דיירת משנה - חלק שני

הקול של בן עלה מיד באינטרקום. הוא אמר, "על זה שלחצת עוד פעם -- עוד חצי שעה בחוץ". ורציתי לצעוק או לבכות, אבל פחדתי לעשות רעש, ושמעתי אותו טורק את השפופרת. חיפשתי מקום להתחבא, ובסוף פשוט שכבתי בגינה מאחורי שני שיחים. חתול אחד בא להסתכל עלי אבל זהו. זה היה מחבוא גרוע. יכלו לראות אותי כל מי שהתקרבו קצת אל הגן. ראיתי אמא עם תינוק, ושני צעירים, ואז בחורה אחת, כולם עולים במדרגות שמובילות לאינטרקום וכולם הסתכלו בדיוק לאיפה שהייתי, ורק במזל הם לא ראו אותי. ניסיתי לספור את השניות בראש אבל התבלבל לי ורק במזל עשיתי מין גיחה כזאת, מפוחדת לאללה, ליד האינטרקום, כשהקול של אדי קרא לי, ואני אמרתי "כאן!" והוא ענה רק עם הרעש הזה שפותח את הדלת, שנשמע כמו מוזיקה מתוקה. כשהדלת נפתחה שמעתי קולות של שני אנשים מאחורי והתחלתי לרוץ פנימה. במראה בלובי ראיתי שהשקית הלבנה אולי מסתירה לי את העור, אבל שיער הערווה שלי ברור לחלוטין דרכה.
הדלת נפתחה ואני פשוט רצתי למעלה במדרגות, את כל העשר קומות, ואז עמדתי מתנשפת מול הדלת שלהם. לא צלצלתי כי ידעתי שזה סתם ירגיז אותם והם יודעים שאני שמה, ובראש עברו לי כל מיני תסריטים מפחידים, למשל, שהם יגידו לי לרדת להביא את הבגדים מתוך פח הזבל, ורק כדי לרצות אותם עוד ירדתי עם הברכיים על שטיח הכניסה וחיכיתי ככה למרות שזה כאב.
מבפנים שמעתי קולות, כאילו הם יושבים על הספות ושותים בירה ונהנים, וחשבתי יופי, שיירגעו. עבר זמן ואדי פתח לי את הדלת וחייכתי אליו, כי שמחתי לראות אותו. הוא אמר, "על ארבע", ואני הבנתי, והלכתי פנימה על הידיים והרגליים, ודרך המראה של ההול ראיתי איך הוא מסתכל על הבגד החדש שלי ואיך הוא מחייך. כשהוא סגר את הדלת ראיתי את בן יושב על הספה בחולצה פתוחה והחזה המושלם שלו מציץ דרכה; בתוך המטבח, השקיות היו על הרצפה.
אדי אמר, "יאללה, תסדרי," ואני זחלתי לשם והוא בא והזיז כיסא והתיישב לידי. העזתי לקום והתחלתי לשים דברים במקום: הקולות במקרר, הלחם בקופסא של הלחם. הייתי כל כך רעבה וצמאה והסתכלתי על אדי, ואדי נראה פחות קשוח עכשיו, אז אמרתי, "אני יכולה בבקשה שלוק מהקולה?" הוא אמר, "אולי אחר כך, כשיהיה פה מסודר ונקי". אמרתי "טוב", וחייכתי, והמשכתי לסדר, גם את הדברים הכבדים, והתחלתי להזיע בתוך תחתוני הפלסטיק שלי. אבל בשקית האחרונה קצת נשברתי והתכופפתי לידו ושמתי את היד על הברך וביקשתי ממנו, אמרתי, "בבקשה... אני נורא צמאה..." ואז, כשהוא לא נשבר, אני לא יודעת איך חשבתי על זה, מאיפה הבאתי את זה, אבל ירדתי על ארבע והורדתי את הפנים לעבר נעל הספורט שלו, ונתתי כמה נשיקות. אחרי כמה זמן -- השפתיים שלי היו יבשות על הבד של הנעל -- הוא אמר, "על ארבע, פה גדול, עיניים עצומות". וחשבתי שאם הוא... הסמקתי כשחשבתי ככה... שאם הוא במקרה יוריד את המכנסיים וישים את הזין שלו בפה שלי, והזין הזה יריח כמו זין של גבר ובטח גם יהיה גדול כזה, שאני... שזה יהיה מחיר ראוי לאיזה שלוק של קולה. אבל הוא רק שאל "מתוק?" ואני הנהנתי בעיניים עצומות, קצת מאוכזבת שזה כזה קל, והוא שאל, "כמה שלוקים?" ואני אמרתי "עשרים!" והוא אמר בסדר, ושמעתי קליק, ופתאום הרגשתי משהו מתמוסס לי על הלשון, והבנתי שזאת סוכרזית, וזה היה מגעיל, וניסיתי לירוק אותה, אבל הוא רק צחק והחזיק לי את הפה, ואמר, "עשרים, הא?" ודחף לי עוד אחת. ככה הוא חיכה עם כל סוכרזית שהיא תתמוסס קצת, והפה היבש שלי הרגיש מגעיל כל כך. אחרי עשר הוא ויתר לי וליטף את הראש, ואני המשכתי לסדר וניסיתי לבלוע את כל שארית הסוכרזית מהפה.
בסוף רציתי לשים את כל השקיות בפח, אבל אדי אמר לי לתת לו אותן, ואני אמרתי עוד פעם כמה שאני צמאה. בן נכנס, ואמר, "היא עשתה ספונג'ה?" ואדי אמר לו לא. אז בן אמר, "על הברכיים, פה גדול, עיניים עצומות", ואני הכנתי את עצמי עוד פעם לסוכרזית, אבל אז שמעתי בבירור צליל של ריצ'רץ' נפתח, וניסיתי להוציא קצת רוק, שיהיה לו נעים, אבל אז הזרם פגע באף ובלחי שלי, ובעיניים עצומות ניסיתי שזה יכנס לי לפה. שתיתי קצת, אבל הוא זז כל הזמן עם הזרם ורוב השתן נפל על השיער שלי ובמורד הגוף. שמעתי את בן סוגר את המכנסיים אבל לא פתחתי את העיניים, כי הן היו מכוסות בשתן, ואז אדי אמר, "רגע, גם לי יש." וגם הוא פתח את המכנסיים והרטיב אותי, אבל הוא נתן לי לשתות יותר. אף פעם לא שתיתי שתן אבל גם אף פעם לא הייתי שמחה יותר לשתות משהו, וכשהוא גמר, אמרתי בשמחה "זה יותר טוב מקולה!" ופתחתי את העיניים ומצמצתי עם השתן בעיניים, ושניהם צחקו.
אדי זרק עלי סמרטוט, הצביע על האקונומיקה, ואמר "תנקי את הטינופת". השתמשתי בסמרטוט כדי לנקות את עצמי, ופשטתי את השקית כדי לנקות את השתן שנקווה בתוכה. אחרי זה עשיתי ספונג'ה, וכיוון שהם לא נתנו לי מגב ניקיתי על הידיים והברכיים וקיוויתי שהם ייכנסו ויראו את זה וישמחו.
אחרי זה ניסיתי לנגב את עצמי מהאקונומיקה ויצאתי מהמטבח, ובן ישב על כיסא עם משענת ישרה ואדי אמר לי לבוא. הרגשתי מאוד משונה, לא רק בגלל כל הדברים שקרו, אלא בגלל שזאת הפעם הראשונה שהם ראו אותי עירומה. הלכתי ליד בן והוא תפס אותי והשכיב אותי על הברכיים שלו, ככה שהתחת שלי היה ממש מול אדי. בן אמר, "היית די מחורבנת היום," ונתן לי מכה חזקה בטוסיק. אף פעם לא הרביצו לי בטוסיק. הרגשתי מופתעת ומושפלת, והתחלתי לבכות כי הבנתי שמגיע לי.
בן אמר "אני *מאוכזב* ממך" ונתן לי עוד מכה עם המאוכזב. בכיתי והוא המשיך לתת לי מכות, מכה אחרי מכה, כל אחת יותר כואבת. אדי הדליק סיגריה. בן נתן עוד מכה, עוד אחת, עוד אחת, דוחף אותי יותר ויותר עמוק לתוך הברך שלו. אחרי כמה רגעים הוא הפסיק ואדי אמר, "טוב, תורי", ואני פשוט קמתי והלכתי מהר ונשכבתי על הברך שלו, כי רציתי לגמור עם זה כמה שיותר מהר אבל גם כי הייתי סקרנית לגבי ההבדל בין המכות שלהם.
אבל אדי שלף את החגורה שלו והתחיל להצליף באמת, ועכשיו באמת בכיתי, ואז בן התיישב לידו, מול הפנים שלי, שם על הכתף של אדי יד אחת, ועם השנייה הוא התחיל לתת לי סטירות -- בלי לשים לב אלי כמעט, סטירה בימין סטירה בשמאל. כשכבר בכיתי ממש חזק אדי הפך אותי ובן נתן לי עוד סטירה רצינית ישר על הפה. אדי אמר "תפשקי," ואני עשיתי לא עם הראש, אז שניהם נתנו לי סטירות ישר בחזה, כאילו שמעיפות את הפטמה כמעט מהמקום, ואני פיסקתי לאט, ואדי, ממש בזמן שפיסקתי, התחיל לתת לי מכות בירכיים. כאב לי והחלפתי צבעים וקפצתי עם כל מכה, ובזמן שהראש שלי היה לכוד מתחת לבטן החשופה של בן הוא רכן והתחיל להכות את החזה שלי, שקפץ וקפץ. אדי התקרב למפשעה שלי עם המכות שלו ואני בכיתי כמו משוגעת, ואני לא יודעת למה, אבל כל פעם שאחד מהם נתן מכה חזקה מאוד נתתי לבטן של בן נשיקה.
המכות נרגעו ובהדרגה הפסקתי לבכות ורק נישקתי את הבטן של בן, ואדי עם האצבע שלו התחיל לשחק לי בכוס. הייתי כל כך רטובה ועל סף פיצוץ, שכל נגיעה שלו העבירה בי רעד כזה שהתחלחלתי. הוא שם לב והמשיך לשחק איתי ככה, בנגיעות עדינות, ואני רועדת עם כל נגיעה; בן שם אצבע בתוך הפה שלי והכריח אותי למצוץ, דחף אותה עד הסוף, עד שהייתה לי בחילה, אבל זה היה גם נעים ואדי בדיוק מצא את הדגדגן שלי .אבל אז, בדיוק כשהתחיל להיות ממש ממש נעים -- התחלתי למצוץ את האצבע של בן ממש חזק ואולי אפילו נשכתי קצת -- אדי נזכר במשהו. הוא הפסיק בפתאומיות, ואני ניסיתי להרים את הראש ולהסתכל עליו, למרות שהאצבע של בן הייתה תחובה לי בפה. אדי אמר בקול מאוד שקט, "תגידי..." ופתאום היה שקט מפחיד. הפסקתי למצוץ, אבל האצבע של בן לא יצאה מהפה שלי. "איפה המפתחות שלי?"
לא אמרתי כלום. המכנסיים. הם היו במכנסיים שזרקתי לפח. אדי חפן את הכוס שלי ביד אחת ומעך. "איפה, כלבה?"
"בבא אבאאוו", אמרתי עם האצבע בפה. בפח זבל.
רגע אחר כך מצאתי את עצמי בחדר מדרגות, בלי בגדים, רטובה, חבולה ומתקשה לעמוד. במראה של הקומה ראיתי שכולי אדומה ממכות -- הפנים, השדיים, התחת.