צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מספר שתיים

מאת Lithia​(נשלטת)     26 בדצמבר 2012
"את תהיי מספר שתיים", הוא אמר לי. אני שמחתי. עדיף מספר שתיים ממספר אחת. אם מספר אחת הייתה טובה מספיק, לא היה צורך במספר שתיים. למספר שתיים יש עור לבן וחלק. מספר שתיים מזדיינת בתחת. מספר שתיים היא כל מה שטוב ואסור.

אני גרתי במרתף. הדלת שהפרידה ביני לבינם הייתה עשויה מתכת. בימי הקיץ החמים היא הייתה מתחממת כל כך שהייתי בוהה בה ומדמיינת אותה נמסה, מתאדה, מחברת את העולמות המנוגדים-משלימים שלנו לכאוס אחד גדול. אבל היא הוכיחה את עצמה, קיץ אחרי קיץ, חיץ מוחלט בין העולם שמעל לעולם שמתחת. הוא היה מזיין אותי ומכאיב לי, בכל עונות השנה. בקיץ היינו מזיעים אחד על השנייה, הוא את הטינופת של העולם הלא מושלם שבחוץ ואני את הטינופת של המרתף המאובק. בחורף הוא היה פותח אותי כשנפתחו השמיים, בקצב בו דפקו טיפות הגשם על החלון הקטן שבקיר.

בלילות הוא היה ישן איתה, מחובק, וכשהגיע הבוקר הוא היה פותח את דלת המתכת העבה. הייתי מתעוררת לצליל השרשראות הנגררות על רצפת המרתף, אותן השרשראות בעזרתן הוא היה מחבר בין האזיקים הקבועים על הידיים שלי לבין הווים שעל התקרה. קודם הוא היה מזיין אותי, בכוח. פעם בכוס, פעם בתחת, פעם עמוק בגרון. לפעמים הוא היה מצליף בי קודם בחגורת עור חומה, אותה אחת שהוא היה סוגר אחר כך על הכלא שלו, שמחוץ למרתף הזה אנשים קוראים לו מכנסיים. אחרי שהוא היה גומר הוא היה מנשק אותי ושואל מה שלומי. הוא תמיד דיבר איתי רק אחרי שהוא השתמש בי. האמת שככה היה לי קל יותר. לפני שהוא זיין אותי, היה קשה לי להסתכל לו בעיניים.

בשבע וחצי בדיוק כולם היו יוצאים מהבית. הוא והיא לעבודה, הילדים ללימודים. את דלת המתכת הוא היה משאיר לא נעולה, ואחרי שהצעדים שלהם היו נעלמים והדלת שלמעלה הייתה נטרקת, הייתי יוצאת החוצה. את היום שלי ביליתי בניקיון הבית, בישול וסידורים. לפעמים הוא היה משאיר לי רשימת מטלות על השולחן הגדול. כשהגיעה השעה שתיים הייתי חוזרת למרתף. הם היו חוזרים בערך חצי שעה אחריי, והוא היה בא לנעול שוב את דלת המתכת.

בשאר היום, הייתי יושבת ומקשיבה להם. לא יכולתי לשמוע בדיוק מה הם אומרים, אבל דמיינתי שיחות על בית הספר ומזג האוויר. כשהם היו שותקים הייתי מנצלת את הזמן לקריאה, כי מספר שתיים חייבת להיות גם משכילה. לפעמים הייתי שומעת אותה, את מספר אחת. היא הייתה צוחקת הרבה בקול רם ואני דמיינתי אותו מלטף לה את הגב. אהבתי אותם כמו שהוא אהב אותם, כמו שאהבתי אותו, למרות שמעולם לא ראיתי אף אחד מלבדו.

מספר אחת עזבה בחורף. היו הרבה צעקות בשבועות שלפני ובקרים שבהם היו שמיכות על הספה, כאילו מישהו ישן בה. ריחמתי עליה יותר מתמיד. אני לא הייתי יכולה לחיות כמו שהיא חיה אפילו לרגע אחד. ידעתי שהאידיליה המעוותת שלנו הגיעה לסיומה כשהוא פתח את דלת המתכת אחרי הצהריים וקרא לי לצאת. הפנים שלו היו מלאות בכאב ובלבול. המלך ירד מכסאו. לצידו עמדו שני ילדים מבוהלים, בת ובן, הגדולה מבינהם לא נראתה צעירה בהרבה ממני. באותו לילה הוא ישן איתי מחובק.

אני עזבתי ביום שלאחר מכן.

בלוסום​(לא בעסק)
כהרגלך בקודש,
חזק ומטלטל... תודה...
26 בדצמ׳ 2012, 17:02
SexyRed​(שולטת){Woody}
מעולה
פנטסטי!
27 בדצמ׳ 2012, 2:54
BelGoat​(שולט)
ןאן
מדהים
27 בדצמ׳ 2012, 6:10
Episode​(לא בעסק)
. . .
מצויינת.
27 בדצמ׳ 2012, 6:12
nomorenomore
הופה
הזכרת את מוראקאמי בכתיבה שלך, יצירתית :)
27 בדצמ׳ 2012, 12:22
מישלי
WOW
חזק !
27 בדצמ׳ 2012, 18:04
Under The Skin
מצטרפת
למפרגנים שמעליי.
27 בדצמ׳ 2012, 18:18
Aion{בכוח המוח}
.
נדיר ויפה.
28 בדצמ׳ 2012, 5:29
אתנה
מקסים ומעורר מחשבות
תודה.
28 בדצמ׳ 2012, 6:58
כחול​(שולט){ג}
Wow !!!!!!!!!
מדהים, חזק, אמיתי, כובש, אין מילים
28 בדצמ׳ 2012, 21:49
בכוח המוח{Aion}
.
כתיבה מצוינת לרעיון מצוין.
28 בדצמ׳ 2012, 22:12
*מנגינה*{התווים שלו}
במילים וברעיון
את לגמרי מספר אחת נהדר לקרא אותך
29 בדצמ׳ 2012, 18:30
שלגי
פששש
מעולה.
30 בדצמ׳ 2012, 17:07
Amy1
חזק מאד!
כמה זה סוטה שהזדהיתי...?
30 בדצמ׳ 2012, 17:35
מאו​(שולטת)
נחמד מאד
כתוב יפה.
2 בינו׳ 2013, 9:43
Honeyfinger​(אחרת)
נהדר
למרות שנגמר קצת עצוב
2 בינו׳ 2013, 12:42
בלעדית​(נשלטת)
מהמם
.
3 בינו׳ 2013, 5:42
פצפונת של אנטון​(נשלטת)
ואוו
התרגשתי מכל מילה מדהים זה מבוסס על משהו אמיתי?
3 בינו׳ 2013, 21:40
גון קונור מקלאוד​(נשלט)
אכן כן
בוחר במספר 2
8 בינו׳ 2013, 18:19
סירופ​(נשלטת)
מצוין
עגול, סגור, מגובש, חזק
15 בינו׳ 2013, 19:49
שט ונשלט​(נשלט)
.
יפה... אהבתי :)
19 בינו׳ 2013, 22:07
מאלף סוררות​(שולט)
פתיחה של עשר אצבעות
מאוד אהבתי את האנלוגיה בין עולמה הנסתר של המאהבת האסורה למרתף, האהבה במחשכים. התשוקות האותנטיות המותרות רק בסתר. כמו כן אהבתי את האופן שבו ייבאת ( import ) את עולמו המזוייף של השולט / בוגד אל עולמה האינטרו ספקטיבי של המאהבת. את אבחנותיה החדות, את הרזולוציה הכל כך מדוייקת שהיא בוחנת את המציאות. טמפרטורת הדלת, קצב המשגל הזהה לקצב טיפות הגשם. זה היה פשוט מרשים מאוד מצידך. עוד יותר אהבתי את הדרך שבה הבאת רסיסים מן העולם המזוייף ״שלו״ בחוץ אל אותו עולם כל כך מדוייק שלה בפנים. זו בכלל נקודה פילוסופית עמוקה מאוד. האם דג הזהב מביט בי או להיפך? ניטשה אמר פעם ״כי התחושה המפעימה של התבוננות אל תוך תהום עמוקה ואפילה עשויה להשתנות ברגע בו התהום גם היא תתחיל להתבונן בך״... אהבתי גם את העובדה שכרקע בחרת את הסצינה הבידיאסמית. התפאורה, הביטויים, וכמובן התיאורים הציוריים של סצינות המגע. הכי אהבתי, ממש יותר מכל, אותך. את האותנטיות הבלתי מתפשרת, את העזיבה המיידית בו ברגע שנפתח הסכר (דלת הברזל) שעשה כל טוב את האבחנה בין עולם אמיתי לעולם מזוייף. את מוכשרת. וגם נאמנה לעצמך. התרשמתי.
22 בינו׳ 2013, 7:07
hrgiger
מדוייק
את תמיד מצליחה להיות מדוייקת כל כך בתיאורים משלך. זה מרתק.
23 בינו׳ 2013, 13:26
Brida​(נשלטת){DDDOM}
מזעזע...
יותר מהכל הסיפור הזה עשה לי בחילה חזקה. הכתיבה מעולה.
24 בינו׳ 2013, 14:50
venus in our blood​(שולטת)
Masterpiece
כן ירבו
26 בינו׳ 2013, 10:02
qqqppp
מדהים
כתיבה מהפנטת
2 בפבר׳ 2013, 23:11
firefly​(נשלטת){עקרב שתלטן}
חזק ונוגע
הצפת את המוח שלי במחשבות.
3 בפבר׳ 2013, 19:41
Dark Artist​(שולט)
סיפור מצויין
פואנטה ברורה,עלילה לא יומרנית,כתיבה שאינה מתחנפת לקוראים. מסוג הפנטזיות האפלות שיש להרבה נשלטות ,אף שרובן לא היו רוצות לממש אותה.
4 בפבר׳ 2013, 15:22
One piece of pie
מדהים
תודה לך על זה.
6 בפבר׳ 2013, 18:05