סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סשן הורים

מאת חניבעל     7 באוקטובר 2008
תורידי את הטבעות. תורידי את השרשרת. תורידי את העגילים. תורידי גם את האיפור. תורידי את תלאות היום. תורידי דעה קדומה וסנטימנטים. תורידי ממך היסטוריה ועבר. תורידי ממך כינויים ושמות חיבה והיכנסי עירומה לחדר.
נאה שפחה. עכשיו גם תורידי את הבגדים.
אני מרכין אותה על נאדו, מכופף את ירכיי מולה ומדליק סיגריה.
את לא אישה פה. אין לך בעל פה. כאן, בחדר הזה ובזמן הזה את גם לא אמא. את שפחה. שפחה שבין כל הצרכים שכחה שקודם כל היא שפחה. ולכן את פה, בחדר הזה, במקום הזה ובזמן הזה כדי שאזכיר לך.
היא הגישה לי כף יד ואני איפרתי. את הטקסים הקטנים היא לא שכחה.
על שמיכת טלאים ישנה שצד אחד שלה מעוטר בפרחים ובובות ונועד לרביצה בימי עצמאות על הדשא וצד שני שלה מעוטר בשאריות שעווה צבעוניים ונועד לסשנים, מוקפת נרות טפטוף בשלל צבעי הקשת.
אני ממשיך לאפר על כף ידה.
אני מכבה את החצי סיגריה ועומד מולה. מפשיל מכנס ושולף זין איתן וזקוף קומה.
אני לא בעלך פה. לא המאהב שלך. לא החבר הכי טוב שלך. לא איש סודך. לא אבי בכורך.
היום, הרגע, בזמן ספציפי זה ובמקום הזה אני אדונך.
פרצופה לוטש מבטי זימה לעבר הזין שלי שנמצא אך זה ס"מ ספורים מזיו פניה.
הלילה. הערב את לא מקבלת זין. בטח לא את זה. אם אהיה מרוצה מתפקודך הלילה אולי אשחרר לך זין מסיליקון, גומי או אפילו ירק במקום. אבל את הדבר הזה שאת רואה את לא מקבלת. הזין הזה הוא מותרות. את צריכה להראות שמגיע לך. שחסר לך. שאת משתוקקת . מתגעגעת. כמהה. צריכה. שהוא לא כלי כדי ליצור תוכן או למלא חסך. את צריכה להרגיש שהוא לא נועד לתענוגות ולסיפוקים אלא צורך בסיסי וקיומי. ממש כמו מים או אוויר.
לשונה החצופה מעיזה ללקק את בסיס העטרה. אני מרחיק את הזין מפניה וסוטר לה על פרצופה. סטירה ממוקדת למרכז הפרצוף שמפילה אותה על הרצפה.
קומי חזרה, שפחת נעליים.
שוב מתהדר בזין אדמדם ולוהט ס"מ ספורים מפניה ומלשונה החצופה.
חסר לך אם את מנסה אותי שוב. תוכיחי טהרה ואולי תקבלי. אולי אשקול לחיוב את מרותך.
תסתובבי אל הקיר כלבה. מתחשק לי להרוס יופי. לגאול ידיי בחבלות יבשות. לצבוע לך את התחת.
אני חולץ את אצבעותיי באותה הרצינות שמתעמל מלכלך ידיו בטלק.
אני סוטר ביד חשופה על עכוזה הימני.
הלילה אני לא מחפש תירוצים.
סטירה שנייה לעכוז השמאלי.
הלילה אני לא מחפש סיבות.
סטירה שלישית, יותר חזקה, לעכוזה הימני.
הלילה אלה לא עונשים.
שוב סטירה רביעית וחזקה יותר לעכוזה השמאלי. אני מתחיל לאבד רגש בכף ידיי כך שהמכות הולכות ונעשות יותר כואבות.
הלילה אני לא צריך להגיד לך למה אני מעניש אותך או מכה אותך.
סטירה חמישית ושישית על עכוזה הימני.
גניחותיה שקטות ובולעות. טומנת ידיה וצד פרצופה בשמיכת הטלאים הצבעונית.
תחזירי את עינייך לרצפה, שפחת נעליים.
סטירות העשרה כואבות שבעתיים. אני עוקף מעכוז לעכוז.
אבדתי רגש אחרון בגב כף ידי המפליקה.
זו הסיבה שבגללה אני אוהב להכות אותך בידיי ולא באביזר מלווה. אני רוצה להרגיש את הכאב שלך עליי. אני רוצה להרגיש את עוצמת הכאב שלך עליי. ככל שהיד תכאב לי יותר אדע שעכוזך ייצבע יותר. יכאב יותר.
היא מתמידה להשתדל לבלוע את צעקותיה. אך מפעם לפעם בוקעת לך צווחת עונג מכאב. מן גניחה צווחנית.
וזה ממריץ אותי רק להכות בנמרצות. לאבד שליטה על ידיי. לאבד תחושת כאב בהן. לאבד תחושת מגע.
אני לא שם לך גאג כי את לא ראויה לו. עדיין. אני לא שם לך קולר כי את לא ראויה לו. עדיין. גם לאזיקים את עדיין לא ראויה.
הוכיחי לי טהרה ואשקול את שפלותך. את שפלותך בידי.
ישבן הפסיפס שלה חבול ופצוע. ידיי גם דואבות אך לא אשמיע לה את זה.
הלילה אני לא צריך תירוצים.
אני דוחף לה דילדו סגלגל העונה לשם ג'וני על שמו של דמותו של פטריק סוויזי מהסרט 'ריקוד מושחת'.
הלילה אין תירוצים שפחת נעליים. הלילה אני שולט עלייך רק כי בא לי לשלוט עלייך. הלילה אני משפיל אותך רק כי בא לי להשפיל אותך.
הכוס המזמין והרטוב שלה מקבל את כל אורכו וקוטרו של ג'וני הסגלגל.
גניחת רווחה נשמעה מפיה.
הלילה אני מכה אותך רק כי בא לי להכות אותך. הלילה אני דופק אותך רק כי בא לי לדפוק אותך.
ומתחיל בסשן דפיקות מכני ומונוטוני. במהירות קבועה אני מתחיל להניע את ידי הדומיננטית ולדפוק אותה בג'וני הסגלגל.
כמו בכל פעם אחרת. את תבקשי רשות כדי לגעת. את תבקשי רשות כדי להשתמש בכוס שלך שלא לצרכי נוחיות. על אחת כמה וכמה את תבקשי רשות כדי לאונן או לגמור.
אני ממשיך באותה מהירות קבועה לזיין את הכוס הנפוח והבוער של שפחת הנעליים.
יד שנייה מניח על תחת הפסים שלה. מרגיע את תחת הפסיפס הכואב והאדמדם.
היא רכונה על ארבע אך שפת הגוף שלה התעלפה מזמן.
הכוס הופך ליותר ויותר מזמין. מקבל אורח אחד כאילו מקבל שבט שלם.
התחת של שפחת הנעליים בוער והכוס שלה נדפק על ידי רכבת.
אני מבקשת רשות לאונן אדוני.
הרשות ניתנת ויש לך 8 דקות שלמות וקצובות כדי להגיע לשם.יש לך 8 דקות בלבד. את תוציאי את ידך מהכוס שלך כאשר אגמור לספור ואבוי לך אם תמשיכי בניגוד להוראתי. יש לך הזדמנות אחת. הייתי מציע לך להתרכז.
ואני ממשיך להתרכז ואותה הנחישות של הסטירות שבה שבעתיים להפציע ולדפוק את הכוס המכניס שלה.
נשארו לך 7 דקות, שפחת נעליים. 7 דקות שלמות. אם תפספסי את הגמירה שלך איני יודע מתי ארשה לך את הבאה. אם תגמרי לאחר שייקצב הזמן איני יודע אם תקבלי לגמור בכלל השנה הזו.
אני מחליף יד כדי לא להאט את הקצב ובאותו הזמן מלטף את ישבנה ביד הדומיננטית האדומה והמחממת.
5 דקות מזוינות נשארו לך, שפחת נעליים. כדאי שתעשי לעצמך טובה ותגמרי כי אני קצר סבלנות איתך היום. הלילה אני מגמיר אותך לא כי מגיע לך אלא כי בא לי להגמיר אותך.
הגניחות שלה כבר אינן מתחשבות בשכנים צרי עין וחדי קנאה. זועקת ומייללת כמו חתולה בעונת הייחום.
הדילדו הסגלגל מרחיב את החור הפעור שלה פלאים. בנוסף לתנועת הדפיקה המונוטונית אני דואג לסובב אותו בפנים.
דופק אותה כמו בוכנה. כמו מכונת דפיקה על חשמל. שוב לא מתערב בתחושת הכאב והיד הנרדמת. מתעלם כאילו אני שוב מטפס את מעלה החרמון עם מאג עליי.
2 דקות, שפחת נעליים. תתכונני לגמירה, שפחה מיוחמת. תברכי על הגמירה הבאה עלייך. תקראי לה הגמירה האחרונה על חשבון הסעודה האחרונה. לא אהיה מתחשב בפעם הבאה. בפעם הבאה את תשלמי על העינוגים והסיפוקים שלך. תשלמי עליהם לחוד. בפעם הבאה את דורשת ונותנת את סיפוקי.
חצי דקה, שפחת נעליים שלי. אני גאה בך שאת מביאה לי את הגמירה הזו. היא שייכת לי כמו כל הגמירות שלך.
היא מתחילה להשתולל. העכוזים שלה נעים על צירם. היד המפשפשת בתוכה חופרת יותר מג'וני החמקמק. גניחותיה קולניים יותר ויותר.
תרשי לעצמך לגמור. העניקי לי את הגמירה. העניקי לי אותה כמנחה .אל תחשבי על זה כסשן אלא כעל טקס פאגאני ותו לא.
שפתיה לוחשות ומבקשות. עוד שנייה שתיים יבקשו את אישורי לגמור.
בכי של תינוק נשמע באופק. אופק כלשהו. 2 חדרים מפה. בכי קורע לב שניפץ את הדממה ואת השאון הגדול.
כאילו רק התחלנו לשחק טורניר טאקי משעמם אנו קמים מרבצנו. שוכחים מהכאב, מהמכות, מהסטירות, מהדפיקה. שוכחים מאפטר קייר. לא טורחים להתלבש ואצים לחדרו של התינוק. שוכחים שאנחנו בדסמים.
אתה חושב שזה מאיתנו או סיוטים?
אני חושב שזה מהכלבה של אחותך. נביחה אחת שלה ולנו יש לילה לבן. בפעם שעברה הוא לא בכה כשהסתשנו.
בפעם הקודמת לא הייתי קולנית כל כך.
נכנסים, מרימים, מרגיעים, מחבקים, מנשקים, מחפשים ונותנים מוצץ וחיתול בד להרגעה ומחזירים למיטה.
נכנסו לחדר הורים ויצאנו בדסמים שנית.
תכנסי לחדר, עוד לא סיימתי איתך.
עזוב אותך. אני לא יכולה לעמוד על הרגליים. פעם אחרת. מה עשית לי, מה...
אני מסובב את ראשי לעבר חדרו של התינוק ומסנן באהבה גדולה מבין שיניי....חכה חכה...
בוא לישון.
מה לישון? תכנסי לחדר שפחת נעליים.
היא נכנסת לחדר השינה.
אמרתי לך, עוד לא סיימתי איתך....

מלנה
מחייכת
אדונים או משרתים, זה ממש לא משנה. כולנו עבדים נרצעים של העוללים המיוחדים האלה שלנו :)
7 באוק׳ 2008, 18:11
בלוסום​(לא בעסק)
מעולה!
פשוט התחברתי. תודה! (-:
8 באוק׳ 2008, 0:02
TRUEBITCH
פשוט יפה:)
אהבתי מאוד את התיאורים והתוכן:)
8 באוק׳ 2008, 12:59
vanilla muffin
נהדר :)
אנושי ואמיתי.
8 באוק׳ 2008, 16:01
לולי​(נשלטת){אדון ברוך}
מחייכת לי...
אלה החיים בעצם.. לא?
9 באוק׳ 2008, 21:54
מיקה האחת
אהבתי מאוד
קולח ומרשים. יפה לכם, להיות הורים וגם בדס"מיים :) כל הכבוד !
26 בינו׳ 2009, 10:55
Qcandy​(נשלטת)
מדוייק כל כך אמיתי...משתפת את החזק...תודה
1 בפבר׳ 2020, 5:45