אהובתי הנצחית.

מיליוני פנינים לרגלי
וברק פניהם לוטף את חושי
כמעט -
אבל לא את.
אשמורת בוקר מבשרת זריחה
מלווה באקורד גיטרה צרודה
אך עדיין -
אין הם את.
לבלוב פרגים של יום אביב
חיוך תינוק אל מול אביו
ועדיין -
את לא שם.

ראיתי אותך -
גבוהה ונשגבת בכל תחתית של בור
בנית לך קרוסלה צבעונית מלאת פתחים נסתרים
ועיני המחייכת שצפתה בך רכובה העידה על
אותה ילדה נושנה ענוגת שפתיים אשמות בצמר גפן מתוק

את האור הגאוני של בין ערביים
ואת תשוקתי אל מחול חושייך -
אתמצת לעצמי בדלותך
ובנשימת עורך ושערך.

ארכימדס יאמר: "מצאתי"
ואני אוסיף: "נולדתי".