קולנוע
מאת אפרוח קטלני{Lilu FemDo}
24 בנובמבר 2003
מיד אחרי שהתישבנו באולם, עוד בפרסומות, היא לחשה לי "ממי, אתה יודע שאני אוהבת אותך?" אמרתי שכן, ושגם אני. היא חיבקה אותי חזק, ושמה עלי את הראש, שמה עלי את הפופקורן והתחילה לכרסם גרגיר גרגיר.
האריה שאג, והסרט התחיל.
"אני משוגעת עלייך". היא לחשה לי באוזן. "אתה כל כך מקסים."
המהמתי.
בראד פיט ואדוארד נורטון הולכים מכות על המסך, והיא שמה עלי את הראש. פעם בכמה דקות היא מסובבת אליה את הראש שלי, מנסה ללכוד את המבט שלי בחושך, מנשקת אותי על השפתיים. היא רוצה שאני אדע שאני הגבר הכי מדהים שהיא יצאה איתו, אז היא אומרת לי. בלחש, כדי לא להפריע לקהל. וכמה שטוב לה. ושהיא רק רוצה לשבת איתי כאן בקולנוע, ולשים עלי את הראש. היא כבר יצאה עם הרבה גברים, ואף אחד מהם לא יודע להקשיב כמוני, ולתת לה תחושה שהיא רצויה ונאהבת ככה. רק חשוב לה שאני אדע את זה, היא אומרת. היא אפילו חושבת, קצת בהיסוס, שאני יכול להיות אבא נהדר. היא קצת מפחדת להגיד את זה, אבל היא אומרת בכל זאת. היא רוצה שאני אדע, כי היא אוהבת אותי.
על המסך יש סצינת סקס, והיא מחליקה את היד שלה בין הרגליים שלי ונושפת לי באוזן. קצת קשה לי עם קהל, והיא יודעת את זה, אז אני מזיז לה את היד בעדינות, והיא לוחשת לי כמה שהביישנות שלי מקסימה אותה. הפופקורן שלה נגמר כבר כמעט לגמרי, אז היא מטלטלת את המיכל, ומנסה לאתר איזה פופקורן אחד ששרד.
כשהסרט נגמר, אנחנו יוצאים החוצה מחובקים, עולים במדרגות עם ריח השתן התמידי, ואני מדליק סיגריה. שואף את העשן עמוק עמוק ומשחרר.
בכיכר שבחוץ, היא נעמדת מולי פתאום. אני יודע שקרה משהו.
"ממי, אני צריכה להגיד לך משהו. אתה יודע, מדהים לי מאז שפגשתי אותך, ואני חולה עלייך. וגם על החברים שלך. אבל תראה, אני לא יודעת איך להגיד לך, מאז שהכרת לי את גלעד, דברים השתנו."
אני מסתכל עליה בשקט.
"הוא פשוט בחור מקסים - טוב, אתה יודע, לא סתם אתה החבר הכי טוב שלו - ובאמת שאתה יותר מקסים. אבל ממי, אני לא יודעת איך להגיד לך את זה, אני נורא אוהבת אותך, אבל הוא כל כך יפה וסקסי, ובזמן שהיית בחו"ל... אתה מבין? אם הייתי יותר מבוגרת, אתה הגבר שהייתי רוצה להתחתן איתו, אבל אני עוד צעירה. אני רוצה עוד לטעום דברים בחיים שלי, ואני צריכה ריגושים בחיים. אתה כמו סלע להישען עליו, אבל גלעד הוא כמו אש..."
אני מסתכל עליה ולא אומר כלום.
"אתה לא מבין? אני מצטערת, חמוד, אני לא רוצה לפגוע בך, אבל טוב לי נורא להיות עם גלעד קצת. זה לא פייר כלפייך שאנחנו נמשיך ככה, אז... אני מנסה להגיד לך שאני עוזבת אותך. למה אתה לא אומר כלום?"
אני באמת לא אומר כלום. רק לוקח עוד שכטה מהסיגריה.
"חמוד שלי, אני מצטערת נורא, אני יודעת שאני שוברת לך את הלב, רק תגיד משהו. בבקשה? בבקשה?"
אין לי מה להגיד.
"תכעס עלי, תקלל אותי, רק אל תשתוק ככה, בבקשה? בבקשה?"
שתיקה.
היא מתחילה לבכות.
"אני כזאת רעה... אני כזאת זונה... אני מצטערת... רק תגיד משהו?"
עוד שכטה מהסיגריה.
עכשיו הבכי כבר לא מאפשר לה לדבר יותר, והיא מאמצת את התיק שלה קרוב אליה, כאילו זה ילד, ובורחת בריצה, מנגבת דמעות.
"פאק" אני חושב לעצמי " אבל איזה סרט!!!!!"
מסתובב, הולך לקופה, ונכנס לראות את מועדון קרב פעם שנייה ברציפות. הפעם לבד.
ובשקט.
האריה שאג, והסרט התחיל.
"אני משוגעת עלייך". היא לחשה לי באוזן. "אתה כל כך מקסים."
המהמתי.
בראד פיט ואדוארד נורטון הולכים מכות על המסך, והיא שמה עלי את הראש. פעם בכמה דקות היא מסובבת אליה את הראש שלי, מנסה ללכוד את המבט שלי בחושך, מנשקת אותי על השפתיים. היא רוצה שאני אדע שאני הגבר הכי מדהים שהיא יצאה איתו, אז היא אומרת לי. בלחש, כדי לא להפריע לקהל. וכמה שטוב לה. ושהיא רק רוצה לשבת איתי כאן בקולנוע, ולשים עלי את הראש. היא כבר יצאה עם הרבה גברים, ואף אחד מהם לא יודע להקשיב כמוני, ולתת לה תחושה שהיא רצויה ונאהבת ככה. רק חשוב לה שאני אדע את זה, היא אומרת. היא אפילו חושבת, קצת בהיסוס, שאני יכול להיות אבא נהדר. היא קצת מפחדת להגיד את זה, אבל היא אומרת בכל זאת. היא רוצה שאני אדע, כי היא אוהבת אותי.
על המסך יש סצינת סקס, והיא מחליקה את היד שלה בין הרגליים שלי ונושפת לי באוזן. קצת קשה לי עם קהל, והיא יודעת את זה, אז אני מזיז לה את היד בעדינות, והיא לוחשת לי כמה שהביישנות שלי מקסימה אותה. הפופקורן שלה נגמר כבר כמעט לגמרי, אז היא מטלטלת את המיכל, ומנסה לאתר איזה פופקורן אחד ששרד.
כשהסרט נגמר, אנחנו יוצאים החוצה מחובקים, עולים במדרגות עם ריח השתן התמידי, ואני מדליק סיגריה. שואף את העשן עמוק עמוק ומשחרר.
בכיכר שבחוץ, היא נעמדת מולי פתאום. אני יודע שקרה משהו.
"ממי, אני צריכה להגיד לך משהו. אתה יודע, מדהים לי מאז שפגשתי אותך, ואני חולה עלייך. וגם על החברים שלך. אבל תראה, אני לא יודעת איך להגיד לך, מאז שהכרת לי את גלעד, דברים השתנו."
אני מסתכל עליה בשקט.
"הוא פשוט בחור מקסים - טוב, אתה יודע, לא סתם אתה החבר הכי טוב שלו - ובאמת שאתה יותר מקסים. אבל ממי, אני לא יודעת איך להגיד לך את זה, אני נורא אוהבת אותך, אבל הוא כל כך יפה וסקסי, ובזמן שהיית בחו"ל... אתה מבין? אם הייתי יותר מבוגרת, אתה הגבר שהייתי רוצה להתחתן איתו, אבל אני עוד צעירה. אני רוצה עוד לטעום דברים בחיים שלי, ואני צריכה ריגושים בחיים. אתה כמו סלע להישען עליו, אבל גלעד הוא כמו אש..."
אני מסתכל עליה ולא אומר כלום.
"אתה לא מבין? אני מצטערת, חמוד, אני לא רוצה לפגוע בך, אבל טוב לי נורא להיות עם גלעד קצת. זה לא פייר כלפייך שאנחנו נמשיך ככה, אז... אני מנסה להגיד לך שאני עוזבת אותך. למה אתה לא אומר כלום?"
אני באמת לא אומר כלום. רק לוקח עוד שכטה מהסיגריה.
"חמוד שלי, אני מצטערת נורא, אני יודעת שאני שוברת לך את הלב, רק תגיד משהו. בבקשה? בבקשה?"
אין לי מה להגיד.
"תכעס עלי, תקלל אותי, רק אל תשתוק ככה, בבקשה? בבקשה?"
שתיקה.
היא מתחילה לבכות.
"אני כזאת רעה... אני כזאת זונה... אני מצטערת... רק תגיד משהו?"
עוד שכטה מהסיגריה.
עכשיו הבכי כבר לא מאפשר לה לדבר יותר, והיא מאמצת את התיק שלה קרוב אליה, כאילו זה ילד, ובורחת בריצה, מנגבת דמעות.
"פאק" אני חושב לעצמי " אבל איזה סרט!!!!!"
מסתובב, הולך לקופה, ונכנס לראות את מועדון קרב פעם שנייה ברציפות. הפעם לבד.
ובשקט.
