דפוסים חוזרים
מאת oxymoron(שולט)
8 באפריל 2009
הוא בחש את הקפה באטיות, מוציא את הכפית ומניח אותה על השולחן, בזמן שהוא ממשיך להביט במערבולת הקטנה שהוא יצר. היו לו רגשות מעורבים לגבי כל העסק הזה. הוא היה צריך את זה, אבל הוא עדיין לא הרגיש בנוח. בסדר, גם לך מותר לפעמים, חשב לעצמו.
הקונפליקט הפנימי שהתחולל אצלו היה תוצאה של תסכול מצטבר. זמן רב הוא ישב על הנישה של חיפוש זוגיות בדסמית מתפקדת וכנה וזמן רב הוא המשיך לשמור על אופטימיות למרות כל הכישלונות.
הוא המשיך להרהר ולבהות בפנים הכוס שהפך שליו בינתיים, מתעלם מהסביבה וממשיך ברצף מחשבותיו.
תקופה ארוכה הוא נכשל פעם אחר פעם עם הבחורות שמצאו חן בעיניו, רגעי החסד היו כשזה נגמר בצורה מכוערת, כך שיכול לתעתע באכזבה בעזרת כעס ושנאה מבורכים ולעבור הלאה בקלילות. הבעיטה הקארמית האמיתית לפרצוף הייתה כאשר הן רצו להישאר ידידות. ולא ידידות מהסוג של סתם להגיד את זה בשביל לרכך את המכה, אלא ידידות ששופכות את כל בעיותיהן עליו ושם היה להן נוח להשאיר אותו, מנציחות את האכזבה והכישלון שלו.
הוא העביר את כף ידו מעל לכוס הקפה, מרגיש את הרטיבות החמה שנוצרת, שטף המחשבות לא פוסק. עם הזמן הוא אכן למד לחתוך בצורה חדה ואכזרית כאשר הרגיש שמשחקים בו, לא מותיר זמן לבחוש בנושא, מכריח את עצמו בצורה מלאכותית להכיר את הבחורה הבאה.
הוא אחז בכוס הקפה והחל לקרב אותה אל פיו. "שלום, אתה זוכר אותי? ההיא שמחכה לך על ארבע?", היא אמרה בטון ציני וקטעה את חוט מחשבתו. הוא הביט מטה אליה – היא רכנה ערומה על ארבע, מביטה בו במבט משועשע. הוא לא ענה לה, פניו נשארות חתומות. הוא רק קם וצעד למקום שבו פשטה את בגדיה, מרים את תחתוניה ומקפל אותם בזמן שהוא צועד חזרה אליה.
הוא נעצר לידה, פניה מביטות מעלה אליו בעניין רב. התחלה של חיוך לא רצוני הופיעה על שפתיו, הוא היה חייב להודות שהיא בהחלט יותר חמודה ממה שהוא שיער בהתחלה, הוא חשב לעצמו בזמן שהוא שלח יד אחת לעבר פניה, לוחץ על חיבורי לסתה ובידו השנייה הוא דחף את תחתוניה המקופלים לפיה הנפתח. "המפף" מופתע ועמום סיכם את תגובתה לנושא. וכך הוא חזר לכוס הקפה שלו וניסה לשחזר את קו מחשבתו הקטוע.
הוא שוב אחז בכוס הקפה, קירב אותה לפיו ללא הפרעה הפעם, ולגם. הוא הניח בחזרה את הכוס על השולחן והביט על עלמת החמד שרכנה לרגליו, היא הייתה שבירת השגרה שלו. לאחר כישלונו האחרון והמאכזב במיוחד, הוא שוב נכנס לצ'אט, מחפש את הניסיון הבא שישכיח את האכזבה הטרייה.
מעבר מהיר על רשימת השמות העלה רק אופציה אחת לא מוכרת, כלבה על ארבע, שם שלא מתיר יותר מדי מקום לתהייה לגבי מגדרים בדסמים. מילותיו שנונות נתקלו בחזית קרה למדי. הערכת מצב קצרה הביאה לשינוי גישה והפיכתה לרצינית ועניינית יותר, אך למרות ניסיונותיו הוא עדיין לא הצליח לחלץ ממנה יותר מתשובות אטיות, לקוניות ומשועממות.
אובד עצות הוא החליט לנקוט בצעדים דרסטיים. "אז מה עושה לך את זה?", הוא שאל. ולפתע גישתה האטית וחסרת העניין התהפכה ב-180 מעלות והיא החלה לכתוב, לענות ולשאול בפרץ אנרגיה שהיה לו קשה לעמוד בקצבו.
במהרה הוא הבין שאין לו יותר מדי כימיה איתה, או נושאים לדבר עליהם חוץ מבדסמ. במצב רגיל הוא היה מסיים את השיחה בצורה מנומסת ועובר הלאה, אך כעת המצב היה שונה, הוא כבר הגיע לקצה סבלנותו והחליט שאיזו הרפתקה בדסמית חסרת משמעות זה בדיוק מה שמתאים לו עכשיו.
משם ההתקדמות הייתה מהירה, מעבר למסנג'ר, החלפת התמונות המסורתית ושיחת טלפון למחרת.
שבירת השגרה שלו כללה גם כבר את הכנסת השליטה עוד לשיחת הטלפון, לאחר מעט גישושים. כאשר הוא פוקד עליה לעשות דברים שונים ומשונים ובסוף השיחה, כאשר הוא הציע שייפגשו, היא ישר הציעה שתגיע לדירתו למחרת וכמובן שכחלק מגישתו החדשה – הוא הסכים להצעתה.
הוא לגם שנית מכוס הקפה, רוכן לצדה. היא הסיטה את מבטה לכיוונו, אך הוא הניח את ידו הפנויה על ערפה ודחף עד שראשה היה מוטה לכיוון הרצפה.
כאשר צלצלה בפעמון הדלת מוקדם יותר הוא הביט בשעונו בהפתעה, היא הגיעה בזמן למרות הוא היה משוכנע שהיא תאחר, היא פשוט עשתה לו רושם כזה. הוא פתח את הדלת והביט בהפתעה השנייה לאותו הערב –התמונות שהיא שלחה לו ממש לא עשו עמה צדק, הוא חשב לעצמו. היא נראתה חמודה בתמונות שהם החליפו, אבל עכשיו מולו היא נראתה פשוט מעולה. הוא פתח את הדלת לרווחה והחווה בידו בצורה תיאטרלית, מורה לה להיכנס פנימה. היא חלפה על פניו והביטה על פנים הדירה בזמן שהוא סגר את הדלת. דירתו הייתה מבולגנת למדי, הוא לא טרח לנקות אותה לפני בואה. "לא היית צריך לנקות רק בשבילי", היא אמרה בחצי חיוך – עוד הפתעה, היא לא עשתה עליו רושם של ציניקנית.
"את רוצה לשתות משהו?" הוא שאל, מתעלם מהערתה. היא הנידה לשלילה. "טוב, אני מכין לי קפה, תתפשטי בינתיים ותרדי על ארבע", הוא אמר כבדרך אגב. היא הרימה גבה. במצב רגיל הוא היה לוקח חלק בכל משחק הגישושים, חושב ושוקל לפני שהיה אומר דבר שכזה, אך זה לא היה מצב רגיל. הוא כלל לא היה מודאג מתגובתה, הוא לא חיפש לפתח קשר ולא התעניין ברגשותיה, כל מה שהוא היה מעוניין בו לאותו ערב זה חור לשימושו ואם היא תרגיש שזה לא מה שהיא חיפשה ותחליט ללכת, אז חבל.
הוא חפן את שיערה בידו ומשך אותה כך שאוזנה הייתה מול פיו, "אמרתי לך משהו, נכון?" הוא שאל בקול שליו ושחרר אותה. שנייה של שקט. היא ממששת את ראשה בזמן שהיא נועצת את מבטה בו, רמז לחיוך בפניה ואז היא החלה להתפשט. הוא הפנה את גבו אליה וצעד לכיוון המטבח, מפעיל את הקומקום ומכין לעצמו את מנת הקפאין שלו.
הוא הניח את הכוס הריקה על השולחן וחזר אליה. "טוב, אז איפה היינו?", שאל בחיוך מרושע. שוב חפן את שיערה בידו והוביל אותה לחדר השינה כאשר היא מדדה על ארבע מאחוריו. הוא עזב את שיערה, התיישב על המיטה וסימן לה לבוא ולהתיישב לידו. הוא שוב הופתע לטובה כאשר היא זחלה על ארבע עד אליו, הוא היה משוכנע שהיא תקום ותלך אליו. היא נעמדה רק כאשר היא הגיעה למיטה והתיישבה לצידו. הוא אחז בידה בחוזקה ומשך אותה עד שהיא נשכבה על רגליו, ישבנה בולט באוויר. היא ניסתה להגיד משהו מבעד לתחתוניה אך הוא מיד קטע אותה במכה חזקה לישבנה שהקפיצה אותה. היא הרימה את פלג גופה העליון והפנתה את ראשה אליו. "הייייי", מעומעם ונמרח היה תגובתה. הוא הביט בעיניה וראה זיק של תשוקה. בלי להסיט את מבטו ממנה, הוא החדיר אליה אצבע ועקב בעניין רב אחר תנועת השרשרת הקטנה שזה יצר בגופה – קימור גב, אנחה קטנה וכמעט בלתי נשמעת וחזרה למקום על ברכיו. כן, אין ספק שבשלב זה היא בהחלט מצאה חן בעיניו.
עברו עשר דקות של חבטות על ישבנה ולסירוגין החדרת אצבעותיו אליה. הוא מאזין היטב לאנחותיה ועוצר כאשר הן מתגברות ושוב חוזר וחובט על ישבנה האדום, מקשיב לשינוי באנחות – מעונג לכאב וההתערבבות של שניהם. כאשר החל לשמוע בכי משתלב באנחותיה הוא עצר, יודע שרצוי להימנע מלשחוק אותה כל כך מהר אם הוא רוצה להמשיך ולהשתמש בה עוד הלילה. הוא העניק לה כמה שניות של שקט, מלטף את ישבנה החם.
"רדי על הברכיים", הוא אמר וקטע את מנוחתה. באטיות היא התרוממה מברכיו, עוצרת לרגע למשש את ישבנה הדואב ולאחר מכן ירדה על ברכיה לרגליו, מניחה את ידיה על ירכיה ומיישרת את גבה. "עשית את זה כבר כמה פעמים...." הוא סינן מבין שפתיו. היא הגיבה בחיוך, או עד כמה שניתן לחייך כאשר התחתונים מקופלים בתוך פיה.
בתנועה מהירה הוא שלח יד לעבר פניה ,שלף את התחתונים מתוך פיה וזרק אותם על הרצפה. היא העבירה את לשונה בתוך חלל פיה היבש. "אל תתרגלי יותר מדי לתחושה", הוא אמר, פתח את רוכסן מכנסיו, הוציא את איברו הזקור ואמר, "תמצצי, כלבה". היא הושיטה את ידיה לעברו. "בלי ידיים", הוא אמר בתקיפות. ידיה נעצרו בחצי הדרך, קפואות באוויר ומבט מתוסכל משהו מכוון לעברו. "את לא צריכה לחשוב על זה", הוא אמר, "פשוט תעשי את מה שאני אומר". היא הניחה את ידיה בחזרה על ירכיה וקידמה את ראשה לעברו, מוציאה את לשונה החוצה ומעבירה אותה בחושניות לכל אורך איברו.
"זה נחמד", הוא אמר, "אבל נראה לי שאני פשוט אזיין את הפה שלך". ובלי לתת לה רגע לחשוב על משמעות המשפט האחרון, הוא אחז בערפה ולחץ אותו מטה בחוזקה, מתענג על תחושת איברו החודר לגרונה כמעט במלואו. היא נאבקה ברפלקס ההקאה, משמיעה קולות גרוניים ועוצמת את עיניה, בעוד הוא מעלה ומוריד את ראשה.
לאחר כמה שניות הוא שחרר את עורפה, נותן לה להרים את ראשה ולשאוף אוויר בכבדות. היא בהתה בו במבט זועם, אך הוא בשלו, שוב אוחז בראשה עם שתי ידיו ומשפד את פיה על איברו. וכך הוא המשיך כמה דקות. הוא התפתה לגמור בפיה אך הוא עדיין לא סיים איתה ולכן הוא שוב שחרר את ראשה ונתן לה לחזור למקומה. הוא הביט בה, עיניה היו אדומות, דמעות זולגות על לחייה שהרסו את האיפור, רוק נוזל מסנטרה לעבר שדיה בעוד היא מתנשפת.
"מה עכשיו?" היא אמרה בקול הכי יציב שהצליחה לגייס והביטה בו בהתרסה, דבר שהעלה חיוך על פניו. "תעלי על המיטה ותעמדי על ארבע, ראש למטה, תחת למעלה וידיים לצד הקרסוליים", הוא אמר ויצא מחדר השינה.
בשלב זה כבר לא היה לו ספק שהיא תבצע את מה שפקד עליה והוא התרשם ממנה ללא עוררין, חשב לעצמו כאשר הוא צעד חזרה לחדר השינה, חמוש בחבלים. וכמובן שכאשר הוא נכנס לפנים החדר, היא חיכתה לו בדיוק כמו שציווה עליה.
בלי להגיד מילה הוא ניגש אליה וקשר את ידיה לקרסוליה ובעוד היא ממשיכה להשיר מבט קדימה, הוא התמקם בין רגליה, מפסק את פלחי ישבנה ויורק על פי הטבעת שלה. "מה עכשיו?", "עכשיו אני הולך לזיין את התחת שלך", הוא אמר ובכך הוא הצמיד את איברו הזקור אליה, עוצר לרגע להביט בכפות ידיה הקשורות הנקמצות לאגרופים כהכנה לעומד לבוא. ואז הוא חדר.
צעקתה הדהדה בחלל החדר והוא עצר, חצי הדרך בתוכה והמתין. הוא האזין בקשב למשיכות אפה, אך הפעם לא הייתה לו שום כוונה לעצור, הוא רצה לשבור אותה, לגרום לה לבכות. ובכך הוא שוב החל לחדור אליה באטיות, מרגיש כיצד היא עצרה את נשימתה ברגע שבו המשיך לחדור אליה.
כאשר הוא היה כולו בתוכה, הוא נסוג כמעט עד הסוף ואז שב וחדר אליה בפראות, מוציא ממנה עוד זעקה. אך הפעם הוא לא העניק לה רגע של חסד, הוא החל לזיין אותה בפראות, בעוד משיכות אפה הופכות לבכי עצור. היא עמדה על הסף.
הוא שלח יד אחת מתחת לבטנה, משם לבין רגליה והחדיר אצבע אחת, מרגיש את הרטיבות שלה.
"את אוהבת את זה, נכון?", הוא אמר בזמן שהוא הוציא את אצבעו מתוכה וניגב אותה על פניה, "אוהבת לקבל חזק בתחת כמו זונה".
סכר הדמעות נפרץ והיא החלה לייבב ללא שליטה, בעוד הוא ממשיך לזיין אותה בפראות.
כאשר תכנן את הערב איתה לאחר שקבעו להיפגש התכוון לגמור ולשלוח אותה הביתה מנוצלת. אך הרבה השתנה מאז, הוא נהנה ממנה הרבה יותר משציפה ומעבר לכך, הוא פשוט הרגיש שמגיע לה יותר. ולכן בעוד הוא ממשיך לזיין אותה, הוא שוב שלח יד לבין רגליה והחל לענג אותה. וכך בתוך הבכי השתלבו גם אנחות של הנאה המתחזקת מרגע לרגע.
"אני יכולה לגמור?" היא שאלה בקול רועד ושוב הצליחה להפתיע אותו, הוא כלל לא חשב על זה, רשות.
"את רוצה לגמור?", "את נהנית לקבל את הזין שלי עמוק בתחת שלך?"
"כן..." היא השיבה בקול חלוש.
"לא שמעתי אותך, תגידי את זה ברור יותר", הוא השיב בעוד הוא חודר אליה בחוזקה בכוונה ומוציא ממנה עוד אנחה.
"כן, אני אוהבת לקבל את הזין שלך עמוק בתחת!", היא השיבה בצעקה ושוב חזרה לייבב.
"יש לך רשות לגמור", הוא אמר והחל לשחק בדגדגנה ביתר מרץ, מאזין לאנחות המתגברות עוד ועוד, עד שכל גופה החל להתקשח, אגרופיה נפתחו, בעוד נשימתה נעצרת לרגע. ואז היא התפוצצה בסדרת אנחות, מניעה את אגנה לכיוונו כמיטב יכולתה ולאט, לאט מורידה את מקצב נשימותיה. אך הוא עדיין לא סיים איתה. הוא הניח את ידיו על מותניה, יצא מתוכה, הפך אותה בחוזקה על גבה, הניח את ברכיו ליד צווארה ובעוד הוא מביט הישר לתוך עיניה העייפות, הוא גמר על פניה.
הם עמדו לפני דלת דירתו הפתוחה, לאחר שהתנקו ושוחחו ארוכות על הערב, נדמה היה שהיא נפתחה אליו והרגישה נוח יותר לחלוק איתו דברים. אם קודם הוא חשב שהיא שטחית למדי, עכשיו הוא חשב שאולי כן כדי לבדוק מה יש מתחת לפני השטח. הוא בהחלט נהנה הרבה יותר ממה שהוא תיאר לעצמו. "מה דעתך על מחר באותה שעה?" הוא שאל.
"לא נראה לי", היא השיבה בחיוך, נשקה לו על הלחי ויצאה לחדר המדרגות בלי להביט לאחור.
הוא עמד שם דקה, מעכל. ואז פרץ בצחוק.
הקונפליקט הפנימי שהתחולל אצלו היה תוצאה של תסכול מצטבר. זמן רב הוא ישב על הנישה של חיפוש זוגיות בדסמית מתפקדת וכנה וזמן רב הוא המשיך לשמור על אופטימיות למרות כל הכישלונות.
הוא המשיך להרהר ולבהות בפנים הכוס שהפך שליו בינתיים, מתעלם מהסביבה וממשיך ברצף מחשבותיו.
תקופה ארוכה הוא נכשל פעם אחר פעם עם הבחורות שמצאו חן בעיניו, רגעי החסד היו כשזה נגמר בצורה מכוערת, כך שיכול לתעתע באכזבה בעזרת כעס ושנאה מבורכים ולעבור הלאה בקלילות. הבעיטה הקארמית האמיתית לפרצוף הייתה כאשר הן רצו להישאר ידידות. ולא ידידות מהסוג של סתם להגיד את זה בשביל לרכך את המכה, אלא ידידות ששופכות את כל בעיותיהן עליו ושם היה להן נוח להשאיר אותו, מנציחות את האכזבה והכישלון שלו.
הוא העביר את כף ידו מעל לכוס הקפה, מרגיש את הרטיבות החמה שנוצרת, שטף המחשבות לא פוסק. עם הזמן הוא אכן למד לחתוך בצורה חדה ואכזרית כאשר הרגיש שמשחקים בו, לא מותיר זמן לבחוש בנושא, מכריח את עצמו בצורה מלאכותית להכיר את הבחורה הבאה.
הוא אחז בכוס הקפה והחל לקרב אותה אל פיו. "שלום, אתה זוכר אותי? ההיא שמחכה לך על ארבע?", היא אמרה בטון ציני וקטעה את חוט מחשבתו. הוא הביט מטה אליה – היא רכנה ערומה על ארבע, מביטה בו במבט משועשע. הוא לא ענה לה, פניו נשארות חתומות. הוא רק קם וצעד למקום שבו פשטה את בגדיה, מרים את תחתוניה ומקפל אותם בזמן שהוא צועד חזרה אליה.
הוא נעצר לידה, פניה מביטות מעלה אליו בעניין רב. התחלה של חיוך לא רצוני הופיעה על שפתיו, הוא היה חייב להודות שהיא בהחלט יותר חמודה ממה שהוא שיער בהתחלה, הוא חשב לעצמו בזמן שהוא שלח יד אחת לעבר פניה, לוחץ על חיבורי לסתה ובידו השנייה הוא דחף את תחתוניה המקופלים לפיה הנפתח. "המפף" מופתע ועמום סיכם את תגובתה לנושא. וכך הוא חזר לכוס הקפה שלו וניסה לשחזר את קו מחשבתו הקטוע.
הוא שוב אחז בכוס הקפה, קירב אותה לפיו ללא הפרעה הפעם, ולגם. הוא הניח בחזרה את הכוס על השולחן והביט על עלמת החמד שרכנה לרגליו, היא הייתה שבירת השגרה שלו. לאחר כישלונו האחרון והמאכזב במיוחד, הוא שוב נכנס לצ'אט, מחפש את הניסיון הבא שישכיח את האכזבה הטרייה.
מעבר מהיר על רשימת השמות העלה רק אופציה אחת לא מוכרת, כלבה על ארבע, שם שלא מתיר יותר מדי מקום לתהייה לגבי מגדרים בדסמים. מילותיו שנונות נתקלו בחזית קרה למדי. הערכת מצב קצרה הביאה לשינוי גישה והפיכתה לרצינית ועניינית יותר, אך למרות ניסיונותיו הוא עדיין לא הצליח לחלץ ממנה יותר מתשובות אטיות, לקוניות ומשועממות.
אובד עצות הוא החליט לנקוט בצעדים דרסטיים. "אז מה עושה לך את זה?", הוא שאל. ולפתע גישתה האטית וחסרת העניין התהפכה ב-180 מעלות והיא החלה לכתוב, לענות ולשאול בפרץ אנרגיה שהיה לו קשה לעמוד בקצבו.
במהרה הוא הבין שאין לו יותר מדי כימיה איתה, או נושאים לדבר עליהם חוץ מבדסמ. במצב רגיל הוא היה מסיים את השיחה בצורה מנומסת ועובר הלאה, אך כעת המצב היה שונה, הוא כבר הגיע לקצה סבלנותו והחליט שאיזו הרפתקה בדסמית חסרת משמעות זה בדיוק מה שמתאים לו עכשיו.
משם ההתקדמות הייתה מהירה, מעבר למסנג'ר, החלפת התמונות המסורתית ושיחת טלפון למחרת.
שבירת השגרה שלו כללה גם כבר את הכנסת השליטה עוד לשיחת הטלפון, לאחר מעט גישושים. כאשר הוא פוקד עליה לעשות דברים שונים ומשונים ובסוף השיחה, כאשר הוא הציע שייפגשו, היא ישר הציעה שתגיע לדירתו למחרת וכמובן שכחלק מגישתו החדשה – הוא הסכים להצעתה.
הוא לגם שנית מכוס הקפה, רוכן לצדה. היא הסיטה את מבטה לכיוונו, אך הוא הניח את ידו הפנויה על ערפה ודחף עד שראשה היה מוטה לכיוון הרצפה.
כאשר צלצלה בפעמון הדלת מוקדם יותר הוא הביט בשעונו בהפתעה, היא הגיעה בזמן למרות הוא היה משוכנע שהיא תאחר, היא פשוט עשתה לו רושם כזה. הוא פתח את הדלת והביט בהפתעה השנייה לאותו הערב –התמונות שהיא שלחה לו ממש לא עשו עמה צדק, הוא חשב לעצמו. היא נראתה חמודה בתמונות שהם החליפו, אבל עכשיו מולו היא נראתה פשוט מעולה. הוא פתח את הדלת לרווחה והחווה בידו בצורה תיאטרלית, מורה לה להיכנס פנימה. היא חלפה על פניו והביטה על פנים הדירה בזמן שהוא סגר את הדלת. דירתו הייתה מבולגנת למדי, הוא לא טרח לנקות אותה לפני בואה. "לא היית צריך לנקות רק בשבילי", היא אמרה בחצי חיוך – עוד הפתעה, היא לא עשתה עליו רושם של ציניקנית.
"את רוצה לשתות משהו?" הוא שאל, מתעלם מהערתה. היא הנידה לשלילה. "טוב, אני מכין לי קפה, תתפשטי בינתיים ותרדי על ארבע", הוא אמר כבדרך אגב. היא הרימה גבה. במצב רגיל הוא היה לוקח חלק בכל משחק הגישושים, חושב ושוקל לפני שהיה אומר דבר שכזה, אך זה לא היה מצב רגיל. הוא כלל לא היה מודאג מתגובתה, הוא לא חיפש לפתח קשר ולא התעניין ברגשותיה, כל מה שהוא היה מעוניין בו לאותו ערב זה חור לשימושו ואם היא תרגיש שזה לא מה שהיא חיפשה ותחליט ללכת, אז חבל.
הוא חפן את שיערה בידו ומשך אותה כך שאוזנה הייתה מול פיו, "אמרתי לך משהו, נכון?" הוא שאל בקול שליו ושחרר אותה. שנייה של שקט. היא ממששת את ראשה בזמן שהיא נועצת את מבטה בו, רמז לחיוך בפניה ואז היא החלה להתפשט. הוא הפנה את גבו אליה וצעד לכיוון המטבח, מפעיל את הקומקום ומכין לעצמו את מנת הקפאין שלו.
הוא הניח את הכוס הריקה על השולחן וחזר אליה. "טוב, אז איפה היינו?", שאל בחיוך מרושע. שוב חפן את שיערה בידו והוביל אותה לחדר השינה כאשר היא מדדה על ארבע מאחוריו. הוא עזב את שיערה, התיישב על המיטה וסימן לה לבוא ולהתיישב לידו. הוא שוב הופתע לטובה כאשר היא זחלה על ארבע עד אליו, הוא היה משוכנע שהיא תקום ותלך אליו. היא נעמדה רק כאשר היא הגיעה למיטה והתיישבה לצידו. הוא אחז בידה בחוזקה ומשך אותה עד שהיא נשכבה על רגליו, ישבנה בולט באוויר. היא ניסתה להגיד משהו מבעד לתחתוניה אך הוא מיד קטע אותה במכה חזקה לישבנה שהקפיצה אותה. היא הרימה את פלג גופה העליון והפנתה את ראשה אליו. "הייייי", מעומעם ונמרח היה תגובתה. הוא הביט בעיניה וראה זיק של תשוקה. בלי להסיט את מבטו ממנה, הוא החדיר אליה אצבע ועקב בעניין רב אחר תנועת השרשרת הקטנה שזה יצר בגופה – קימור גב, אנחה קטנה וכמעט בלתי נשמעת וחזרה למקום על ברכיו. כן, אין ספק שבשלב זה היא בהחלט מצאה חן בעיניו.
עברו עשר דקות של חבטות על ישבנה ולסירוגין החדרת אצבעותיו אליה. הוא מאזין היטב לאנחותיה ועוצר כאשר הן מתגברות ושוב חוזר וחובט על ישבנה האדום, מקשיב לשינוי באנחות – מעונג לכאב וההתערבבות של שניהם. כאשר החל לשמוע בכי משתלב באנחותיה הוא עצר, יודע שרצוי להימנע מלשחוק אותה כל כך מהר אם הוא רוצה להמשיך ולהשתמש בה עוד הלילה. הוא העניק לה כמה שניות של שקט, מלטף את ישבנה החם.
"רדי על הברכיים", הוא אמר וקטע את מנוחתה. באטיות היא התרוממה מברכיו, עוצרת לרגע למשש את ישבנה הדואב ולאחר מכן ירדה על ברכיה לרגליו, מניחה את ידיה על ירכיה ומיישרת את גבה. "עשית את זה כבר כמה פעמים...." הוא סינן מבין שפתיו. היא הגיבה בחיוך, או עד כמה שניתן לחייך כאשר התחתונים מקופלים בתוך פיה.
בתנועה מהירה הוא שלח יד לעבר פניה ,שלף את התחתונים מתוך פיה וזרק אותם על הרצפה. היא העבירה את לשונה בתוך חלל פיה היבש. "אל תתרגלי יותר מדי לתחושה", הוא אמר, פתח את רוכסן מכנסיו, הוציא את איברו הזקור ואמר, "תמצצי, כלבה". היא הושיטה את ידיה לעברו. "בלי ידיים", הוא אמר בתקיפות. ידיה נעצרו בחצי הדרך, קפואות באוויר ומבט מתוסכל משהו מכוון לעברו. "את לא צריכה לחשוב על זה", הוא אמר, "פשוט תעשי את מה שאני אומר". היא הניחה את ידיה בחזרה על ירכיה וקידמה את ראשה לעברו, מוציאה את לשונה החוצה ומעבירה אותה בחושניות לכל אורך איברו.
"זה נחמד", הוא אמר, "אבל נראה לי שאני פשוט אזיין את הפה שלך". ובלי לתת לה רגע לחשוב על משמעות המשפט האחרון, הוא אחז בערפה ולחץ אותו מטה בחוזקה, מתענג על תחושת איברו החודר לגרונה כמעט במלואו. היא נאבקה ברפלקס ההקאה, משמיעה קולות גרוניים ועוצמת את עיניה, בעוד הוא מעלה ומוריד את ראשה.
לאחר כמה שניות הוא שחרר את עורפה, נותן לה להרים את ראשה ולשאוף אוויר בכבדות. היא בהתה בו במבט זועם, אך הוא בשלו, שוב אוחז בראשה עם שתי ידיו ומשפד את פיה על איברו. וכך הוא המשיך כמה דקות. הוא התפתה לגמור בפיה אך הוא עדיין לא סיים איתה ולכן הוא שוב שחרר את ראשה ונתן לה לחזור למקומה. הוא הביט בה, עיניה היו אדומות, דמעות זולגות על לחייה שהרסו את האיפור, רוק נוזל מסנטרה לעבר שדיה בעוד היא מתנשפת.
"מה עכשיו?" היא אמרה בקול הכי יציב שהצליחה לגייס והביטה בו בהתרסה, דבר שהעלה חיוך על פניו. "תעלי על המיטה ותעמדי על ארבע, ראש למטה, תחת למעלה וידיים לצד הקרסוליים", הוא אמר ויצא מחדר השינה.
בשלב זה כבר לא היה לו ספק שהיא תבצע את מה שפקד עליה והוא התרשם ממנה ללא עוררין, חשב לעצמו כאשר הוא צעד חזרה לחדר השינה, חמוש בחבלים. וכמובן שכאשר הוא נכנס לפנים החדר, היא חיכתה לו בדיוק כמו שציווה עליה.
בלי להגיד מילה הוא ניגש אליה וקשר את ידיה לקרסוליה ובעוד היא ממשיכה להשיר מבט קדימה, הוא התמקם בין רגליה, מפסק את פלחי ישבנה ויורק על פי הטבעת שלה. "מה עכשיו?", "עכשיו אני הולך לזיין את התחת שלך", הוא אמר ובכך הוא הצמיד את איברו הזקור אליה, עוצר לרגע להביט בכפות ידיה הקשורות הנקמצות לאגרופים כהכנה לעומד לבוא. ואז הוא חדר.
צעקתה הדהדה בחלל החדר והוא עצר, חצי הדרך בתוכה והמתין. הוא האזין בקשב למשיכות אפה, אך הפעם לא הייתה לו שום כוונה לעצור, הוא רצה לשבור אותה, לגרום לה לבכות. ובכך הוא שוב החל לחדור אליה באטיות, מרגיש כיצד היא עצרה את נשימתה ברגע שבו המשיך לחדור אליה.
כאשר הוא היה כולו בתוכה, הוא נסוג כמעט עד הסוף ואז שב וחדר אליה בפראות, מוציא ממנה עוד זעקה. אך הפעם הוא לא העניק לה רגע של חסד, הוא החל לזיין אותה בפראות, בעוד משיכות אפה הופכות לבכי עצור. היא עמדה על הסף.
הוא שלח יד אחת מתחת לבטנה, משם לבין רגליה והחדיר אצבע אחת, מרגיש את הרטיבות שלה.
"את אוהבת את זה, נכון?", הוא אמר בזמן שהוא הוציא את אצבעו מתוכה וניגב אותה על פניה, "אוהבת לקבל חזק בתחת כמו זונה".
סכר הדמעות נפרץ והיא החלה לייבב ללא שליטה, בעוד הוא ממשיך לזיין אותה בפראות.
כאשר תכנן את הערב איתה לאחר שקבעו להיפגש התכוון לגמור ולשלוח אותה הביתה מנוצלת. אך הרבה השתנה מאז, הוא נהנה ממנה הרבה יותר משציפה ומעבר לכך, הוא פשוט הרגיש שמגיע לה יותר. ולכן בעוד הוא ממשיך לזיין אותה, הוא שוב שלח יד לבין רגליה והחל לענג אותה. וכך בתוך הבכי השתלבו גם אנחות של הנאה המתחזקת מרגע לרגע.
"אני יכולה לגמור?" היא שאלה בקול רועד ושוב הצליחה להפתיע אותו, הוא כלל לא חשב על זה, רשות.
"את רוצה לגמור?", "את נהנית לקבל את הזין שלי עמוק בתחת שלך?"
"כן..." היא השיבה בקול חלוש.
"לא שמעתי אותך, תגידי את זה ברור יותר", הוא השיב בעוד הוא חודר אליה בחוזקה בכוונה ומוציא ממנה עוד אנחה.
"כן, אני אוהבת לקבל את הזין שלך עמוק בתחת!", היא השיבה בצעקה ושוב חזרה לייבב.
"יש לך רשות לגמור", הוא אמר והחל לשחק בדגדגנה ביתר מרץ, מאזין לאנחות המתגברות עוד ועוד, עד שכל גופה החל להתקשח, אגרופיה נפתחו, בעוד נשימתה נעצרת לרגע. ואז היא התפוצצה בסדרת אנחות, מניעה את אגנה לכיוונו כמיטב יכולתה ולאט, לאט מורידה את מקצב נשימותיה. אך הוא עדיין לא סיים איתה. הוא הניח את ידיו על מותניה, יצא מתוכה, הפך אותה בחוזקה על גבה, הניח את ברכיו ליד צווארה ובעוד הוא מביט הישר לתוך עיניה העייפות, הוא גמר על פניה.
הם עמדו לפני דלת דירתו הפתוחה, לאחר שהתנקו ושוחחו ארוכות על הערב, נדמה היה שהיא נפתחה אליו והרגישה נוח יותר לחלוק איתו דברים. אם קודם הוא חשב שהיא שטחית למדי, עכשיו הוא חשב שאולי כן כדי לבדוק מה יש מתחת לפני השטח. הוא בהחלט נהנה הרבה יותר ממה שהוא תיאר לעצמו. "מה דעתך על מחר באותה שעה?" הוא שאל.
"לא נראה לי", היא השיבה בחיוך, נשקה לו על הלחי ויצאה לחדר המדרגות בלי להביט לאחור.
הוא עמד שם דקה, מעכל. ואז פרץ בצחוק.
