סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לאן לוקח הכאב

מאת בן כנף​(שולט)     21 במרץ 2007
ושאלת - איזהו הצליל הנכון -
זה של השוט החותך באוויר
או זה של העור המצטמרר לשמעו?
ושאלת – מהי המנגינה הנכונה –
זו השורטת מצוותה בנמוכים
כטום וויטס על הוויסקי השלישי
או הדקה, הנאנקת
המכסה על האצור בפנים.

ועוד ביקשת לדעת
חסומת הפה הרתוקה למעקה
היכן מונח החופש
ומי מוליך את מי ברצועת כבלים
האם זה העומד פשוק רגליים
זקוף, שתקן ומצווה
או הכורעת מבלי נוע –
למי הידיעה והבחירה
למי חירות המחשבה.

לאן לוקח הכאב
היש כבלים באהבה
למי הוא המפתח
תיבת מטמון האוצרות
למי ניתנו מוסרות ההובלה
הארצה שבערוב היום
תהיה זו היד מלטפת או מכה.

ומול השאלות שבעינייך
נכנעתי באותו השקט על ברכיי
כמה חזק אפשר לגעת בנוצת האצבעות.
ורוב פחד אחזני
בעירוב המתפתל של הקושי והרוך
שביום מן הימים תישירי מבטך
תקרעי את חיבוקי מעלייך
ותלכי לכרוע אצל מישהו אחר.

Josephin​(לא בעסק)
מאוד יפה
עוצמתי, מרגש, ועדין :-)
24 במרץ 2007, 10:45
venus in our blood​(שולטת)
אהבתי
מאוד. כתיבה מופלאה, מעוררת רגש ומחשבה. תודה לך.
25 במרץ 2007, 13:17
ורד נדיר
יפה ועדין
הכאב המתוק הזה.
6 בדצמ׳ 2008, 8:03
ורד נדיר
יפה ועדין
הכאב המתוק הזה.
6 בדצמ׳ 2008, 8:03