שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקרים יפים קשורים בחבל

מאת Lithia​(נשלטת)     24 באוק 12 4069
בפעם הראשונה שהיא ביקשה ממני לכתוב לו, אמרתי לה שאני לא רוצה להתערב בינהם. התאפקתי לא לקרוא לה מזוכיסטית רגשית, או גרוע מזה, לומר לה שהשולט שלה לא יוכל לסרב לי. כן, הוא אוהב אותך. אבל את הזין שלו הוא אוהב יותר.

הכרתי אותה כבר שנתיים. נפגשנו באיזו מסיבה ומאז הפכנו לסוג של חברות. לא היו לי הרבה חברות שהן נשים,. היא הייתה מסוג האנשים האלה שקל לחבב, אבל קל גם לשנוא. יפה, דעתנית, אינטלגנטית ומאוהבת עד מוות באחד האידיוטים של הכלוב.

כשהיא העלתה את הנושא בפעם השלישית, הבנתי שהיא רצינית, ואני, בשיא טמטומי, הסכמתי. חשבתי שאני אוכל להראות לה כמה הוא לא נאמן וכמה לא כדאי לה להישאר ולסבול את כל החרא שהוא מפיל עליה. גבר שבוגד באישתו, בוגד בה וימכור את אמא שלו בשביל מציצה מזוג שפתיים יפות.

שלחתי לו הודעה, שהעברתי דרכה קודם. החמאתי לו על הבלוג, הוספתי קריצה מינית והשתדלתי להישמע כוסית ככל האפשר. כשפתחתי את האדומה שהוא החזיר, לא ידעתי כמה אותה פעולה פשוטה תשנה את חיי לתמיד.

התחלנו להתכתב. בהתחלה בהודעות, אחר כך קצת צ'אט, ובסוף נתתי לו מסנג'ר. סוף סוף ראיתי אותו כמו שצריך. גבר נאה, גבוה ודי מרשים, עם חיוך ממיס וקמטי הבעה של ניסיון חיים. הוא היה סוחף, אבל אני זכרתי כל הזמן את המטרה שלשמה אני כאן - להוכיח לה שהוא בן זונה. בן זונה סקסי בטירוף.

ככל שעבר הזמן, השיחות הפכו אינטנסיביות ומיניות יותר . אחרי שבוע, כבר הייתי מדברת איתו חמש פעמים ביום ומסתמסת איתו בכל שאר הזמן. יומיים הלכתי לעבודה בלי תחתונים, בגלל שהוא אמר לי. הרטיבות בין הרגליים שלי לא נתנה לי לחשוב על שום דבר שהוא לא הזין שלו בתוכי.

הוא היה מדבר איתי בטלפון בשעת לילה מאוחרת, כשאני עירומה על הספה בסלון עם כוס יין, ומגמיר אותי שוב ושוב. הקול העמוק הזה שלו היה חודר לתוכי, מהדהד לי בראש ויורד אל בין הרגליים. הייתי מדמיינת את היד שלו על הזין, עולה ויורדת, לוחצת, ואת הזרע שלו נשפך לי בין השדיים.

היינו טירוף חושים. מעולם לא היה לי חיבור כזה עם מישהו, ועוד מהר כל כך. כשהתחלתי כבר לשכוח ממנה, היא שוב יצרה איתי קשר, ביקשה ממני לקבוע פגישה. התכנון היה שניפגש בבית שלי. אני אחכה לו כמו שהוא יבקש והיא תהייה בחדר השני. כשהוא יבוא, היא תצא ותתעמת איתו, ואז התפקיד שלי יגמר. אמרתי לה שנקבע לעוד שבוע. למעשה, קבעתי איתו לעוד יומיים. הייתי חייבת לראות מה יש שם באמת לפני שאני מחזירה לו אותו, להריסה.

הוא אמר לי לחכות לו בתחתונים וחזייה ולהכין כיסוי עיניים על השולחן. כמו ילדה קטנה ומתרגשת, חיכיתי לו על הברכיים חצי שעה לפני הזמן שקבענו. נראה היה שעבר נצח עד הרגע שבו הוא נכנס בדלת.

העברתי מבט מלמטה למעלה, מהנעליים השחורות המבריקות ועד לעיניים הבטוחות שלו. הבנתי מה היא מוצאת בו, בגבר המלא בחשיבות עצמית שעמד מולי. ובעוד המחשבות שלי מתנגשות, מכאיבות לי ברקות, הוא חייך חצי חיוך, רק כדי למחוק אותו מהפנים כהרף עין.

"רטובה, זונה?"
"כן", עניתי בקול יציב שהצלחתי לגייס איכשהו.
"מה את רוצה?"
"תזיין אותי".

יכולתי להרגיש את החום שנפלט מהגוף שלו עוטף אותי, מעוור לי כל טיפת היגיון. הוא שם לי כיסוי עיניים והתחיל לקשור. כשהוא ליפף סביבי את החבל, יכולתי להרגיש מדי פעם את היד שלו על העור שלי. כל נגיעה כזאת הוציאה ממני עוד שובל של רטיבות, ומדי פעם גם אנחה קטנה נשמעת-לא נשמעת. הראש שלי היה מלא ב"בוא", "קח אותי", "כולי שלך", אבל השפתיים שלי רק נפתחו ונסגרו להן לאט, במלמול חרישי של רעב.

הוא סיים לקשור ועבר לעמוד מולי. היה שקט במשך כמה דקות ואני דמיינתי איך הוא מביט בי, בטרף שלו, חושב מאיזה כיוון להסתער. ואז, כמו מתוך חלום, שמעתי קול. "נהנית?"

הלב שלי קפץ מהמקום. אני חושבת שרק החבלים החזיקו אותו בבית החזה שלי. היא פה.

"אני... זה לא ככה, אני לא התכוונתי לשקר לך. רציתי להראות לך..."

"תסתמי", היא קטעה אותי. "ידעתי שאסור לסמוך על אף אישה, גם לא עלייך. אישה לאישה כלבה. בכל מקרה, תודה רבה לך על כל העזרה. לכי תזדייני".

היא הורידה לי את כיסוי העיניים, ורק אז שמתי לב שאני בוכה כמו מטורפת. "סליחה, אני לא התכוונתי. באמת שלא הייתי הולכת רחוק מדי".

"בטח". "אל תדאגי, גם אני לא אלך רחוק מדי, על אף שמתחשק לי לחנוק אותך עם החבל הזה".

"בבקשה תשחררי אותי", התחננתי. "אני מצטערת".

"את תשחררי את עצמך, מאחר ואת מוצלחת כל כך בלעשות דברים לבד". היא הוציאה מספרי חובשים מהתיק, פתחה אותן והניחה לידי. וכמו מנצחת והקיסר שלה, הם יצאו מהדלת שלי, יד ביד.

רעדתי במשך כמה דקות ורק אז הפנתי מבט למספריים שעל הרצפה. הוא קשר אותי טוב והדוק, הידיים צמודות לגוף. לא יכולתי לשלוח את היד יותר מסנטימטר קדימה. חשבתי שאולי עדיף לי לצעוק, אבל ידעתי שאף אחד לא ישמע ושהדלת גם ככה ננעלת בטריקה. ויותר מזה, ממש לא רציתי שמישהו ימצא אותי ככה. הפלתי את הגוף הצידה, בסמוך למספריים, מנסה להתחכך בהן כדי לקרוע קצת מהחבל.

הן היו חדות מאוד. בכל תנועה שלי חתכתי הרבה עור ומעט מאוד חבל. במהרה הרצפה התמלאה בדם ובפירורי חבל מעורבבים בדמעות של פחד.

אחרי כמה שעות הצלחתי לשחרר יד. הגוף שלי היה מלא חתכים, חלקם עמוקים. ישבתי על הספה ופשוט בכיתי עד שלא נשארו לי דמעות. ואז התקשרתי לאחותי. לא יכולתי להישאר לבד. פחדתי שאולי הם יחזרו, אבל יותר מזה, פחדתי מהמחשבות שלי.
כשהיא באה וראתה אותי, אחרי ההלם הראשוני, היא הלבישה אותי ומיהרה לקחת אותי לבית החולים. אני לא ראיתי אז כמה דם איבדתי על הרצפה הזאת, אבל הסחרחורת והחולשה אולי היו צריכים לרמוז לי שמשהו לא לגמרי בסדר.

תפרו אותי, נתנו לי נוזלים והשאירו אותי ללילה. שמחתי להישאר שם, כי לא רציתי בשום אופן לחזור הביתה. בעבודה אמרתי שהייתה לי תאונה בבית. זה הרי לא היה רחוק כל כך מהמציאות.
למחרת בבוקר, אחרי לילה מלא סיוטים עם מעט שינה, קמתי והתארגנתי ללכת. בזמן שהתלבשתי נכנסה האחות והניחה על המיטה שני זרים שנשלחו בשבילי. הסתכלתי על הכרטיסים. על אחד מהם זיהיתי את הסמל של העבודה ולידו "החלמה מהירה" באותיות מודפסות. על השני היה כתוב משהו בכתב יד. בידיים רועדות הרמתי את הפתק, מזהה את הכתב המסתלסל שלה.

"מאוהביי אשמר בעצמי".

פניקס סגולה​(נשלטת)
את פשוט
טובה!
24/10/12 15:15
abc1233
אהבתי
מוח מעוות.
24/10/12 17:31
דינמיט{בזוגיות}
וואו,
סוחף, מיוחד ומקורי. שאפו.
24/10/12 18:25
Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון}
מעולה!
יופי של סיפור, יופי של טוויסט. כן ירבו!
25/10/12 00:12
מאו​(שולטת)
ח
כמה שאת קנאית וכמה שהוא "שולט". וכן, אני יודעת שזאת פנטזיה, וכמה שהיית מתה לחתוך אותה ככה.
25/10/12 07:19
a little different
את מצוינת.
אני אוהבת את הדימיון שלך.
25/10/12 23:25
זאלופון​(שולט)
נהדר
גם הרעיון, גם הכתיבה.
26/10/12 15:19
Honeyfinger​(אחרת)
מעולה
נהנתי מאוד
27/10/12 18:15
זמרת ברים​(נשלטת)
מעולה!
כתיבה נהדרת, נהניתי מאוד :)
30/10/12 17:13
Noxie
:)
אהבתי מאוד!
08/11/12 11:24
Dark Artist​(שולט)
אהבתי את הטוויסט בעלילה
סיפור מזוכיסטי מיוחד עם טאצ' מציאותי. בהחלט מסוג הדברים שיכול לקרות בכלוב ‏:‏)‏
11/11/12 11:11
אוהבת שולטים
מדהים!!
לא הפסקתי לקרוא , השארת אותי במתח וגרמת לי משהו מיני .
02/10/13 21:44