המילה הראשונה שאמר...
מאת cxswed(שולט)
2 בנובמבר 2003
מוקדש לכל השפחות והסאביות
המילה הראשונה שאמר הייתה: "תתפשטי"
"תתפשטי!" – מה? כאן? - היא חשבה לעצמה – בכניסה לבית? אבל עיני הקרח שלו לא השאירו שום מקום לספק. היא התחילה להוריד את הבגדים. העיניים שלו לא זזו ממנה לרגע. היא הרגישה רעד עובר בגופה, לא מקור. רעד של התרגשות, רעד של ציפייה. היא תלתה את החולצה והמכנסיים על וו תליית המעילים. לרגע תהתה לגבי החזייה והתחתונים, אבל מבט קצרצר לכיוונו הבהיר – כאן לא משחקים.
היא נשארה ערומה. הוא הצביע לכיוון אחד החדרים: "תכנסי לשם." צל של חיוך עבר על פניו כשהיא ניסתה להסתיר בביישנות את ערוותה. הוא הצביע על מרכז החדר: "תעמדי פה עם הגב לחלון, רגליים בפיסוק קטן, ידיים מאחורי העורף." היא צייתה במהירות.
הוא התחיל להקיף אותה באיטיות. כמו זאב הבוחן את הטרף שלו. היא הרגישה כל כך חשופה עומדת ערומה במרכז החדר, ופתאום היא הבינה שהיא רועדת. הוא התחיל לגעת בה, חצי מלטף חצי בוחן. העביר יד על ירכה, חפן עכוז, נתן צביטה קטנה לשד.
"תעצמי עיניים." עכשיו היא רק יכלה לשמוע אותו מקיף אותה. הרעידות התגברו. לשניה חשבה שתיפול. לפתע היא הרגישה אותו: פיו על פיה, ידיו מלטפות את מותניה. היא התמסרה לנשיקה. הפה שלו היה כל כך רך ונעים, ניגוד מושלם לעיניים שננעצו בה קודם. היא שקעה בתוך הנשיקה, הקיפה את צווארו בידיה.
הסטירה הייתה חזקה. פניה הוטו שמאלה. "מישהו הרשה לך להזיז את הידיים? אמרתי לך לשים אותן מאחרי העורף! נכון?" "נכון." נכון מה?" נכון אדוני." רק אני נותן נשיקה קטנה וכבר את שוכחת את כל הכללים שסיכמנו?" "אני מצטערת אדוני." "עוד רגע תצטערי יותר, תרדי על הברכיים ותתכופפי קדימה." היא ירדה על ארבע. "העונש על הפרת המשמעת הזאת הוא 10 מכות בטוסיק, כיוון שאת מתחילה אני אתן אותן ביד, אבל פעם הבאה זה יהיה עם החגורה. מובן?" "כן אדוני."
המכה הראשונה נחתה על התחת שלה. היא הייתה חזקה. "מה אומרים?" היא לא ידעה מה היא צריכה להגיד. מכה שנייה, חזקה עוד יותר פגעה בה. "אווו" היא נאנחה בכאב. "הייתי צריכה להגיד אחת אדוני, או שתיים אדוני." "נכון, ובגלל ששכחת אנחנו נתחיל את הספירה שוב."
הוא התחיל להנחית עליה את המכות, מחליף כל פעמיים בין פלחי התחת. "אחת אדוני, שתיים אדוני, שלוש אדוני..." היא ספרה אחרי כל מכה. אחרי המכה העשירית היא הרגישה שהתחת שלה צורב ושורף.
"תעמדי חזרה כמו קודם עם עיניים עצומות." היא חזרה לאותה עמידה. אחרי רגע חזר גם הוא לנשק אותה. הפעם היא לא הזיזה את הידיים אלא רק נענתה לנשיקה עם פיה. הוא התנתק ממנה, היא הרגישה אותו מלטף לה את הפטמות ואחרי רגע את ידו נשלחת בין רגליה. היא התאמצה לא לזוז אבל האצבעות שלו גירו אותה עוד ועוד. היא ניסתה לא להתפתל אבל ידעה שזה לא אפשרי. היד שלו בין השפתיים העדינות שלה למטה הייתה נקודה של חום שהתפשט לכל גופה. "את נהנית?" "כן אדוני, מאוד אדוני." "את חושבת שבאת לפה כדי שאני אאונן לך?" "לא אדוני." "נכון מאוד." הוא הפסיק ללטף אותה בפתאומיות והיא הרגישה מכה על השד השמאלי שלה. "את צריכה ללמוד מתי מותר לך ליהנות ומתי לא." עוד מכות ניחתו על שדיה. מכות חזקות. היא הרגישה דמעות מתחילות לזלוג. הוא הפסיק.
"תשכבי על המיטה, ידיים לצידי הגוף, רגליים מפושקות." היא עשתה כפי שאמר לה. "לפתוח רגליים יותר, את לא רוצה שאני אתאמץ כדי להגיע לכוס שלך?" "לא אדוני." היא הרחיבה את המרווח בין רגליה.
הוא נשכב לצידה. "את יכולה לפתוח את העיניים." הוא רכן מעליה. לראשונה יכלה לראות גם רוך במבטו. הוא ליטף את פניה ונישק אותה בעדינות. הוא בחן את גופה בנגיעות רכות. "אני עומד לתת לך מכות בכוס. אסור לך לזוז. מובן?" "כן אדוני."
למרות שציפתה למכה הראשונה היא לא הייתה מוכנה לכאב החד. הוא הניף את ידו ונתן עוד מכה, עם כל כף היד, על מפשעתה. זה כאב! העיניים שלו היו נעוצות בפניה. הוא אפילו לא מצמץ כשהוריד מכה נוספת. הרגליים שלה נסגרו אינסטנקטיבית. "לא!" היא פישקה את רגליה שוב, "סליחה אדוני." עוד מכה פגעה בה, ומייד אחריה עוד אחת. היא ניסתה להירגע ולהסדיר את נשימותיה אבל המכות שניחתו בזו אחר זו השאירו אותה ללא אוויר. היא סגרה שוב את רגליה. "לפתוח מיד! העונש שאני ייתן לך אם לא תפשקי יהיה הרבה יותר כואב מהמכות האלו." "כן אדוני." ענתה בקול חצי שבור מבכי. הוא הפסיק את המכות וליטף את פניה. "את צריכה ללמוד לקבל את הכאב הזה. את צריכה ללמוד לאהוב אותו." היא הנהנה. "אחרי כל מכה שאני אתן את תנשמי שתי נשימות עמוקות ואז אני אתן את הבאה." "כן אדוני."
הוא התחיל. אחרי כל מכה הוא נתן לה זמן לנשום. הוא הסתכל בה בין המכות במבט מהפנט. היא הרגישה שהיא מאבדת את תחושת הזמן והמרחב. כל מה שנקלט בחושיה היו הנשימות, המכה הקרובה ועיניו הכחולות המהפנטות. כשהוא הפסיק היא כבר ריחפה לה על גלי כאב ותענוג שהתחלפו זה בזה. הוא חייך. "תגעי לעצמך בכוס." להפתעתה המפשעה שלה הייתה רטובה לגמרי. "את אוהבת את זה." "כן אדוני." הוא חייך שוב.
המשך יבוא
המילה הראשונה שאמר הייתה: "תתפשטי"
"תתפשטי!" – מה? כאן? - היא חשבה לעצמה – בכניסה לבית? אבל עיני הקרח שלו לא השאירו שום מקום לספק. היא התחילה להוריד את הבגדים. העיניים שלו לא זזו ממנה לרגע. היא הרגישה רעד עובר בגופה, לא מקור. רעד של התרגשות, רעד של ציפייה. היא תלתה את החולצה והמכנסיים על וו תליית המעילים. לרגע תהתה לגבי החזייה והתחתונים, אבל מבט קצרצר לכיוונו הבהיר – כאן לא משחקים.
היא נשארה ערומה. הוא הצביע לכיוון אחד החדרים: "תכנסי לשם." צל של חיוך עבר על פניו כשהיא ניסתה להסתיר בביישנות את ערוותה. הוא הצביע על מרכז החדר: "תעמדי פה עם הגב לחלון, רגליים בפיסוק קטן, ידיים מאחורי העורף." היא צייתה במהירות.
הוא התחיל להקיף אותה באיטיות. כמו זאב הבוחן את הטרף שלו. היא הרגישה כל כך חשופה עומדת ערומה במרכז החדר, ופתאום היא הבינה שהיא רועדת. הוא התחיל לגעת בה, חצי מלטף חצי בוחן. העביר יד על ירכה, חפן עכוז, נתן צביטה קטנה לשד.
"תעצמי עיניים." עכשיו היא רק יכלה לשמוע אותו מקיף אותה. הרעידות התגברו. לשניה חשבה שתיפול. לפתע היא הרגישה אותו: פיו על פיה, ידיו מלטפות את מותניה. היא התמסרה לנשיקה. הפה שלו היה כל כך רך ונעים, ניגוד מושלם לעיניים שננעצו בה קודם. היא שקעה בתוך הנשיקה, הקיפה את צווארו בידיה.
הסטירה הייתה חזקה. פניה הוטו שמאלה. "מישהו הרשה לך להזיז את הידיים? אמרתי לך לשים אותן מאחרי העורף! נכון?" "נכון." נכון מה?" נכון אדוני." רק אני נותן נשיקה קטנה וכבר את שוכחת את כל הכללים שסיכמנו?" "אני מצטערת אדוני." "עוד רגע תצטערי יותר, תרדי על הברכיים ותתכופפי קדימה." היא ירדה על ארבע. "העונש על הפרת המשמעת הזאת הוא 10 מכות בטוסיק, כיוון שאת מתחילה אני אתן אותן ביד, אבל פעם הבאה זה יהיה עם החגורה. מובן?" "כן אדוני."
המכה הראשונה נחתה על התחת שלה. היא הייתה חזקה. "מה אומרים?" היא לא ידעה מה היא צריכה להגיד. מכה שנייה, חזקה עוד יותר פגעה בה. "אווו" היא נאנחה בכאב. "הייתי צריכה להגיד אחת אדוני, או שתיים אדוני." "נכון, ובגלל ששכחת אנחנו נתחיל את הספירה שוב."
הוא התחיל להנחית עליה את המכות, מחליף כל פעמיים בין פלחי התחת. "אחת אדוני, שתיים אדוני, שלוש אדוני..." היא ספרה אחרי כל מכה. אחרי המכה העשירית היא הרגישה שהתחת שלה צורב ושורף.
"תעמדי חזרה כמו קודם עם עיניים עצומות." היא חזרה לאותה עמידה. אחרי רגע חזר גם הוא לנשק אותה. הפעם היא לא הזיזה את הידיים אלא רק נענתה לנשיקה עם פיה. הוא התנתק ממנה, היא הרגישה אותו מלטף לה את הפטמות ואחרי רגע את ידו נשלחת בין רגליה. היא התאמצה לא לזוז אבל האצבעות שלו גירו אותה עוד ועוד. היא ניסתה לא להתפתל אבל ידעה שזה לא אפשרי. היד שלו בין השפתיים העדינות שלה למטה הייתה נקודה של חום שהתפשט לכל גופה. "את נהנית?" "כן אדוני, מאוד אדוני." "את חושבת שבאת לפה כדי שאני אאונן לך?" "לא אדוני." "נכון מאוד." הוא הפסיק ללטף אותה בפתאומיות והיא הרגישה מכה על השד השמאלי שלה. "את צריכה ללמוד מתי מותר לך ליהנות ומתי לא." עוד מכות ניחתו על שדיה. מכות חזקות. היא הרגישה דמעות מתחילות לזלוג. הוא הפסיק.
"תשכבי על המיטה, ידיים לצידי הגוף, רגליים מפושקות." היא עשתה כפי שאמר לה. "לפתוח רגליים יותר, את לא רוצה שאני אתאמץ כדי להגיע לכוס שלך?" "לא אדוני." היא הרחיבה את המרווח בין רגליה.
הוא נשכב לצידה. "את יכולה לפתוח את העיניים." הוא רכן מעליה. לראשונה יכלה לראות גם רוך במבטו. הוא ליטף את פניה ונישק אותה בעדינות. הוא בחן את גופה בנגיעות רכות. "אני עומד לתת לך מכות בכוס. אסור לך לזוז. מובן?" "כן אדוני."
למרות שציפתה למכה הראשונה היא לא הייתה מוכנה לכאב החד. הוא הניף את ידו ונתן עוד מכה, עם כל כף היד, על מפשעתה. זה כאב! העיניים שלו היו נעוצות בפניה. הוא אפילו לא מצמץ כשהוריד מכה נוספת. הרגליים שלה נסגרו אינסטנקטיבית. "לא!" היא פישקה את רגליה שוב, "סליחה אדוני." עוד מכה פגעה בה, ומייד אחריה עוד אחת. היא ניסתה להירגע ולהסדיר את נשימותיה אבל המכות שניחתו בזו אחר זו השאירו אותה ללא אוויר. היא סגרה שוב את רגליה. "לפתוח מיד! העונש שאני ייתן לך אם לא תפשקי יהיה הרבה יותר כואב מהמכות האלו." "כן אדוני." ענתה בקול חצי שבור מבכי. הוא הפסיק את המכות וליטף את פניה. "את צריכה ללמוד לקבל את הכאב הזה. את צריכה ללמוד לאהוב אותו." היא הנהנה. "אחרי כל מכה שאני אתן את תנשמי שתי נשימות עמוקות ואז אני אתן את הבאה." "כן אדוני."
הוא התחיל. אחרי כל מכה הוא נתן לה זמן לנשום. הוא הסתכל בה בין המכות במבט מהפנט. היא הרגישה שהיא מאבדת את תחושת הזמן והמרחב. כל מה שנקלט בחושיה היו הנשימות, המכה הקרובה ועיניו הכחולות המהפנטות. כשהוא הפסיק היא כבר ריחפה לה על גלי כאב ותענוג שהתחלפו זה בזה. הוא חייך. "תגעי לעצמך בכוס." להפתעתה המפשעה שלה הייתה רטובה לגמרי. "את אוהבת את זה." "כן אדוני." הוא חייך שוב.
המשך יבוא
