לשחרר
מאת oxymoron(שולט)
6 באוקטובר 2010
קראק! חגורת העור שוב פגעה בישבנה והרעש הדהד ברחבי החדר , מייד מלווה בצעקתה המעמעמת והמאופקת.
כמעט שעה חלפה מאז הוא הגיע ובלי שום שהות החל לעבוד עליה. לא היה שום ספק, הוא שם לעצמו מטרה לשבור אותה היום.
אך היא בשלה, עקשנית כתמיד, שמה לעצמה מטרה לשרוד את המתקפה הזו, ללא שום שמץ של הבעת חולשה.
מכופפת על הספה, ישבנה בוער מרצף ההצלפות הברוטאלי שהונחת עליה ושדה ראייתה מוסתר על ידי שיערה הארוך והמטופח הנופל על פנייה, היא הקשיבה לו מתנשף.
היא הייתה מרוצה, לא משנה מה הוא השליח לעברה, היא עמדה בכך ולא נשברה. כמובן שהשערותיה על הצבע הנוכחי של אחוריה והמחשבה על כיצד היא תשב מחר בעבודה, גרמו לה אי נוחות מסוימת. אך סך הכל, היא הרגישה שהיא שולטת במצב. ומצב זה היה ברירת המחדל שלה, מצבה הטבעי, כי הרי היא שלטה בצורה מוחלטת על כל אפיק בחייה.
כבר מזמן לא ילדה, היא עמלה וטיפסה שלב אחרי שלב בשביל להגיע לתפקידה הנוכחי. במשרדה היו שמועות על כך שהיא קידמה את עצמה על ידי פתיחת רגליה עבור אנשי המפתח הנכונים.
אך כל מי שבאמת הכיר אותה ידע שזה מגוחך ולגמרי מנוגד לאופייה הספרטני והנוקשה, היא הרוויחה את מקומה ביושר.
מעגל חבריה מצומצם, אך למעשה נבחר בקפידה. חבריה יודעים שהיא תמיד תבוא לעזרתם מתי שיזדקקו לה, אך היא לעולם לא ביקשה דבר בתמורה.
ביתה מסודר בצורה כמעט אובססיבית, כל הרהיטים תואמים ונבחרו על ידיה מקטלוגים לאחר מחשבה רבה.
גופה חטוב ומשומר היטב, כל יום היא מבלה שעתיים בחדר הכושר, היא מבקרת תכופות בסלון יופי, הדיאטה שלה מתוכננת מראש לפי תוכנית שהרכיבה עם תזונאית ששכרה.
ומאמציה אכן משתלמים, היא מתמוגגת מעונג כל פעם מחדש כאשר לא מאמינים לגילה האמיתי. היא עדיין מסובבת ראשים ברחוב.
זה למעשה מה שגרם לה להכיר אותו. זמן רב היא פנטזה על אובדן שליטה מוחלט, אך קונפליקט פנימי גרם למאבק אימתנים בראשה - היא פשוט לא מסוגלת לאפשר לעצמה את איבוד השליטה הנכסף.
היא נאבקה בו בכל חלקיק מהווייתה.
רעש החגורה הנוחתת על הרצפה, קטע את חוט מחשבתה. ברגשות מעורבים היא תהתה האם הוא הרים ידיים.
ידו החופנת את שיערה מאחור, העניקה לה את תשובתה. וללא שום זמן לעכל ולהחליט האם היא מרוצה מכך, היא מצאה את עצמה כורעת על ברכיה, לפניו.
היא סרקה אותו במבטה, הוא היה לבוש בשחורים מכף רגל ועד ראש. היא עדיין לא הרגישה בנוח עם עירומה המוחלט מולו, היא הרגישה חשופה מדי.
מבטה עולה מעלה אל עיניו, היא תיארה לעצמה שבשלב זה הוא יהיה מתוסכל או כועס, אך עיניו היו תעלומה לא מפוענחת עבורה. מבטו נשאר זהה לרגע שבו ניכנס לדירתה.
"על מה בדיוק את מסתכלת, זונה?" הוא שאל בקול יציב וקטע את הדממה הארוכה שהשתררה. "עיניים על הרצפה!"
עיניה רשפו לכיוונו בהתרסה, אך הוא לא מצמץ והוסיף "עכשיו, זונה!". והיא אכן הפנתה את מבטה כלפי מטה. ההשפלה של מעמדה הייתה קשה מנשוא.
הציות, שם הגנאי, הם עוררו בה סערת רגשות גדולה יותר מכל הכאב שספגה עד הלום, במאוחד. אך המהלומות שספגה לא נפסקו. "את משחקת אותה, מעמידה פנים של קדושה מעונה, אבל את רצית את המצב הזה", הוא הטיח בה.
היא שמעה את רוכסן מכנסיו נפתח והרימה את ראשה. "ראש למטה, זונה!", הוא מייד צעק. היא הרגישה את חום גופו כאשר התקדם לעברה ונעמד בצמוד אליה, מפשעתו נצמדת לפניה.
"את תמצצי לי עכשיו את הזין כמו זונה טובה", הוא אמר והחל לסטור ללחייה עם איברו. "פה גדול..." הוא אמר וחדר ללועה.
תחושת ההשפלה היממה אותה, חומות ההגנה שהגנו עליה כל הערב החלו להתמוטט בעוד הוא בועל את פיה. "רק בשביל זה את טובה, את זונה מוצצת, זה מה שאת".
מילותיו חותכות בה כסכין ועיניה מתחילות לדמוע, אך היא בשלה, נאחזת ונאבקת עד הסוף. הוא מוציא את איברו מפייה, רוק נוזל מטה מסנטרה בעוד הוא שולח אצבע לפנייה ומחווה לה להביט מעלה אליו.
עיניה כבר דומעות, היא על הקצה. "אני רוצה לשמוע אותך אומרת את זה! תגידי לי שאת זונה! תגידי לי שאת רוצה שאני אדחף לך את הזין שלי לגרון!" אך היא שותקת.
סטירה מעיפה את פנייה ימינה. "תגידי את זה!"
המומה היא מביטה בו שוב מכין את ידו לעוד סטירה, אך ידו הפעם נעצרת בחצי הדרך כאשר הוא סוף, סוף שומע את מה שהוא רוצה, "אני זונה..." היא פולטת בקול שבור. "אני רוצה את הזין שלך ב..." אך הפעם היא לא מצליחה לסיים את המשפט. היא נשברת ומוצפת בבכי ללא שליטה שהורס את איפורה המוקפד. מתכנסת לתוך עצמה, משוחררת לגמרי מעכבות בפעם הראשונה בהרבה מאוד זמן.
תחושת הזמן נאבדה, היא מרגישה את ידו מלטפת את שיערה, היא רוצה עוד, זאת רק ההתחלה, עולם שלם נפתח עבו - "הזמן נגמר", הוא אומר בחוסר עניין.
היא שוב מביטה לעברו, עיניה אדומות, לחייה רטובות ואפה נוזל, בעודה מהנהנת באיטיות. היא קמה על רגליה, מרגישה את כל גופה הדואב, ניגשת לארנקה ומוציאה מספר שטרות.
בלי להגיד דבר היא מושיטה את הכסף לעברו, הוא לוקח ודוחף את שכרו לכיסו, נפרד ממנה לשלום והולך לכיוון הכניסה.
בעודה עדיין עירומה היא ניגשת לחדר השינה, מקשיבה לדלת הנטרקת כאשר הוא יוצא מדירתה ,נכנסת לבין סדיניה התואמים שבחרה מקטלוג ועוצמת את עיניה.
כמעט שעה חלפה מאז הוא הגיע ובלי שום שהות החל לעבוד עליה. לא היה שום ספק, הוא שם לעצמו מטרה לשבור אותה היום.
אך היא בשלה, עקשנית כתמיד, שמה לעצמה מטרה לשרוד את המתקפה הזו, ללא שום שמץ של הבעת חולשה.
מכופפת על הספה, ישבנה בוער מרצף ההצלפות הברוטאלי שהונחת עליה ושדה ראייתה מוסתר על ידי שיערה הארוך והמטופח הנופל על פנייה, היא הקשיבה לו מתנשף.
היא הייתה מרוצה, לא משנה מה הוא השליח לעברה, היא עמדה בכך ולא נשברה. כמובן שהשערותיה על הצבע הנוכחי של אחוריה והמחשבה על כיצד היא תשב מחר בעבודה, גרמו לה אי נוחות מסוימת. אך סך הכל, היא הרגישה שהיא שולטת במצב. ומצב זה היה ברירת המחדל שלה, מצבה הטבעי, כי הרי היא שלטה בצורה מוחלטת על כל אפיק בחייה.
כבר מזמן לא ילדה, היא עמלה וטיפסה שלב אחרי שלב בשביל להגיע לתפקידה הנוכחי. במשרדה היו שמועות על כך שהיא קידמה את עצמה על ידי פתיחת רגליה עבור אנשי המפתח הנכונים.
אך כל מי שבאמת הכיר אותה ידע שזה מגוחך ולגמרי מנוגד לאופייה הספרטני והנוקשה, היא הרוויחה את מקומה ביושר.
מעגל חבריה מצומצם, אך למעשה נבחר בקפידה. חבריה יודעים שהיא תמיד תבוא לעזרתם מתי שיזדקקו לה, אך היא לעולם לא ביקשה דבר בתמורה.
ביתה מסודר בצורה כמעט אובססיבית, כל הרהיטים תואמים ונבחרו על ידיה מקטלוגים לאחר מחשבה רבה.
גופה חטוב ומשומר היטב, כל יום היא מבלה שעתיים בחדר הכושר, היא מבקרת תכופות בסלון יופי, הדיאטה שלה מתוכננת מראש לפי תוכנית שהרכיבה עם תזונאית ששכרה.
ומאמציה אכן משתלמים, היא מתמוגגת מעונג כל פעם מחדש כאשר לא מאמינים לגילה האמיתי. היא עדיין מסובבת ראשים ברחוב.
זה למעשה מה שגרם לה להכיר אותו. זמן רב היא פנטזה על אובדן שליטה מוחלט, אך קונפליקט פנימי גרם למאבק אימתנים בראשה - היא פשוט לא מסוגלת לאפשר לעצמה את איבוד השליטה הנכסף.
היא נאבקה בו בכל חלקיק מהווייתה.
רעש החגורה הנוחתת על הרצפה, קטע את חוט מחשבתה. ברגשות מעורבים היא תהתה האם הוא הרים ידיים.
ידו החופנת את שיערה מאחור, העניקה לה את תשובתה. וללא שום זמן לעכל ולהחליט האם היא מרוצה מכך, היא מצאה את עצמה כורעת על ברכיה, לפניו.
היא סרקה אותו במבטה, הוא היה לבוש בשחורים מכף רגל ועד ראש. היא עדיין לא הרגישה בנוח עם עירומה המוחלט מולו, היא הרגישה חשופה מדי.
מבטה עולה מעלה אל עיניו, היא תיארה לעצמה שבשלב זה הוא יהיה מתוסכל או כועס, אך עיניו היו תעלומה לא מפוענחת עבורה. מבטו נשאר זהה לרגע שבו ניכנס לדירתה.
"על מה בדיוק את מסתכלת, זונה?" הוא שאל בקול יציב וקטע את הדממה הארוכה שהשתררה. "עיניים על הרצפה!"
עיניה רשפו לכיוונו בהתרסה, אך הוא לא מצמץ והוסיף "עכשיו, זונה!". והיא אכן הפנתה את מבטה כלפי מטה. ההשפלה של מעמדה הייתה קשה מנשוא.
הציות, שם הגנאי, הם עוררו בה סערת רגשות גדולה יותר מכל הכאב שספגה עד הלום, במאוחד. אך המהלומות שספגה לא נפסקו. "את משחקת אותה, מעמידה פנים של קדושה מעונה, אבל את רצית את המצב הזה", הוא הטיח בה.
היא שמעה את רוכסן מכנסיו נפתח והרימה את ראשה. "ראש למטה, זונה!", הוא מייד צעק. היא הרגישה את חום גופו כאשר התקדם לעברה ונעמד בצמוד אליה, מפשעתו נצמדת לפניה.
"את תמצצי לי עכשיו את הזין כמו זונה טובה", הוא אמר והחל לסטור ללחייה עם איברו. "פה גדול..." הוא אמר וחדר ללועה.
תחושת ההשפלה היממה אותה, חומות ההגנה שהגנו עליה כל הערב החלו להתמוטט בעוד הוא בועל את פיה. "רק בשביל זה את טובה, את זונה מוצצת, זה מה שאת".
מילותיו חותכות בה כסכין ועיניה מתחילות לדמוע, אך היא בשלה, נאחזת ונאבקת עד הסוף. הוא מוציא את איברו מפייה, רוק נוזל מטה מסנטרה בעוד הוא שולח אצבע לפנייה ומחווה לה להביט מעלה אליו.
עיניה כבר דומעות, היא על הקצה. "אני רוצה לשמוע אותך אומרת את זה! תגידי לי שאת זונה! תגידי לי שאת רוצה שאני אדחף לך את הזין שלי לגרון!" אך היא שותקת.
סטירה מעיפה את פנייה ימינה. "תגידי את זה!"
המומה היא מביטה בו שוב מכין את ידו לעוד סטירה, אך ידו הפעם נעצרת בחצי הדרך כאשר הוא סוף, סוף שומע את מה שהוא רוצה, "אני זונה..." היא פולטת בקול שבור. "אני רוצה את הזין שלך ב..." אך הפעם היא לא מצליחה לסיים את המשפט. היא נשברת ומוצפת בבכי ללא שליטה שהורס את איפורה המוקפד. מתכנסת לתוך עצמה, משוחררת לגמרי מעכבות בפעם הראשונה בהרבה מאוד זמן.
תחושת הזמן נאבדה, היא מרגישה את ידו מלטפת את שיערה, היא רוצה עוד, זאת רק ההתחלה, עולם שלם נפתח עבו - "הזמן נגמר", הוא אומר בחוסר עניין.
היא שוב מביטה לעברו, עיניה אדומות, לחייה רטובות ואפה נוזל, בעודה מהנהנת באיטיות. היא קמה על רגליה, מרגישה את כל גופה הדואב, ניגשת לארנקה ומוציאה מספר שטרות.
בלי להגיד דבר היא מושיטה את הכסף לעברו, הוא לוקח ודוחף את שכרו לכיסו, נפרד ממנה לשלום והולך לכיוון הכניסה.
בעודה עדיין עירומה היא ניגשת לחדר השינה, מקשיבה לדלת הנטרקת כאשר הוא יוצא מדירתה ,נכנסת לבין סדיניה התואמים שבחרה מקטלוג ועוצמת את עיניה.
