מפגש שמיני

"שלום"
"אהלן, מה שלומך?"
"בסדר גמור, מה שלומך אתה?"
"לא רע בכלל. בסוף יהיה בסדר..."
"עכשיו לא בסדר?"
"אני פולני. סבתא שלי ז"ל, התגובה הכי טובה שהיית יכולה להוציא ממנה זה היה "יותר טוב" שזה היה אומר "אני מרגישה נפלא". אנחנו רגילים לקטר, זה עובר ב-DNA"
היא צוחקת.
"אתה לא נראה כזה קוטר"
"אני משתדל לא להיות. תשמעי היו לי כל מיני מחשבות שרציתי לשתף אותך בהן"
"אני אשמח לשמוע"
"רציתי לדבר איתך רגע על החיבור של הפנטזיות והמציאות. זה טיפה מסובך אבל נסי להבין לאן אני מנסה להגיע..."
"אני אשתדל..."
"יש לי נטייה לבסס חלק גדול מהפנטזיות שלי על המציאות. כלומר, אני ממציא לי סיפורים שמרגשים אותי אבל מבוססים על המציאות בדרך זו או אחרת."
"אתה יכול לתת לי דוגמא?"
"כן. בשבוע שעבר היו המון אייטמים על ההופעה של בריטני ספירס בתחרות של MTV, נתקלת בזה?"
"אני חושבת שכן. הייתה לה הופעה די כושלת הבנתי..."
"היא עשתה קאמבק אחרי 3 שנים. היא עלתה לבמה עם תחתונים וחזיה שהיו אמורים להיות סקסיים, מגפיים שחורים שווים והרביצה הופעה מזעזעת. היה משהו משפיל בכל העניין הזה, התאמצות יתר להיות סקסית, כשבפועל היא נראתה שמנה נורא, מגושמת, פספסה את הפלייבק ורקדה כאילו יש לה באט פלאג בתחת"
"יש לה מה בתחת?"
"באט פלאג. זה כמו מין פקק ששולטים שמים לפעמים לנשלטים שלהם בתחת, זה מגרה את פי הטבעת, מחרמן ומציק בו זמנית."
"לא נשמע כמו משהו נעים"
"זה נעים ולא נעים בו זמנית, חמוץ מתוק כזה..."
"טוב, תמשיך..."
"אז ראיתי את בריטני מופיעה ומייד צמחה לי סצינה שלמה בראש. הסצינה הזו מתרחשת לפני ההופעה."
"מה קורה בסצינה הזו?"
"את רוצה ממש פירוט או סתם בערך?"
"אני אשמח לשמוע כל מה שתבחר לספר לי. אם זה רלוונטי לעניין כמובן."

"או. קי. זה מתרחש בערך חצי שעה לפני ההופעה, בחדר ההלבשה של בריטני. החדר נעול והיא מסיימת ללבוש את הבגדים של ההופעה. היא מסתכלת על עצמה במראה ודי מזועזעת. על כיסא במרכז החדר יושבת בחורה אחרת, לבושה מחוך ויניל שחור ומגפיים שחורים עד הירכיים. בריטני מסתובבת אליה, הבחורה השניה מביטה עליה מרוצה.

בריטני אומרת לה: "אני נראית נורא"

הבחורה קמה ומתקרבת אליה "את נראית בדיוק כמו שאת צריכה להיראות – כמו זונה קטנה ומושפלת" היא תופסת אותה בשיער ומסובבת אותה חזרה אל הראי. היא נצמדת אליה מאחור, תופסת לה את השדיים בכוח ולוחשת לה באוזן "היום כל העולם יראה אותך בדיוק כמו שאני רוצה שהוא יראה אותך, כמו השפחה הזנותית שלי." היא מעבירה את היד על הגוף של בריטני ותופסת לה בכוח את הירכיים "עם עודפי השומן שלך, עם הגוף העקום שלך... אם זה היה תלוי בי היית מופיעה ככה..." בבת אחת היא תולשת לבריטני את החזיה ומשאירה אותה עם חזה חשוף. היא מעבירה יד על הפטמות שלה וצובטת אותן בכוח. בריטני מייבבת. המלכה עוזבת אותה וחוזרת לשבת.

"תרקדי בשבילי" היא פוקדת עליה. בריטני מתחילה לזוז בחוסר נוחות. דמעות בעיניה.

"בבקשה גבירתי..."

"סתמי זונה. היום זה היום הגדול שלי, היום כולם יראו מי את באמת... תרקדי!"
בריטני רוקדת, דמעות זולגות על לחייה. המלכה צוחקת בקול.
"בואי הנה ורדי על 4"

ברטני ניגשת אליה ויורדת על 4. המלכה מניחה מגף אחד על הגב שלה ואת המגף השני דוחפת לפנים שלה. בריטני מתחילה ללקק באטרף, מחפשת מפלט. המלכה דוחפת לה את העקב לתוך הפה וממשיכה ללחוש לה "כן... תמצצי זונה... את אוהבת להיות הזונה שלי נכון? את אוהבת לשרת את המלכה שלך נכון?" בריטני מייבבת משהו וממשיכה ללקק במרץ, שתיהן מתחילות להתחרמן.

לפתע המלכה שולפת דילדו גדול ומחברת אותו אליה. היא נעמדת, תופסת את בריטני בשיער ומחדירה לה את הדילדו לפה. בריטני מוצצת כמו משוגעת והמלכה דוחפת לה את הדילדו עמוק לגרון. לאחר מכן היא מעיפה אותה על 4, נעמדת מאחוריה וחודרת אותה מאחור. היא מזיינת אותה בכוח מאחור, מושכת לה שיער, בריטני מייבבת מחרמנות וכאב, המלכה דוחפת לה אצבעות לפה כדי להשתיק אותה ובריטני מוצצת אותם בתאווה. המלכה משפדת אותה בעוצמה מאחור כשלפתע נשמעת דפיקה על הדלת...
"בריטני 10 דקות לבמה."

הזיון ממשיך במרץ.

"בריטני?" נשמע הקול מודאג מבחוץ.

המלכה נעצרת ומתכופפת קדימה. היא מושכת בשיערה ולוחשת לה באוזן "למה את לא עונה לו כלבה?"
בריטני מגייסת את כל כוחה כדי להישמע בסדר וצועקת "שמעתי" לכיוון הדלת. נשמעים צעדים מתרחקים והזיון ממשיך.
בריטני כמעט וגומרת ובדיוק אז המלכה מפסיקה. היא שולפת את הדילדו החוצה ומחדירה במקומו באט פלאג לתחת שלה. "זה בשביל שלאורך כל ההופעה תחשבי עלי" היא לוחשת לבריטני ואז חוזרת לשבת על הכיסא. היא לוקחת את הראש של בריטני ודוחפת אותו אל בין ירכיה. "לקקי לי כלבה" היא מאוננת לה על הפנים עד שהיא גומרת בגניחות הנאה ואז מדליקה לעצמה סיגריה בזמן שבריטני חוזרת ללקק את מגפיה. מדי פעם היא מאפרת לבריטני בפה.
לבסוף הוא נעמדת עם הסיגריה ביד ומעמידה גם את הכלבה שלה. היא מתקרבת אליה קרוב קרוב ומצמידה את הסיגריה בין רגליה. בריטני מייבבת והמלכה בבת אחת מכבה את הסיגריה ממש ליד איבר המין שלה. בריטני בוכה מכאב והמלכה מנשקת אותה בתשוקה עצומה.

"2 דקות לבמה" נשמע הקול מבחוץ.

המלכה נותנת לבריטני נשיקה ארוכה אחרונה ולוהטת יחד עם שתי צביטות אכזריות בכל פטמה. היא מלבישה לה חזרה את החזיה, מנגבת לה את הדמעות ושולחת אותה אל הבמה בחיוך...


"זו הגרסה המקוצרת..."

היא מביטה בי קצת המומה. בעיניה אני מזהה לחלוחית קלה אך מוסתרת היטב, גם אם התיאור שלי מחרמן אותה בצורה זו או אחרת היא לעולם לא תראה לי.
"תודי שעכשיו את רואה את ההופעה שלה באור אחר. לא?"

היא צוחקת.

"אין ספק שהמוח שלך יצירתי מאוד. הפנטזיה הזו שסיפרת לי כרגע מעסיקה אותך הרבה..."
"לא ממש. סיפרתי לך אותה כדי להגיע לנושא הראשוני שממנו התחלתי. תראי, הפנטזיות האלה חודרות למחשבות שלי בכל מיני רגעים, גם במהלך קיום יחסי מין"
"בזמן שאתה מקיים יחסים עם קליאופטרה אתה חושב על נשים אחרות?"
"זה בדיוק העניין, שאני חושב מחשבות כמו זו שסיפרתי לך כרגע. אני לא מדמיין את עצמי עושה סקס עם מישהי אחרת, זה לא מגרה אותי בשום צורה. אבל פנטזיות מהסוג שסיפרתי לך כרגע מחרמנות אותי ברמות קשות. לפעמים אנחנו עושים סקס ונילי רגיל ואז קורה שמחשבות כאלה חודרות להן לתוך זה."
"או קי..."
"עכשיו רובם זה סיפורים סוטים שאני מחבר לעצמי בראש. הן לא פנטזיות במובן שאני רוצה להגשים אותן, מה גם שכאמור ברובן אני לא נמצא כלל. השאלה אם זה בעייתי? אני יודע שמבחינת הרבה נשים אין דבר מעליב יותר מגבר שמפנטז במיטה על מישהי אחרת... רק שאצלי זה שונה... אגב, זה לא תמיד קורה. פה ושם..."
"נשמע כאילו זה מפחיד אותך"
"זה סוג של בגידה, לא?"
"בעיני לא. מה ההגדרה שלך לבגידה?"
"מעילה באמון. ראיתי פעם סרט של רוב ריינר שכחתי איך קראו לו. בכל מקרה היה שם זוג שרב והיא אמרה לו שמבחינתה בגידה זה כשמישהו זר חודר לאינטימיות הזוגית שלהם. מאוד אהבתי את ההגדרה הזאת."
"אם זו ההגדרה שלך אז בוא ננסה לשפוט אם אכן מדובר בבגידה."
"תראי, זו לא ממש בגידה. אין כאן מישהו מוחשי ואמיתי שנכנס בינינו וגם רוב הפנטזיות שלי כאמור הן רחוקות מלהיות ברות מימוש. אבל עדיין יש שם משהו אחר... בינינו..."
"וזה לגמרי טבעי. ההחלטה לחיות עם בן זוג לאורך כל חייך היא החלטה לא קלה. זה מאוד טבעי שיהיו כל מיני מבטים לצדדים, שאלות פנימיות ועולם שהוא שלך ואותו אתה לא חולק עם בת זוגך."
"העניין הוא שיש לפנטזיות האלה גרעין מציאותי. לא כולן על בריטני ספירס, למעשה רובן לא על בריטני ספירס..."
"אז על מי?"
"זה יכול להיות על כל אחת. מכוכבות קולנוע ועד מישהי שראיתי במעלית. ברגע שיש משהו קינקי שהרדארים שלי קולטים המוח מתחיל לרוץ קדימה..."
"זו שאלה מעניינת. פנטזיות הן עולם מורכב. אני בהחלט מבינה את החשש שלך שהיא תחשוב שמדובר בסוג של בגידה, או שתעלב מכך. מצד שני, אני חושבת שלמישהו יש את הזכות לגזול ממך את הפנטזיות שלך, או החלומות שלך..."
"אז מה שאת אומרת זה בעצם תמשיך לפנטז ואל תספר לה כלום..."
"אני לא בטוחה. אם זה מטריד אותך, כנראה שזה לא הפתרון הנכון. אני צריכה לחשוב על זה עוד קצת..."
"יופי. אז הפעם יש לך שיעורי בית."
"כן. אנחנו נתחיל את הפגישה הבאה מהנקודה הזאת בסדר?"
"בסדר גמור."
"להתראות"