זיון של בוקר
מאת עתליה(שולטת)
8 באפריל 2009
בית קפה בשדרה. מתחילה כהרגלי בקודש את הבוקר בריטואל הקבוע שלי.
סיגריה של בוקר. עיתון הבוקר שאינו מחדש דבר. קפה ראשון חם ומהביל של בוקר צונן ואפרורי. זיון של בוקר.
קבענו בבית מלון.
מציצה בשעון. הוא כבר שם, מכין את עצמו בדיוק כמו שאני אוהבת.
מכבה את הסיגריה. מבקשת הכוונה מהמלצרית אל השירותים. ריח נקיון עולה מהם.
פותחת את התיק. שולפת את הסטרפאון. מפשילה את החצאית.
מסדרת את הרצועות. רוכסת את כפתורי המעיל הארוך.
מבט חטוף במראה. מחזירה שערה סוררת למקומה.
נכנסת לרכב. מתניעה. נוהגת ברחובות העיר. נהנית מהתחושה של הסטרפאון בין הרגליים.
מחנה מטרים ספורים מבית המלון. צועדת ברחובות העיר המנומנמת.
מזמינה את המעלית. עולה לקומה השלישית.
חדר 306. סדק צר. הדלת לא נעולה. דחיפה קלה והדלת נפתחת לרווחה.
עיני פוגשות בישבנו המוצק והמורם.
"בוקר טוב, גבירתי". המשפט הראשון מבין שניים שמותר לו לומר בזיון של בוקר.
"בוקר טוב, זונה".
פושטת את החצאית. משתהה בקיפולה. ישבנו רועד מהתרגשות.
פותחת את התיק. מוציאה נוזל סיכה.
מעבירה ציפורניים ארוכות על גבו. צמרמורת בגופו.
אצבע משומנת מחליקה על פתחו. לרגע חורו מתכווץ למגע הנוזל הקר ואז מתמסר.
נעמדת מעליו בפישוק. הסטרפאון מוכן לפעולה. מעבירה אותו בין ישבניו.
רוכנת מעט. לוחשת באוזנו, "הבוקר התחשק לי זין גדול".
"גג...גבירתי...".
"אף לא מילה, זונה!"
אוחזת בישבנו. חודרת לתוכו. מרחיבה את חורו באיטיות. שירגיש כל סנטימטר הפולש לתוכו.
מגבירה את הקצב. בועלת אותו. עמוק. אנקת הנאה משתחררת מפיו.
ספאנק נוחת על ישבנו. "זונות לא נהנות! הן רק משרתות!".
"סליחה, גבירתי".
ישבנו אדום וחם. נועצת בו את ציפורניי. מניעה את ירכיי. מתמוגגת מההרגשה העילאית שהתחת שלו שייך לי.
מזיינת אותו. מפלחת את עכוזו. חודרת אל עמקי נשמתו.
שולפת את הסטרפאון.
"תסתובבי, זונה!". מסירה אותו מעליי. "על הגב! אפס קטנה".
נעמדת בפישוק מעליו. מטפטפת טיפות תשוקה על פניו.
מתיישבת עליהם. חוסמת את אפו ופיו. מצמידה את ירכיי. נשימתו נעצרת.
מרפה את הלפיתה. "קחי אוויר, כלבה". זונה של בוקר ממלאת ריאותיה.
"ענגי את גבירתך, נראה מה את שווה, זונה מיוחמת"
לשונו מטיילת על ערוותי. נדחקת לפינות המוכרות. מלקקת במרץ בלי הפסקה.
"הביאי אותי אל השיא עכשיו, כלבה". לשון זנותית ורטובה עושה מלאכתה נאמנה.
מניעה את ירכיי במרץ. מתחככת בשצף. פניו נבלעות בין ירכיי. לשונו מביאה אותי אל השיא המיוחל.
עיניי כלבלב מתחננות. "על ארבע, זונה!". נקי את שאריות התשוקה". זונה עובדת במרץ. משאירה אף לא טיפה.
"יפה מאוד, זונה!".
"תודה, גבירתי היקרה".
עוטה על גופי את החצאית.
רוכסת את כפתורי המעיל.
מבט אחרון על הזונה הפרטית שלי.
"שבוע הבא, זונה, אותו המקום אותה השעה".
סיגריה של בוקר. עיתון הבוקר שאינו מחדש דבר. קפה ראשון חם ומהביל של בוקר צונן ואפרורי. זיון של בוקר.
קבענו בבית מלון.
מציצה בשעון. הוא כבר שם, מכין את עצמו בדיוק כמו שאני אוהבת.
מכבה את הסיגריה. מבקשת הכוונה מהמלצרית אל השירותים. ריח נקיון עולה מהם.
פותחת את התיק. שולפת את הסטרפאון. מפשילה את החצאית.
מסדרת את הרצועות. רוכסת את כפתורי המעיל הארוך.
מבט חטוף במראה. מחזירה שערה סוררת למקומה.
נכנסת לרכב. מתניעה. נוהגת ברחובות העיר. נהנית מהתחושה של הסטרפאון בין הרגליים.
מחנה מטרים ספורים מבית המלון. צועדת ברחובות העיר המנומנמת.
מזמינה את המעלית. עולה לקומה השלישית.
חדר 306. סדק צר. הדלת לא נעולה. דחיפה קלה והדלת נפתחת לרווחה.
עיני פוגשות בישבנו המוצק והמורם.
"בוקר טוב, גבירתי". המשפט הראשון מבין שניים שמותר לו לומר בזיון של בוקר.
"בוקר טוב, זונה".
פושטת את החצאית. משתהה בקיפולה. ישבנו רועד מהתרגשות.
פותחת את התיק. מוציאה נוזל סיכה.
מעבירה ציפורניים ארוכות על גבו. צמרמורת בגופו.
אצבע משומנת מחליקה על פתחו. לרגע חורו מתכווץ למגע הנוזל הקר ואז מתמסר.
נעמדת מעליו בפישוק. הסטרפאון מוכן לפעולה. מעבירה אותו בין ישבניו.
רוכנת מעט. לוחשת באוזנו, "הבוקר התחשק לי זין גדול".
"גג...גבירתי...".
"אף לא מילה, זונה!"
אוחזת בישבנו. חודרת לתוכו. מרחיבה את חורו באיטיות. שירגיש כל סנטימטר הפולש לתוכו.
מגבירה את הקצב. בועלת אותו. עמוק. אנקת הנאה משתחררת מפיו.
ספאנק נוחת על ישבנו. "זונות לא נהנות! הן רק משרתות!".
"סליחה, גבירתי".
ישבנו אדום וחם. נועצת בו את ציפורניי. מניעה את ירכיי. מתמוגגת מההרגשה העילאית שהתחת שלו שייך לי.
מזיינת אותו. מפלחת את עכוזו. חודרת אל עמקי נשמתו.
שולפת את הסטרפאון.
"תסתובבי, זונה!". מסירה אותו מעליי. "על הגב! אפס קטנה".
נעמדת בפישוק מעליו. מטפטפת טיפות תשוקה על פניו.
מתיישבת עליהם. חוסמת את אפו ופיו. מצמידה את ירכיי. נשימתו נעצרת.
מרפה את הלפיתה. "קחי אוויר, כלבה". זונה של בוקר ממלאת ריאותיה.
"ענגי את גבירתך, נראה מה את שווה, זונה מיוחמת"
לשונו מטיילת על ערוותי. נדחקת לפינות המוכרות. מלקקת במרץ בלי הפסקה.
"הביאי אותי אל השיא עכשיו, כלבה". לשון זנותית ורטובה עושה מלאכתה נאמנה.
מניעה את ירכיי במרץ. מתחככת בשצף. פניו נבלעות בין ירכיי. לשונו מביאה אותי אל השיא המיוחל.
עיניי כלבלב מתחננות. "על ארבע, זונה!". נקי את שאריות התשוקה". זונה עובדת במרץ. משאירה אף לא טיפה.
"יפה מאוד, זונה!".
"תודה, גבירתי היקרה".
עוטה על גופי את החצאית.
רוכסת את כפתורי המעיל.
מבט אחרון על הזונה הפרטית שלי.
"שבוע הבא, זונה, אותו המקום אותה השעה".