פאקינג עונש
מאת Black Lotus(מתחלפת){זאלופון}
27 במרץ 2011
"אין מצב שהוא עושה לי את זה," היא חושבת. "זה בצחוק, נכון?" היא שואלת את הדום שלה, "זה לא באמת הולך לקרות". השתיקה שלו מלחיצה אותה. "אתה יודע שאני אוהבת אותך. זה לא באמת היה פלירטוט," היא מנסה. "הייתי שיכורה וזרמתי. זאת לא סיבה לכזה—" אבל הוא נותן בה מבט מצמית והיא מבינה שזו לא הטקטיקה הנכונה.
לדבר במרכז החדר הריק קוראים פאקינג משין. הדבר מולו הוא כורסת יחיד. בצד השני, הרחוק, יש עוד דלת. הוא לא צחק, היא מבינה. "בבקשה, אל תעשה לנו את זה". דמעות, עגולות וגדולות, מרטיבות לה את הלחיים.
"בחרתי בעונש הזה כי אני חושב שהעונש צריך להתאים לפשע," הוא אומר. "אני יכול לבטל את הכל כאן ועכשיו –" הוא מרים את פניה כך שתפגוש את עיניו – "אבל אל תצפי לסליחתי". גוש עצום נוצר לו בגרונה. היא מרכינה את פניה.
"אני מוכנה לעשות הכל כדי שתסלח לי". המילים נשמעות לה כאילו נאמרו על ידי מישהו אחר.
היא מעולם לא חוותה פאקינג משין. החשש שלה נמהל במידה של עניין. בעוד הוא סוגר סביב צווארה את קולר הריסון מחשבות מציפות אותה. הוא משכיב אותה על משטח קשה לפני המכונה, קושר את ידיה ורגליה ומעסה חומר סיכה אל חור התחת והכוס שלה. הוא דוחף לה מפשק שמשאיר אותה פעורת פה ומריירת. המכונה מרעישה ומתחילה לעבוד. שני דילדואים חודרים אליה ללא רחמים וללא גינוני טקס. הדלת נפתחת.
ראשון נכנס לחדר גבר שאינו מוכר לה. לוקח לה כמה רגעים להתייחס אליו כיוון שהיא מופתעת מהתחושה שמעניקה לה רמה 1 של הפאקינג משין. הוא מתיישב על הכורסא, בוהה בה ומאונן. הקולות שלו מתערבבים עם הקול המונוטוני של המכונה, עם רצף המחשבות והקולות שעוברים לה בראש. הוא גומר לה על הפרצוף, מנער ויוצא. לפני שהיא מצליחה להבין מה קרה כאן, המכונה מגבירה מהירות. רמה 2.
הזרע של מספר 1 ממשיך ליזול במורד פניה, הפה שלה מרייר והחורים שלה משמיעים קולות בעוד המכונה נכנסת ויוצאת ממנה. היא מנסה למצוא את הדום שלה ולוודא שהוא עוד שם, אבל קולר הריסון לא מאפשר לה להטות את ראשה עד כדי כך. הגבר השני מביט בה בעודה מנסה להשתלט על הסיטואציה. הוא נראה לה מוכר אבל אף פעם לא התייחסה אליו יותר מדי. כעת, בחוסר ברירה, היא נועצת עיניים בו ובזין שלו שנמצאים קרוב כל כך אליה. הזמן עובר לו והיא מרגישה קצת שעמום מהמונוטוניות של הסיטואציה, היא נודדת במחשבות כששפריץ גדול של זרע מפתיע אותה ומצטרף אל הזרע של הגבר הראשון. הוא יורד אל אפה ופיה ומקשה עליה לנשום. היא מתנועעת בהיסטריה עד כמה שהיא יכולה, בזמן שמספר 2 יוצא מהדלת. הדום שלה מופיע פתאום, מנקה את אפה ופותח את מעבר האוויר בפיה והולך בלי לומר מילה. היא נועצת בו מבט רושף שאומר, "לא יכולת לשים לי גאג במקום מפשק הפה הזה?"
אומללות משתלטת עליה, ואיתה תהייה מתי זה יגמר, אבל אלו מתחלפות בגניחות קלות כשהמכונה מגיעה לדרגה 3 ולראשונה מענגת אותה באמת. אל החדר נכנס גבר שלישי, חתיך מקודמיו. "הוא יכל למסור אותי לאחר, לכפות ניתוק לכמה זמן או משהו נורא כזה. זה קצת מגעיל, אבל לא כזה גרוע", היא מנחמת את עצמה. היא מסתכלת על הגבר החתיך ומרגישה טיפה גאווה על העובדה שהוא מאונן למראיה. שפריץ עצבני לצד הפנים מזכיר לה שכרגע היא לא מי יודע מה אטרקטיבית ומחזיר אליה את תחושת הבושה. המכונה עולה לדרגה 4 ומזיינת אותה בפראות בעוד מר חתיך יוצא מהחדר.
"בן זונה!" היא חושבת לעצמה כשהיא רואה את גבר מספר 4. הוא עומד מולה ומחייך, והיא נמלאת בתחושה של שנאה. היא תעבה אותו עוד מהכתיבה שלו בפורומים. הפגישה איתו במסיבות של הקהילה רק הגבירה את השנאה שלה כלפיו ועכשיו הוא נמצא פה מולה והיא לא יכולה אפילו לומר כלום, רק לנסות לרייר קצת פחות. היא מנסה להפנות את מבטה ומקווה שלפחות הוא יגמור מהר. התקווה נגוזה כאשר סטירה חזקה מפעמת בלחיה והאיש השנוא הזה מסביר לה שהוא רוצה לראות את הפנים שלה בזמן שהוא גומר. היא לא יודעת האם היא הפסיקה להיות פתאום רטובה בגללו או שחומר הסיכה כבר נספג, אבל לפתע היא מתחילה להרגיש את המכונה בעוצמה מכאיבה. היא מנסה להתנתק מהכאב וחושבת על השיער שלה שנהיה דביק כולו מזרע לאחר שגם השנוא ניגב עליו את ידו. "סעמק, בכלל תכננתי לחפוף רק מחר". עוד מטח של זרע מחריד אותה ומתגנב אל פיה הפעור. צמרמורת עוברת בגופה והיא מנסה להתפתל. המכונה בתגובה נכנסת בזווית איומה ועולה לרמה 5.
היא מרגישה שהתחת שלה עומד להתבקע או לעלות באש. הקצב נוראי לה, תחושת האומללות שלה מעמיקה ומול העיניים שלה עומד עכשיו לא אחר מהאקס שהיא זרקה כי לא היה דום מספיק עבורה, לא מספיק חזק ודומיננטי. "הוא בהחלט התכוון לזה כשהוא אמר שזה הולך להיות עונש קשה. אולי היה עדיף שלא יסלח לי מלסבול את החרא הזה," היא מתמרמרת לעצמה. "תמיד חשבתי שאת יפה כשאת כועסת," אומר לה בקנטרנות האקס בעודו משפשף את איברו. היא יודעת שזה לא הקצב הנכון שלו לגמירה, אך נראה שהוא לוקח בכוונה את הזמן, כדי שיוכל להביט בה ככה ולחייך. היא שונאת אותו כל כך עכשיו, אותו ואת האדון שלה, אבל היא לא יכולה לעשות כלום ולא יודעת מתי זה יגמר. ניסיונות לדבר הניבו מלמול מלא רוק וטעם מחריד של זרע בפה. "אני לא אוכל לשבת שבוע," היא מרחמת על עצמה. האקס גומר לה על השיער והפנים, ויוצא בעודו שורק לעצמו את מה שהיה השיר שלהם.
"אני לא אבכה בגללו!" היא אומרת לעצמה, ויודעת שהסיבה לכך שהיא עדיין לא בוכה היא שעיניה דביקות כל כך. "כמה דרגות יש למכונה הארורה הזו?" היא תוהה לעצמה כשהמכונה עולה לדרגה 6, ומוסיפה לכאבים בישבן כאבים בכוס ובשרירי הרגליים שלה. היא מרגישה את המכונה דוחפת אותה על המשטח קדימה ואחורה, הגוף שלה כל כך עייף ותנועתה מוגבלת ואין לה מה לעשות מלבד לקוות שאוטוטו זה נגמר. אל החדר נכנס הגבר המכוער ביותר שנתקלה בו מזה זמן רב. מראהו בלבד מעורר בה תחושת דחייה חזקה, אך הוא לא מסתפק רק בלהתקרב אלא גם ממשש את שדיה ודוחף אצבעות מזוהמות לפיה. היא מרגישה את הקיא עולה במעלה גרונה. למרבה מזלה, המכוער גומר מהר ויוצא. גופה רועד מתנועות המכונה ומהבכי הכבוש, הדום שלה שב, מנגב מעט את פניה ונעלם, והיא מבינה בייאוש שזה עוד לא נגמר. המכונה עולה לדרגה 7, וצורבת בפתחיה. הדלת נפתחת ולתדהמתה עומד מולה האשם בכל העניין – הדום איתו פלרטטה במסיבה.
"הרצחת וגם ירשת?" היא זועמת. "לא מספיק שגרמת לי לעונש הזה עוד באת לאונן עליי, חתיכת זבל!" היא מנסה לומר לו, אך תחת זאת בוקע מפיה מלמול לא ברור. בניגוד לקודמיו הוא לא נגש ישר למשימה אלא מסתכל תחילה על המכונה הבוטשת בה. הוא מגיע לפניה ומאונן, והיא חשה צורך עז להסיט שוב את המבט, יהיה המחיר אשר יהיה. היא לא שמה לב כמה זמן עבר אבל לפתע המכונה נעצרת. היא מנסה להרגיע את גופה הפועם ושומעת את קולו המתרחק של הגבר האחרון לעונש שלה מהדהד ואומר, "לא חבל? את גם ככה לא הטעם שלי".
לדבר במרכז החדר הריק קוראים פאקינג משין. הדבר מולו הוא כורסת יחיד. בצד השני, הרחוק, יש עוד דלת. הוא לא צחק, היא מבינה. "בבקשה, אל תעשה לנו את זה". דמעות, עגולות וגדולות, מרטיבות לה את הלחיים.
"בחרתי בעונש הזה כי אני חושב שהעונש צריך להתאים לפשע," הוא אומר. "אני יכול לבטל את הכל כאן ועכשיו –" הוא מרים את פניה כך שתפגוש את עיניו – "אבל אל תצפי לסליחתי". גוש עצום נוצר לו בגרונה. היא מרכינה את פניה.
"אני מוכנה לעשות הכל כדי שתסלח לי". המילים נשמעות לה כאילו נאמרו על ידי מישהו אחר.
היא מעולם לא חוותה פאקינג משין. החשש שלה נמהל במידה של עניין. בעוד הוא סוגר סביב צווארה את קולר הריסון מחשבות מציפות אותה. הוא משכיב אותה על משטח קשה לפני המכונה, קושר את ידיה ורגליה ומעסה חומר סיכה אל חור התחת והכוס שלה. הוא דוחף לה מפשק שמשאיר אותה פעורת פה ומריירת. המכונה מרעישה ומתחילה לעבוד. שני דילדואים חודרים אליה ללא רחמים וללא גינוני טקס. הדלת נפתחת.
ראשון נכנס לחדר גבר שאינו מוכר לה. לוקח לה כמה רגעים להתייחס אליו כיוון שהיא מופתעת מהתחושה שמעניקה לה רמה 1 של הפאקינג משין. הוא מתיישב על הכורסא, בוהה בה ומאונן. הקולות שלו מתערבבים עם הקול המונוטוני של המכונה, עם רצף המחשבות והקולות שעוברים לה בראש. הוא גומר לה על הפרצוף, מנער ויוצא. לפני שהיא מצליחה להבין מה קרה כאן, המכונה מגבירה מהירות. רמה 2.
הזרע של מספר 1 ממשיך ליזול במורד פניה, הפה שלה מרייר והחורים שלה משמיעים קולות בעוד המכונה נכנסת ויוצאת ממנה. היא מנסה למצוא את הדום שלה ולוודא שהוא עוד שם, אבל קולר הריסון לא מאפשר לה להטות את ראשה עד כדי כך. הגבר השני מביט בה בעודה מנסה להשתלט על הסיטואציה. הוא נראה לה מוכר אבל אף פעם לא התייחסה אליו יותר מדי. כעת, בחוסר ברירה, היא נועצת עיניים בו ובזין שלו שנמצאים קרוב כל כך אליה. הזמן עובר לו והיא מרגישה קצת שעמום מהמונוטוניות של הסיטואציה, היא נודדת במחשבות כששפריץ גדול של זרע מפתיע אותה ומצטרף אל הזרע של הגבר הראשון. הוא יורד אל אפה ופיה ומקשה עליה לנשום. היא מתנועעת בהיסטריה עד כמה שהיא יכולה, בזמן שמספר 2 יוצא מהדלת. הדום שלה מופיע פתאום, מנקה את אפה ופותח את מעבר האוויר בפיה והולך בלי לומר מילה. היא נועצת בו מבט רושף שאומר, "לא יכולת לשים לי גאג במקום מפשק הפה הזה?"
אומללות משתלטת עליה, ואיתה תהייה מתי זה יגמר, אבל אלו מתחלפות בגניחות קלות כשהמכונה מגיעה לדרגה 3 ולראשונה מענגת אותה באמת. אל החדר נכנס גבר שלישי, חתיך מקודמיו. "הוא יכל למסור אותי לאחר, לכפות ניתוק לכמה זמן או משהו נורא כזה. זה קצת מגעיל, אבל לא כזה גרוע", היא מנחמת את עצמה. היא מסתכלת על הגבר החתיך ומרגישה טיפה גאווה על העובדה שהוא מאונן למראיה. שפריץ עצבני לצד הפנים מזכיר לה שכרגע היא לא מי יודע מה אטרקטיבית ומחזיר אליה את תחושת הבושה. המכונה עולה לדרגה 4 ומזיינת אותה בפראות בעוד מר חתיך יוצא מהחדר.
"בן זונה!" היא חושבת לעצמה כשהיא רואה את גבר מספר 4. הוא עומד מולה ומחייך, והיא נמלאת בתחושה של שנאה. היא תעבה אותו עוד מהכתיבה שלו בפורומים. הפגישה איתו במסיבות של הקהילה רק הגבירה את השנאה שלה כלפיו ועכשיו הוא נמצא פה מולה והיא לא יכולה אפילו לומר כלום, רק לנסות לרייר קצת פחות. היא מנסה להפנות את מבטה ומקווה שלפחות הוא יגמור מהר. התקווה נגוזה כאשר סטירה חזקה מפעמת בלחיה והאיש השנוא הזה מסביר לה שהוא רוצה לראות את הפנים שלה בזמן שהוא גומר. היא לא יודעת האם היא הפסיקה להיות פתאום רטובה בגללו או שחומר הסיכה כבר נספג, אבל לפתע היא מתחילה להרגיש את המכונה בעוצמה מכאיבה. היא מנסה להתנתק מהכאב וחושבת על השיער שלה שנהיה דביק כולו מזרע לאחר שגם השנוא ניגב עליו את ידו. "סעמק, בכלל תכננתי לחפוף רק מחר". עוד מטח של זרע מחריד אותה ומתגנב אל פיה הפעור. צמרמורת עוברת בגופה והיא מנסה להתפתל. המכונה בתגובה נכנסת בזווית איומה ועולה לרמה 5.
היא מרגישה שהתחת שלה עומד להתבקע או לעלות באש. הקצב נוראי לה, תחושת האומללות שלה מעמיקה ומול העיניים שלה עומד עכשיו לא אחר מהאקס שהיא זרקה כי לא היה דום מספיק עבורה, לא מספיק חזק ודומיננטי. "הוא בהחלט התכוון לזה כשהוא אמר שזה הולך להיות עונש קשה. אולי היה עדיף שלא יסלח לי מלסבול את החרא הזה," היא מתמרמרת לעצמה. "תמיד חשבתי שאת יפה כשאת כועסת," אומר לה בקנטרנות האקס בעודו משפשף את איברו. היא יודעת שזה לא הקצב הנכון שלו לגמירה, אך נראה שהוא לוקח בכוונה את הזמן, כדי שיוכל להביט בה ככה ולחייך. היא שונאת אותו כל כך עכשיו, אותו ואת האדון שלה, אבל היא לא יכולה לעשות כלום ולא יודעת מתי זה יגמר. ניסיונות לדבר הניבו מלמול מלא רוק וטעם מחריד של זרע בפה. "אני לא אוכל לשבת שבוע," היא מרחמת על עצמה. האקס גומר לה על השיער והפנים, ויוצא בעודו שורק לעצמו את מה שהיה השיר שלהם.
"אני לא אבכה בגללו!" היא אומרת לעצמה, ויודעת שהסיבה לכך שהיא עדיין לא בוכה היא שעיניה דביקות כל כך. "כמה דרגות יש למכונה הארורה הזו?" היא תוהה לעצמה כשהמכונה עולה לדרגה 6, ומוסיפה לכאבים בישבן כאבים בכוס ובשרירי הרגליים שלה. היא מרגישה את המכונה דוחפת אותה על המשטח קדימה ואחורה, הגוף שלה כל כך עייף ותנועתה מוגבלת ואין לה מה לעשות מלבד לקוות שאוטוטו זה נגמר. אל החדר נכנס הגבר המכוער ביותר שנתקלה בו מזה זמן רב. מראהו בלבד מעורר בה תחושת דחייה חזקה, אך הוא לא מסתפק רק בלהתקרב אלא גם ממשש את שדיה ודוחף אצבעות מזוהמות לפיה. היא מרגישה את הקיא עולה במעלה גרונה. למרבה מזלה, המכוער גומר מהר ויוצא. גופה רועד מתנועות המכונה ומהבכי הכבוש, הדום שלה שב, מנגב מעט את פניה ונעלם, והיא מבינה בייאוש שזה עוד לא נגמר. המכונה עולה לדרגה 7, וצורבת בפתחיה. הדלת נפתחת ולתדהמתה עומד מולה האשם בכל העניין – הדום איתו פלרטטה במסיבה.
"הרצחת וגם ירשת?" היא זועמת. "לא מספיק שגרמת לי לעונש הזה עוד באת לאונן עליי, חתיכת זבל!" היא מנסה לומר לו, אך תחת זאת בוקע מפיה מלמול לא ברור. בניגוד לקודמיו הוא לא נגש ישר למשימה אלא מסתכל תחילה על המכונה הבוטשת בה. הוא מגיע לפניה ומאונן, והיא חשה צורך עז להסיט שוב את המבט, יהיה המחיר אשר יהיה. היא לא שמה לב כמה זמן עבר אבל לפתע המכונה נעצרת. היא מנסה להרגיע את גופה הפועם ושומעת את קולו המתרחק של הגבר האחרון לעונש שלה מהדהד ואומר, "לא חבל? את גם ככה לא הטעם שלי".
