות גוברות. גופה רועד, אך היא עדיין לא משה ממקומה. משהו מוזר קורה בגופי: הדם זורם מהר מדי. צמרמורת נעימה מתפשטת בי: תחושה נפלאה.

היא עדיין על ברכיי. אני מרגיש נפלא. אני מתחיל להעביר את ידי לעבר איבר מינה ומגלה שהיא מגורה. כנראה שאני בסדר, אני מהרהר בליבי בסיפוק, טוב שאזרתי אומץ וניסיתי. אני מחליט להעביר הילוך, יורק לכיוון ישבנה ומתחיל להעביר את ידי לעבר פי הטבעת. היא מתכווצת. אני מפליק בישבנה בחוזקה והיא שוב נפתחת. האצבע כבר שם ואני מסובב אותה ברכות. היא מתפתלת ונאנחת, אך אני לא מפסיק. היא אוהבת את זה, אין לי ספק. אני מכניס עוד אצבע; אנחותיה גוברות. זרמים עוברים לי בכל הגוף. אני מרגיש כמלך העולם. לא ידעתי שתחושות כאלה קיימות.

אני מוציא מתוכה את אצבעותיי ומורה לה לקום ולהביט אלי. היא מתייצבת מולי, מבטה כנוע ואסיר תודה. אני מחייך בליבי, סוטר לה ומצווה עליה בקול תקיף להישען על השולחן. אני מתכופף, עומד מול ישבנה ויורק לתוכו. כולי אש. איבר מיני זקור. אני מאחוריה. היא מבינה מה הולך לקרות, ואני מתחיל לחדור אליה. איבר מינה רטוב והיא נאנחת. אני מאיץ את תנועותיי. שנינו מזיעים. אני דוחף אצבעות לישבנה. היא נאנחת בחוזקה, ופתאום רועדת. אני מרגיש נוזל חם מטפטף מאיבר מינה. היא גונחת וגומרת. אני מורה לה לשתוק. היא ממשיכה לרעוד אבל בשקט. אני מרגיש שמייד גם אני גומר. כל גופי רועד. זרם חזק משפריץ מתוכי. תחושה עילאית.

שנינו נשכבים על המיטה. היא מתכרבלת עלי ומחבקת אותי. אני מרשה לה. בסתר ליבי אני יודע שהיא שינתה את חיי. אני מנשק אותה על מצחה ולוחש לה בעברית: "את המלכה האמיתית". מזל שהיא לא מבינה. ממשיכים לשכב כך, חבוקים. השחר עולה. המטוס ממריא. שבים הביתה.