מי יקח את הילד?

בעלי לשעבר, הוא אדוני לשעבר, ואנכי, שפחתו-אשתו לשעבר, החלטנו להתגרש. זה היה הליך מתיש במיוחד. את ענייני הממון עוד איכשהו הצלחנו לפתור, על ידי חישוב של כל המעידות התמימות שלי והפשעים הבלתי נסלחים שלו. כך החלטנו מי צריך לפצות את מי, ועל מה. למשל: בעלי-אדוני-לשעבר בחר להזכיר לי את הפעם ההיא, כשלבשתי תחתונים וורודים במקום את הירוקים אותם הוא הורה לי ללבוש. כאן אני חייבת לסנגר על עצמי, קוראים יקרים: הירוקים היו בכביסה. לבישת תחתונים רטובים, ממכונת הכביסה, עלולה לגרום לפריחה איומה בישבן. מנסיון.

נמשיך: אני עניתי לו שעניין התחתונים הוא כאין וכאפס, לעומת הפעם ההיא, בה הוא קרא לי זנזונת במהלך סשן. אין לי בעיה עם שרמוטה, זונה, כלבה, אבל זנזונת זו חציית גבולות מבחינתי. סבא שלי, זכרונו לברכה, היה קורא לי כך מדי ליל סדר. אני מתגעגעת אליו. בעלי-אדוני לשעבר השתתק לרגע, ואז אמר:
"טוב, אני מתנצל. אבל נדמה לי שאת שכחת את הפעם ההיא, כשהופעת לסשן פומבי עם כוס לא מגולח!"

לא אלאה אתכם, קוראיי היקרים, בפרטי הסכסוך. אדוני-בעלי לשעבר ואנכי באמת לא אנשים עשירים במיוחד, לכן סיימנו את ההתמקחות יחסית מהר. אני קיבלתי את הספה, את המנורה היפה שסבתא שלו הביאה מרומניה וחמש מאות ש"ח. הוא קיבל אפילו פחות, אני יכולה להבטיח לכם. אתם יודעים כמה פעמים המנוול נרדם אחרי סשן, ואני הלכתי לטחון גלידה מול עוד פרק של גוסיפ גירל? זה! זה היה ה"אפטר-קייר" שלי במשך שנים! רק על זה אני חושבת שמגיע לו לצאת מהנישואים האומללים האלה בלי גרוש על התחת, ונראה מי החוצפנית שתחלוק עלי.

זוהי רק ההקדמה, קוראים יקרים. החלק הקשה באמת, היה ההחלטה מי מאתנו יקח את הילד. על כך, פתחנו שרשור בפורום "הבנים על הבנות". חבורה של "שולטים" רפי שכל, החליטו שמאחר ובייבי-מאסטר הקטן הוא בן, הוא צריך לגדול עם אביו האימבציל וללמוד ממנו גבריות מהי. שולט מסויים, נקרא לו "מאסטר שמוליק", ציין שהוא מעולם לא חיבב אותי. שהמחשבה על לתת לי לגדל ילד, מוציאה אותו מדעתו (כאן הוא כמובן הוסיף סמיילי שדופק את ראשו בקיר). הוא הזכיר לי את ההתכתבות ההיא שהיתה לנו בעניין מועדוני פטיש, וציין שנשלטת שמעדיפה את הדיווה על פני הדאנג'ן חייבת להיות מעורערת בנפשה, לכן גם בלתי כשירה לאמהות. חמישה לייקים. בן זונה. "אדון משה" הוסיף וכתב, שלטעמו תמיד הייתי פמיניסטית מדי; שבכל התכתבות תמיד לקחתי את הצד של האישה, ושזה רק היה צפוי, שעם הגישה הקורבנית שלי גם אדוני ימאס בי בסופו של דבר. אחד עשרה לייקים, חלקם של נשלטות. שישרף בגהינום עם היזיזות הקטנות שלו. חלקן בטח עוד לא הגיעו לגיל ההסכמה. "מוביל אותך אל האור" הצטרף לדיון, וכמובן מצא לנכון לדחוף את אג'נדת זכויות הגבר שלו. "בועט בך בחזקה" דאג להסכים אתו, ואף ביקש ממני להגיד תודה שיש לי כזה גרוש טוב, שאינו מתנער מאחריות על הילד; הוא, למשל, לא היה מוכן לגדל תינוק שחצי מהגנים שלו קיבל ממני.

למזלי, באותו רגע נחלצו לעזרתי כמה מאחיותיי הנשלטות. אחת מהן סיפרה על הפעם ההיא, שאדוני-בעלי לשעבר סישן אותה. הוא כמעט הוציא לה עין. עם כאלה ידיים שמאליות, כתבה "נמרה כנועה", כיצד יצליח להחליף טיטולים לרך הנולד? ברור שאז התערבה "מכשפת האופל" (מתחלפת, אלא מה), וכתבה שזה מאוד שוביניסטי מצדנו, להדיר את הגבר ממטלות הקשורות בטיפול בתינוק. על זה ענתה לה "פטוניה המסתורית", שמההיכרות שלה עם אדוני-בעלי לשעבר, אפילו לעצמו הוא לא יודע להחליף טיטול. סמיילי. עשרים לייקים. אין יור פייס, מאדר פאקר!

כאן, כמובן, בחרו כל השולטים הנתעבים לפתוח לעצמם עשרה פרופילים לפחות, בתקווה שזה יהפוך אותם לרוב בדיון שלנו, והרוב כמובן תמיד קובע. בעיקר אם הוא שולט. אחיותיי הנשלטות יכלו גם הן לרדת לרמה הזאת. במקום זה הן פנו לכלובי, מנהל האתר, ואמרו לו שבתור נשלט הוא פשוט חייב להבין ללבנו ולסגור את הפרופילים הבדויים האלה. אני, בינתיים, פתחתי חמישים פרופילים פיקטיביים של נשלטות, ובשם כולן כתבתי שבייבי-מאסטר הקטן חייב, פשוט חייב, להשאר עם אמו. זו אני.

נראה איך יסתיים הסיפור הנורא הזה. עדכונים בהמשך.