מוש הולך לפסיכולוג - מפגש אחרון
מאת מוש(נשלט){k}
1 בספטמבר 2008
"באתי להיפרד היום"
"אתה רוצה להפסיק את הטיפול?"
היא נראית מופתעת. מושכת קצוות שיער סוררת ונועצת בי מבט שואל.
"כן"
"אפשר לשאול למה?"
"מהרבה סיבות. אני חושב שהמרכזית שבהן היא שכרגע אין לי זמן להתפנות רגשית לטיפול הזה. אני עובר המון טלטלות בחיים שלי ומן הסתם חלקן גם קשורות לזה."
"ולא היית רוצה לפתוח את זה כאן?"
"לא ממש. כאן תמיד התעסקתי בשאלות שקשורות לבדס"מ. בסופו של דבר לשם כך התכנסנו כאן. גם היום אני שואל את עצמי שאלות על זה, אבל רובן מגיעות כהשלכות על הזוגיות שלי."
"יש בעיות בזוגיות שלך?"
"מופתעת? כן. יש בעיות גדולות. זה מצחיק כי רוב האנשים שמגלים את זה קצת בשוק מהעניין. אני וקליאופטרה מוגדרים אצל הרבה אנשים כסוג של אוטופיה זוגית, אנשים תמיד קינאו בנו ובמערכת יחסים שלנו, אבל מסתבר שזה קורה גם במשפחות הכי טובות..."
"אני מבינה. והבעיות האלה קשורות לבדס"מ?"
"כן... ולא. הבעיות התחילו כהקשר לעולם הזה אבל הן במישור שונה לגמרי."
"תראה, אני מבינה ומכבדת את הרצון שלך להפסיק את הטיפול. אבל כיוון שאתה כבר כאן, אתה רוצה לנסות ולנצל לפחות את השעה שנותרה לך?"
"בשביל זה בעצם באתי ולא התקשרתי לבטל."
"אני שמחה שבאת"
"מצחיק לא?"
"מה מצחיק?"
"שדווקא עכשיו כשמאוד קשה לי אני בוחר להפסיק את הטיפול. שאלתי את עצמי הרבה האם זה הדבר הנכון לעשות, אגב דיברתי על זה הרבה גם עם קליאופטרה"
"ומה היא אמרה?"
"היא לא חושבת שאני צריך להפסיק. היא אומרת שאין לה בעיה אם זה שאני אמשיך אבל היא צריכה לקחת חלק גדול יותר בכל העניין הזה, בעולם הזה בכלל. שזה אגב גם קטע בפני עצמו כי בגלל המשבר שלנו אני כאילו לקחתי צעד אחורה מבדס"מ והיא דווקא נכנסה לזה חזרה מאוד חזק"
"איך אתה מסביר את זה?"
"היא מרגישה שהיא צריכה להבין מה עובר עלי טוב יותר. במשך הרבה זמן היא לא לקחה חלק בעולם הזה וזה כנראה חלק מהסיבה לנתק שקרה בינינו"
"אז למה בכל זאת בחרת להפסיק את הטיפול?"
"כי אני חושב שהעניין הזה מיצה את עצמו. אני חושב שאני צריך לפנות לאפיקים חדשים, גם אם זה יקרה בתוך עולם הבדס"מ זה צריך לקרות אחרת..."
"אתה מרגיש שקיבלת תשובות כאן?"
"כן ולא. אני חושב שמעצם זה שהעליתי שאלות זה כבר נתן לי הרבה. על חלקן גם קיבלתי תשובות ועל חלקן לא, אבל זה בסדר. יכול להיות שעכשיו הגיע הזמן שקליאופטרה תגיע לטיפול כזה..."
"יכול להיות. אני חייבת להגיד לך שאני לא מכירה אותה אישית, אבל מההיכרות איתך ומהזוגיות שתיארת לי כאן עד היום אני חושבת שיש ביניכם משהו מאוד מיוחד וחזק"
"זה נכון. אני חושב שמעל הכל יש בינינו אהבה גדולה שזה בעיני הכי חשוב. עכשיו יש כל מיני תהומות שאנחנו צריכים לגשר עליהם אבל אני מאמין שאם נעשה את זה יחד אנחנו יכולים לעבור כל מכשול בעולם."
"אני מסכימה"
"יש לזה גם צדדים חיוביים. אני יכול להגיד לך שבשבוע שעבר עברתי את אחד הסשנים היותר משמעותיים של חיי"
"מה קרה שם?"
"פיזית אני לא חושב שקרה שם משהו חדש. הוא היה מאוד אקסטרימי וחזק אבל אני חושב שרגשית הייתי במקום שונה לגמרי. הגעתי ממש לדמעות באמצע הסשן וזה עשה לי משהו אחר לגמרי. נחרט אצלי משהו מאוד חזק בסשן הזה, גם הספייס שהגעתי אליו היה חדש ושונה..."
"וזה קירב אתכם?"
"אני לא יודע, נראה לי שכן. כל התקופה האחרונה מאופיינת אצלנו במצבי רוח משתנים וקיצוניים. הסשן הזה היה במהלך סוף שבוע שנסענו רק שנינו לצפון, אז באותו זמן היינו מאוד קרובים וזה עשה לנו מאוד טוב. אני חושב שכל יום משהו משתנה אצלנו, יש ימים טובים יותר וימים טובים פחות"
"אתה חושב שהיא הוציאה עליך תסכולים בסשן הזה? אולי גם בשבילה זה היה פורקן?"
"אני יודע שכן, גם שאלתי אותה והיא אמרה שכנראה שכן. עדיין, היא לא תסשן אותי כשהיא באמת כועסת עלי, הכעס בסשן עוזר לה כדי להכנס לזה – היו מקרים שהיא המציאה סיבות מטופשות בסשנים רק כדי לשחרר עלי כעס, זה עוזר לה"
"אז יש בזה משהו מרפא בעניין הזה..."
"אפשר לראות את זה ככה. סוג של תרפיה. תגידי, היה לך כיף?"
"מה? לטפל בך?"
היא צוחקת.
"כן, אני חושב שאני מטופל מעניין לא?"
"בהחלט. אני חושבת שלמדתי ממך המון וזה תמיד כיף מבחינתי. אני מקווה שגם הצלחתי לעזור לך בדרך ללמוד עוד על עצמך."
"טוב, עוד רגע אני מזיל דמעה..."
היא שוב צוחקת.
"אני מאמינה שאתה תמצא את דרכך לאיזון מערכת היחסים הזוגית שלך. אל תפחד מהתהליך הזה שאתם עוברים, תהליכים כאלה יכולים לעשות מאוד טוב אם יש נכונות ופתיחות של שני הצדדים להשתנות"
"נכונות יש. אני עובד עכשיו מאוד חזק גם על עניין הפתיחות..."
"אני שמחה לשמוע, אני מאחלת לשניכם הצלחה. אם במקרה אתה מחליט שאתה רוצה לחזור אני אשמח שנמשיך מאותו מקום בו הפסקנו..."
"תודה. אני לא פוסל את האופציה הזאת..."
"אני אהיה כאן..."
"אתה רוצה להפסיק את הטיפול?"
היא נראית מופתעת. מושכת קצוות שיער סוררת ונועצת בי מבט שואל.
"כן"
"אפשר לשאול למה?"
"מהרבה סיבות. אני חושב שהמרכזית שבהן היא שכרגע אין לי זמן להתפנות רגשית לטיפול הזה. אני עובר המון טלטלות בחיים שלי ומן הסתם חלקן גם קשורות לזה."
"ולא היית רוצה לפתוח את זה כאן?"
"לא ממש. כאן תמיד התעסקתי בשאלות שקשורות לבדס"מ. בסופו של דבר לשם כך התכנסנו כאן. גם היום אני שואל את עצמי שאלות על זה, אבל רובן מגיעות כהשלכות על הזוגיות שלי."
"יש בעיות בזוגיות שלך?"
"מופתעת? כן. יש בעיות גדולות. זה מצחיק כי רוב האנשים שמגלים את זה קצת בשוק מהעניין. אני וקליאופטרה מוגדרים אצל הרבה אנשים כסוג של אוטופיה זוגית, אנשים תמיד קינאו בנו ובמערכת יחסים שלנו, אבל מסתבר שזה קורה גם במשפחות הכי טובות..."
"אני מבינה. והבעיות האלה קשורות לבדס"מ?"
"כן... ולא. הבעיות התחילו כהקשר לעולם הזה אבל הן במישור שונה לגמרי."
"תראה, אני מבינה ומכבדת את הרצון שלך להפסיק את הטיפול. אבל כיוון שאתה כבר כאן, אתה רוצה לנסות ולנצל לפחות את השעה שנותרה לך?"
"בשביל זה בעצם באתי ולא התקשרתי לבטל."
"אני שמחה שבאת"
"מצחיק לא?"
"מה מצחיק?"
"שדווקא עכשיו כשמאוד קשה לי אני בוחר להפסיק את הטיפול. שאלתי את עצמי הרבה האם זה הדבר הנכון לעשות, אגב דיברתי על זה הרבה גם עם קליאופטרה"
"ומה היא אמרה?"
"היא לא חושבת שאני צריך להפסיק. היא אומרת שאין לה בעיה אם זה שאני אמשיך אבל היא צריכה לקחת חלק גדול יותר בכל העניין הזה, בעולם הזה בכלל. שזה אגב גם קטע בפני עצמו כי בגלל המשבר שלנו אני כאילו לקחתי צעד אחורה מבדס"מ והיא דווקא נכנסה לזה חזרה מאוד חזק"
"איך אתה מסביר את זה?"
"היא מרגישה שהיא צריכה להבין מה עובר עלי טוב יותר. במשך הרבה זמן היא לא לקחה חלק בעולם הזה וזה כנראה חלק מהסיבה לנתק שקרה בינינו"
"אז למה בכל זאת בחרת להפסיק את הטיפול?"
"כי אני חושב שהעניין הזה מיצה את עצמו. אני חושב שאני צריך לפנות לאפיקים חדשים, גם אם זה יקרה בתוך עולם הבדס"מ זה צריך לקרות אחרת..."
"אתה מרגיש שקיבלת תשובות כאן?"
"כן ולא. אני חושב שמעצם זה שהעליתי שאלות זה כבר נתן לי הרבה. על חלקן גם קיבלתי תשובות ועל חלקן לא, אבל זה בסדר. יכול להיות שעכשיו הגיע הזמן שקליאופטרה תגיע לטיפול כזה..."
"יכול להיות. אני חייבת להגיד לך שאני לא מכירה אותה אישית, אבל מההיכרות איתך ומהזוגיות שתיארת לי כאן עד היום אני חושבת שיש ביניכם משהו מאוד מיוחד וחזק"
"זה נכון. אני חושב שמעל הכל יש בינינו אהבה גדולה שזה בעיני הכי חשוב. עכשיו יש כל מיני תהומות שאנחנו צריכים לגשר עליהם אבל אני מאמין שאם נעשה את זה יחד אנחנו יכולים לעבור כל מכשול בעולם."
"אני מסכימה"
"יש לזה גם צדדים חיוביים. אני יכול להגיד לך שבשבוע שעבר עברתי את אחד הסשנים היותר משמעותיים של חיי"
"מה קרה שם?"
"פיזית אני לא חושב שקרה שם משהו חדש. הוא היה מאוד אקסטרימי וחזק אבל אני חושב שרגשית הייתי במקום שונה לגמרי. הגעתי ממש לדמעות באמצע הסשן וזה עשה לי משהו אחר לגמרי. נחרט אצלי משהו מאוד חזק בסשן הזה, גם הספייס שהגעתי אליו היה חדש ושונה..."
"וזה קירב אתכם?"
"אני לא יודע, נראה לי שכן. כל התקופה האחרונה מאופיינת אצלנו במצבי רוח משתנים וקיצוניים. הסשן הזה היה במהלך סוף שבוע שנסענו רק שנינו לצפון, אז באותו זמן היינו מאוד קרובים וזה עשה לנו מאוד טוב. אני חושב שכל יום משהו משתנה אצלנו, יש ימים טובים יותר וימים טובים פחות"
"אתה חושב שהיא הוציאה עליך תסכולים בסשן הזה? אולי גם בשבילה זה היה פורקן?"
"אני יודע שכן, גם שאלתי אותה והיא אמרה שכנראה שכן. עדיין, היא לא תסשן אותי כשהיא באמת כועסת עלי, הכעס בסשן עוזר לה כדי להכנס לזה – היו מקרים שהיא המציאה סיבות מטופשות בסשנים רק כדי לשחרר עלי כעס, זה עוזר לה"
"אז יש בזה משהו מרפא בעניין הזה..."
"אפשר לראות את זה ככה. סוג של תרפיה. תגידי, היה לך כיף?"
"מה? לטפל בך?"
היא צוחקת.
"כן, אני חושב שאני מטופל מעניין לא?"
"בהחלט. אני חושבת שלמדתי ממך המון וזה תמיד כיף מבחינתי. אני מקווה שגם הצלחתי לעזור לך בדרך ללמוד עוד על עצמך."
"טוב, עוד רגע אני מזיל דמעה..."
היא שוב צוחקת.
"אני מאמינה שאתה תמצא את דרכך לאיזון מערכת היחסים הזוגית שלך. אל תפחד מהתהליך הזה שאתם עוברים, תהליכים כאלה יכולים לעשות מאוד טוב אם יש נכונות ופתיחות של שני הצדדים להשתנות"
"נכונות יש. אני עובד עכשיו מאוד חזק גם על עניין הפתיחות..."
"אני שמחה לשמוע, אני מאחלת לשניכם הצלחה. אם במקרה אתה מחליט שאתה רוצה לחזור אני אשמח שנמשיך מאותו מקום בו הפסקנו..."
"תודה. אני לא פוסל את האופציה הזאת..."
"אני אהיה כאן..."
