בירה קרה

נפגשנו אצלו לבירה. זה לא היה דבר שונה מהרגיל, בתור ידידים נפגשנו הרבה וגם לשתות היה הרבה פעמים חלק מהעניין. אבל משהו שם היה שונה. משהו שהתבשל אצלי כבר כמה חודשים. אחרי כמה שנים טובות שבהן לא ראיתי בו מעבר לידיד, משהו בתוכי פתאום ראה אותו בצורה אחרת. התיישבנו בסלון עם בקבוק בירה קרה ביד של כל אחד. שתיתי מהר יותר מהרגיל. נזכרתי בערב ההוא בפאב, שישבנו עם מלא חברים, שתינו המון, וכשראיתי אותו הולך לשירותים משהו בי רצה ללכת אחריו, להיכנס איתו לתא ולנשק אותו בפראות. כמעט ועשיתי את זה עד שלרגע התפכחתי ושאלתי את עצמי מה לעזאזל קורה לי? זה דן. ממתי אני חושבת עליו דברים כאלה?
פתאום הבנתי שיש מלחמה לא קלה שמתרחשת בתוכי. חלק אחד שבי שפתאום כל כך רוצה לגעת בו ולהרגיש אותו, וחלק אחר שלא מבין מאיפה השינוי הזה לעזאזל הגיע.
"הכל בסדר?" דן קטע את חוט המחשבה שלי תוך כדי שהוא מביט בי ולוגם מהבירה.
"כן.. סתם מליון מחשבות" אמרתי בחיוך ולקחתי שלוק גדול.
"רוצה לחלוק?"
"לא.. זה לא משהו ספציפי.. סתם היה לי שבוע עמוס." גלגלתי סיגריה וחיפשתי בראש נושא שיחה לדבר עליו.
לפני 3 שנים, כשרק הכרנו, דן התחיל איתי. סירבתי לו בנימוס. אני ידעתי שהוא עדיין רצה אותי במשך כמה חודשים, עד שבסוף הרגשתי שהוא הבין שלא יקרה בנינו כלום. זמן קצר אחרי זה הקרבנו בתור ידידים.
"את מתנהגת מוזר בזמן האחרון" דן אמר. ניסיתי לא להסמיק מההצהרה שלו ועניתי בנונשלנטיות "אני תמיד מוזרה".
הדלקתי סיגריה ושוב ניסיתי למצוא נושא שיחה אחר כדי להשתחרר ממה שאני מרגישה, אבל המשיכה והסקרנות גברו עלי.
"תגיד.. מה אתה אוהב בסקס?" שאלתי וניסיתי להראות הכי נורמטיבית עם השאלה הזאת.
הוא היה טיפה מופתע, שתק לרגע ואז הסתכל עלי "למה את שואלת?"
"סתם סקרנות.. מעולם לא דיברנו על הדברים האלה".
הוא חשב לרגע "אני אוהב כל מיני דברים, אבל אני הכי אוהב לשלוט".
"לשלוט? מה הכוונה?" שאלתי בתמימות.
"לא" הוא אמר "עכשיו תורי. למה את שואלת?"
"סתם סקרנות" עניתי בחיוך מלאכי.
"הסקרנות שלך מסקרנת אותי.." הוא ענה בחיוך שטני.
הרגשתי את הלב שלי פועם במהירות. משהו במבט שלו העביר זרמים בגוף שלי. הרגשתי שאני עוד רגע עולה עליו וקורעת ממנו את הבגדים. סיימתי את הבירה וקמתי.
"אני הולכת לקחת עוד בירה, רוצה גם?"
"כן. תביאי גם את הבמבה מהארון"
נכנסתי למטבח. לקחתי נשימה עמוקה. ניסיתי להעביר בראש את כל התסריטים האפשריים ללילה הזה. לקחתי שתי בירות מהמקרר. ניסיתי למשוך עוד קצת זמן במטבח בשביל להתעשת. לקחתי עוד נשימה עמוקה וחזרתי לסלון.
הוא בדיוק גלגל סיגריה. התיישבתי לידו ופתחתי את הבקבוק בירה.
"אז את לא יודעת מה זה אומר לשלוט?"
"אני יודעת.." אמרתי "נראה לי. זה קשור לסאדו מאזו נכון?"
"נכון" הוא הדליק את הסיגריה "ניסית פעם?"
"כן, פעם קשרו אותי למיטה".
"ו?" הוא שאל.
"מה ו? ושכבנו".
"זהו?"
"כן.. צריך לקרות עוד משהו?"
הוא חייך. "אז אני ואת מדברים על שליטה אחרת".
"אז על מה אתה מדבר?" שאלתי.
"עזבי. אני לא רוצה להרוס את התמימות שלך" הוא נשאר עם החיוך השטני שרק הדליק אותי יותר.
"נו באמת דן, אנחנו מכירים מספיק זמן. אם יש משהו שאתה יודע עלי זה שתמימה אני לא".
הוא הביט בי. הרגשתי שהוא ממש בוחן אותי. "לשלוט, על רגל אחת, זה אומר שמי שאני איתה היא כמו שפחה, צריכה לציית לכל מה שאני אומר" הוא אמר תוך כדי הוצאת עשן.
כשהוא אמר את המילים האלה, הרגשתי חום מטפס על הגוף שלי, נכנס פנימה לתוכי.
מה זה אומר? מה הוא עושה כשהוא בסיטואציה כזאת? איך זה עובד? הסקרנות והשאלות שרצו לי בראש גרמו לי להרגיש שעומד להחצות פה גבול עוד רגע.
"השתתקת" הוא אמר כשהוא ממשיך לבחון אותי.
לקחתי שלוק מהבירה. "ויצא לך לעשות את זה?"
"כן"
"ומה עשית? זאת אומרת.. איך זה הלך?"
הוא הביט בי וחייך. הוא היה נראה כל כך רגוע ומלא ביטחון, וזה די עצבן אותי כי אני הרגשתי ההפך המוחלט. כל החום והמחשבות שרצו לי בראש.. והשיחה עכשיו בנינו.. איך הוא כל כך שליו?
"השאלות שלך ממשיכות לסקרן אותי". הוא אמר ולקח שלוק מהבירה. זה היה רגע שבו הוא הפסיק להביט בי. הרגשתי הקלה, כאילו רק עכשיו אני יכולה לנשום ולחשוב. אבל ההקלה הזו נגמרה מהר כשמחשבות עליו הציפו אותי. דברים שהייתי רוצה לעשות.. דברים שהייתי רוצה שהוא יעשה. אני הבנתי שהגבול שכל כך דאגתי שיחצה, כנראה נחצה כבר. ואולי הבירה ששתיתי כל כך מהר בשביל להרגע, הכהתה את המעצורים שלי. לא יכולתי שלא לדמיין מגע בנינו, לא משנה מה ניסיתי.
"זה דורש הרבה כוח, לציית" הוא אמר "הרבה כוח מנטלי" הוא כיבה את הסיגריה ושוב הביט בי "אותו כוח שאת משתמשת בו עכשיו".
עכשיו לא היה לי ספק שהסמקתי. הרגשתי את הלחיים שלי בוערות.
"פעם פינטזתי הרבה עליך" הוא אמר. המבט בעיניים שלו חדר לתוכי, הרגשתי שהוא קורא לי את המחשבות.
"דן.." מלמלתי "הכיוון של השיחה הזאת.."
"כן?" הוא אמר ברוגע.
"אני לא רוצה שתקבל את הרעיון הלא נכון. אני לא יודעת.. שלא תתפוס אותי פתאום בכוח או מה שזה לא יהיה שאתה עושה כשאתה שולט."
דן צחק. "מי שבוחרת לציית לי עושה את זה על דעת עצמה. אני לא מפעיל כוח" הוא חייך "טוב.. לא בהתחלה."
לקחתי עוד שלוק מהבירה. שתי קולות רצו לי בראש. אחד הכין את ההסבר לזה שעדיף שאני אלך, והשני רק רצה לשאול עוד שאלות.
"תראי.. אם את רוצה נחליף נושא שיחה. הכיוון עכשיו.. אני לא אשקר. הוא מאוד מעניין. אבל אם זה גורם לך להרגיש לא בנוח, אז נדבר על דברים אחרים".
כשהוא אמר את זה הרגשתי נינוחה. זה דן.. אני מכירה אותו. הוא אדם כל כך טוב, יותר טוב ממה שהוא חושב על עצמו.
"כשאתה עושה את זה עם מישהי.. מה אתה אומר לה לעשות?"
"את זה אני לא יכול להגיד לך"
"למה?"
"גם כי זה משתנה, זה מאוד תלוי באישה שאני איתה. וגם כי זה שמור רק לאלו שאני עושה את זה איתן."
"עכשיו אתה סתם מסתורי"
"גם.. אבל גם מי שלא ניסתה את זה או לא אוהבת את זה, לא תבין. בלי לפגוע.. פשוט מי שלא מתחבר לזה לא יבין למה זה כיף"
"למה החלטת שאני לא מתחברת לזה?"
"כי מהרגע שהתחלנו לדבר על זה, את התרחקת ממני. כשרק הגעת ישבנו אחד ליד השניה, עכשיו אפשר להושיב מקרר בנינו. את נרתעת מזה.. זה בסדר. לא כולן מתחברות לזה."
"אני.. זה לא בגלל זה.. כאילו, זה כן. אבל זה כן מעניין אותי" מלמלתי.
הוא חייך והביט בי. השלווה שלו הטריפה אותי. פתאום הוא התקרב אלי, כמעט ונצמד אלי. הפנים שלו היו כל כך קרובות לשלי, מרחק נשיקה. הלב שלי פעם בהיסטריה, והוא פשוט הביט בי וחייך. "בואי נעשה הסכם. לא משנה מה יקרה הלילה, אם תרצי, ממחר אנחנו נתנהג כאילו כלום לא קרה".
הקרבה שלו העירה כל חלק וחלק בגוף שלי. כל כך הרבה פעמים פינטזתי על לנשק אותו בחודשים האחרונים.
"בסדר.." אמרתי, ותוך כדי הרגשתי גל חום מציף אותי. זהו, הסכר נשבר. החוקים נעלמו. אני מפסיקה לעצור את עצמי.
הייתי בטוחה שהוא ינשק אותי. אבל הוא זז אחורה, למקום שהוא ישב בו מקודם, וחייך. החום שבי התגבר, ואיתו גם הבלבול והחוסר וודאות. מה יקרה עכשיו?
הוא נשען אל השולחן וגלגל סיגריה "אז זה באמת מעניין אותך?" הוא שאל וליקק את הנייר.
"כן" עניתי והרגשתי שהגוף שלי מתאבן.
"ואת חושבת שתוכלי לציית לי?"
בחיים לא הרגשתי את התחושות שעברו לי בגוף. סקרנות, גירוי, פחד... הכל ביחד. הוא נשען חזרה והביט בי. אותו מבט חודרני שהיה לו מקודם, שרק המשיך להלהיט את החום שהשתולל אצלי בגוף.
"כן". עניתי.
הוא חייך והדליק את הסיגריה. הגרון שלי התייבש לגמרי. הושטתי את היד לקחת את הבקבוק בירה.
"מה את עושה?" הוא שאל.
"שותה בירה"
"לא הרשתי לך לזוז" הוא אמר ברוגע.
החזרתי את היד למקום. הייתי בטוחה שעוד רגע הלב שלי יקפוץ מהחזה. אז זה אומר שאסור לי לזוז? בכלל? למה הוא לא אומר כלום? וכל התחושות התגברו.. סקרנות.. פחד.. גירוי.
הוא התקרב אלי, כמו מקודם. כל כך קרוב. רציתי לגעת בו, רציתי לנשק אותו. הידיעה שאסור לי לזוז רק חיזקה את הרצון הזה.
"תעמדי"
לקחתי נשימה עמוקה ונעמדתי. הוא גם קם מהספה, נעמד מולי, קרוב, והביט לי בעיניים.
"תורידי את החולצה"
לאט לאט פתחתי את הכפתורים של החולצה. מתנשמת, מפוחדת. הורדתי אותה לגמרי.
"ועכשיו את החזיה"
פתחתי את החזיה. הוא מעולם לא ראה את הגוף שלי. הוא מעולם לא ראה את החזה שלי. הורדתי אותה. הרגשתי חשופה והסתכלתי עליו. הוא המשיך להביט בעיניי בלי להזיז את המבט.
"את החצאית" הוא אמר. כל כך רגוע.. והמבט..
פתחתי את הכפתורים והחצאית נפלה למטה. הזזתי אותה ממני עם הרגליים. קיוויתי שהוא יעצור בנקודה הזאת ולא יבקש ממני להוריד את הפיסת בד האחרונה שנשארה על גופי. הרגשתי דרוכה, מפוחדת. בכל פריט לבוש שירד, הרגשתי שעוד חלק מהשריון הפנימי שבי יורד, יחד עם המבט החודרני שלו שמנפץ כל טיפת ביטחון שעוד נותרה בי. המסכות מתפוררות לאט לאט, כל הזמן שבו דאגתי לבנות אותן כדי להסתיר את הצורה החדשה שבה אני חושבת עליו נעלם כלא היה. רציתי אותו. ובאותו רגע עם כל הפחד שבי, הרגשתי שמעולם לא רציתי משהו כל כך כמו עכשיו.
"אני שואל אותך שוב. את מרגישה שאת יכולה לציית?"
"כן" עניתי. לא ידעתי אם אני מסוגלת. לא הבנתי אם הרעד בגופי הוא מפחד או תשוקה, או השילוב של שניהם.
"מצוין" הוא אמר ברוגע. "ועכשיו את התחתונים"
לא רציתי לזוז. רציתי לעצור הכל. רציתי אותו בתוכי. רציתי ללכת. רציתי האצבעות שלו. רציתי לברוח משם. אבל כל הבלאגן שהלך לי בראש.. נשאר מאחור. בפינה רחוקה בתוך הראש שכבר לא אחראית לפעולות שלי. לבחירות שלי. התנועות שלי כבר לא היו שלי. הורדתי את התחתונים לגמרי והזזתי אותן הצידה עם הרגליים. זהו. אני ערומה לגמרי. ערומה לחלוטין מול דן, שבחיים לא ראה אותי ערומה. והוא לבוש. למה הוא לבוש? מה הולך לקרות?
"כמה זמן כבר שאת נמשכת אלי?"
"כמה חודשים"
"הייתה לי הרגשה" הוא ענה בחיוך. הוא המשיך להביט בעיניי. אני ערומה לחלוטין והוא לא שלח אפילו מבט אחד אל גופי, שעמד שם חסר הגנות כמה סנטימטרים מגופו.
"דמיינת אותי נוגע בך?" הוא שאל.
"כן". עניתי ברעד. הרגשתי שהוא ממשיך להפשיט אותי. לא ידעתי שאני יכולה להיות ערומה יותר ממה שאני כבר עכשיו.
הוא חייך. "אני הולך להביט בך". הוא לקח כמה צעדים אחורה. הגוף שלי התאבן לחלוטין.. הוא הסתכל עלי מלמעלה למטה, בחן כל מילימטר בגופי. בכל שניה שעברה הרגשתי שהלב שלי משתגע יותר ויותר.
"הגוף שלך סקסי יותר ממה שדמיינתי" הוא אמר בחיוך מרוצה.
"תודה" עניתי באותו קול רועד כמו מקודם.
הוא לקח את הבקבוק בירה שלי מהשולחן והביא לי. "שתי קצת". לגמתי מהבירה. הגרון היבש שלי היה צריך את זה.
"את אוהבת את מה שאת מרגישה עכשיו?"
"כן ולא" עניתי.
"תרחיבי"
"אני סקרנית.. וזה מעניין. ומרגש. אבל אני מפחדת כי אני לא יודעת מה הולך לקרות".
הוא חייך, לקח את הבקבוק בירה מידי, החזיר אותו לשולחן ואז נעמד שוב כמה סנטימטרים ממני, עם אותו מבט. "זה בדיוק העניין" הוא אמר בסיפוק.
החום שהיה בגופי התגבר. רציתי עוד.. רציתי מגע. רציתי להרגיש.
פתאום הוא הסתובב והלך אל הספה. התיישב והדליק את הסיגריה שחיכתה לו על השולחן. מה הוא מתכנן עכשיו? מה הולך לקרות? הוא הוציא עשן והביט בי. הזמן זז לאט יותר ממה שהרגשתי בכל חיי.
"תתקרבי אלי"
פחדתי שיהיה לי קשה לזוז. אבל התנועות קרו מעצמן, ואותה תחושה שהגוף שלי כבר לא נמצא בשליטתי התחזקה. נעמדתי מולו.
"רדי על הברכיים" הוא ציווה. משהו בקול שלו נהיה יותר עוצמתי. ירדתי על הברכיים.
"הרגליים שלך צמודות לגמרי.. תפסקי אותן"
פסקתי את הרגליים. הרגשתי את האוויר על האיבר מין שלי. המודעות לכך שאני ערומה לגמרי התגברה. הוא לגם מהבירה ונשף עשן מהסיגריה. הוא נשען לכיווני. המבט שלו היה מלא תשוקה ובו זמנית שליו ורגוע.
"מה היית רוצה עכשיו?" הוא שאל.
"להרגיש אותך"
"תהיי יותר ספציפית.." הוא אמר בחיוך.
"להרגיש אותך בתוכי..." אמרתי וקצב הנשימות שלי עלה מעט.
הוא הביט בי לכמה שניות וצחק. האדמתי לחלוטין. למה הוא צוחק??
הוא הפסיק לצחוק והביט בי שוב בחיוך. "אני לפעמים שוכח איזו ילדה טובה את.. גם המילים שלך עצורות לגמרי"
הוא הניח את הבקבוק בירה על השולחן ואת הסיגריה במאפרה ונשען שוב לכיווני.
"את רוצה להרגיש את הזין שלי בתוכך?"
הרגשתי שאני בוערת ונבוכה זו זמנית. "כן.." עניתי.
הוא התקרב אל האוזן שלי. "להרגיש אותו חודר אל הכוס שלך? מרחיב את השפתיים שלך? נכנס עמוק?"
גל של חום הציף אותי בין הרגליים. "כן.." עניתי.
"תחזרי אחרי.. אני רוצה שתזיין אותי"
"אני רוצה שתזיין אותי" הנשימות שלי התגברו.
"אני רוצה להרגיש את הזין שלך עמוק בתוך הכוס שלי"
"אני.. רוצה להרגיש.. את הזין שלך.. עמוק.. בתוך הכוס שלי.." מלמלתי. הרגליים שלי רעדו. הרגשתי את הנשימות שלו על האוזן ועל הצוואר שלי. זה הטריף אותי. פתאום הבנתי שהקולות המנוגדים שהי לי בראש נעלמו לחלוטין. כל מילימטר בגוף שלי רצה אותו. כל מילימטר במחשבות שלי רצה אותו. כל כך רציתי שהוא יגע בי כבר.
"אני חושב שאולי בגלל זה שכחת להביא את הבמבה מהמטבח".
נזכרתי בזה. לא יכולתי להגיד אם זה קרה לפני חצי שעה או שעה, כשעמדתי במטבח ולא ידעתי אם ללכת או להישאר. זה הרגיש כאילו כל מה שקרה לפני זה שייך בכלל ליקום מקביל. מציאות כל כך שונה מאיך שהרגשתי שם לעומת המצב שאני נמצאת בו עכשיו.
"תלכי למטבח ותביאי במבה ושתי קערות"
מה? למה? איך זה קשור עכשיו לסיטואציה? המשכתי להביט בו והייתי קצת מבולבלת.
"אני מחכה" הוא אמר.
קמת והלכתי למטבח, ותוך כדי ניסיתי להריץ בראש מה הולך לקרות עכשיו. חזרתי עם הדברים ונעמדתי מולו, קצת יותר מבולבלת ממקודם.
הוא לקח את הקערות והבמבה. קערה אחת הוא הניח בקצה של הסלון, בקו ישר ממול למקום שבו הוא ישב על הספה, פתח את הבמבה ושפך חלק ממנה אל הקערה. הוא חזר והתיישב על הספה, את הקערה השניה הוא הניח על הריצפה לידו, ושפך לתוכה את מה שנשאר מהבקבוק בירה שלי. הסרטים שרצו לי בראש קיבלו רמזים די עבים למה שהוא מצפה שיקרה. לא ידעתי איך להרגיש לגבי זה.
"תעמדי שוב על הברכיים" הוא ציווה. שוב הקול שלו נשמע עוצמתי יותר, כמו בפעם הקודמת.
נעמדתי על הברכיים מולו, עם הרגליים פסוקות כמו מקודם.
הוא נשען לכיווני והביט בעיניי "אם את רוצה שאני אזיין אותך, את צריכה להיות הכלבה שלי".
לא הבנתי מה זה אומר.. ומעולם לא דיברו אלי ככה...
"ומעכשיו אני האדון שלך. שזה אומר שכשאת פונה אלי, את צריכה לקרוא לי אדוני".
תחושת הבלבול התגברה, אבל יחד עם זאת הצורה שבה הוא דיבר עוררה בי דברים שלא הרגשתי מעולם.
"זה מובן כלבה שלי?" הטון של הקול שלו השתנה והיה עוצמתי יותר ממקודם.
"כן.. אדוני". התחושות החדשות התחזקו. זרמים עברו וליטפו את הגוף שלי. הייתי מבולבלת ומנותקת.. חמה.. בוערת.. אני כבר לא הייתי אני יותר. והתשוקה שבערה בי השתלטה עלי לאט לאט.
"יפה כלבה" הוא נשען אחורה, לקח שאיפה אחרונה מהסיגריה וכיבה אותה. "עכשיו לכי על ארבע ותאכלי קצת".
מהרגע שהוא הניח את הקערה ידעתי שהוא יבקש את זה בשלב מסוים. אבל לא ציפיתי לתחושות האלו. הרגשתי מעט נבוכה, מבולבלת, אבל בעיקר מסוקרנת.. משתוקקת. הלכתי על ארבע לכיוון הקערה. הוא היה מאחורי אז לא ראיתי אותו יותר, אבל ידעתי שהוא מסתכל עלי, ורואה בי חלקים שהוא לא ראה מקודם. התכופפתי אל הקערה ואכלתי במבה אחת. הרגשתי חשופה, מפוחדת, חרמנית, אני רוצה כל כך הרבה דברים.. ולא יכולה לעשות כלום. רק מחכה שהוא יתן לי אותם.
"תפסקי את הרגליים" הוא ציווה.
פסקתי אותן ואכלתי עוד במבה מהצלחת. הרגשתי את המבט שלו על הכוס שלי, שעכשיו חשוף לחלוטין לעיניו. התחושה הזאת גירתה אותי.. כאילו הוא נוגע בי שם, מבלי לגעת. רציתי עוד. רציתי שהוא יתקרב. רציתי את המגע שלו. אני חשופה, ערומה, מפוחדת, מגורה.. מה הוא עוד רוצה?
"עכשיו תשתי קצת מהבירה"
הסתובבתי והלכתי על ארבע לכיוון הקערה. עוד לא עיכלתי את זה שאני על ארבע, ליד דן. מצווה עלי, משפיט אותי. הכנסתי את הלשון לקערת בירה כמה פעמים והרמתי את מבטי אליו. הוא הביט בי מחייך, מרוצה, מסופק. ואני על ארבע לידו, ערומה. קטנה. חסרת שריונות.
"את כלבה ממש טובה, את יודעת?" הוא אמר בחיוך.
הצורה שבה הוא דיבר אלי גירתה אותי. מעולם לא אהבתי שמישהו פונה אלי בצורה משפילה, אפילו בין השורות. והנה הוא, משפיל אותי ומקטין אותי בצורה הכי בוטה שיש, וזה רק גורם לי לרצות לציית לו עוד.
"תודה אדוני". אמרתי.
"תשכבי על הספה לידי, עם הראש לצד המרוחק והרגליים קרובות אלי"
עשיתי את מה שהוא אמר.
"עכשיו תפסקי את הרגליים הכי הרבה שאת יכולה"
פסקתי אותן והרגשתי להט מציף את הכוס שלי. זה סוף סוף הולך לקרות. אני ארגיש אותו. המחשבה הזאת נהפכה לציפייה בלתי נשלטת. הוא הביט בכוס שלי מקרוב. הרגשתי שאני רטובה כמו שבחיים לא הייתי. המבט שלו גירה אותי ורציתי עוד. בבקשה, אני חייבת להרגיש את המגע שלו.
הוא הפנה את מבטו אל השולחן וגילגל סיגריה חדשה. כל הציפייה שלי נקטעה. התחלתי להרגיש חסרת אונים מול הלהט והתשוקה שבערו בי.
"אני רוצה לעשות כל כך הרבה דברים לכוס היפה שלך.." הוא אמר וליקק את הנייר של הסיגריה. החום המשיך לעלות. מעולם לא בערתי ככה.
הוא הדליק את הסיגריה, התקרב ונשף את העשן על הכוס שלי. התחושה של הנשיפה שלו כל כך גירתה אותי שהוצאתי אנחה. אני רוצה עוד.. אני לא יכולה יותר..
הוא הניח את הסיגריה במאפרה, נעמד והתחיל להתפשט. כל פיסת עור שנחשפה עוררה אותי יותר. הוריד את החולצה.. את המכנס.. ובסוף את הבוקסר. הזין שלו עמד, וברגע שראיתי אותו רציתי אותו בתוכי יותר ממקודם. זה יותר מרציתי.. הרגשתי שאני חייבת את זה. שאני אטרף אם לא.
הוא חזר אל הספה וקירב את פניו אל הכוס שלי. הוא נשף בעדינות על הדגדגן שלי. מעולם לא הרגשתי זרמים כאלה בכל הגוף, ויצאה ממני אנחה יותר חזקה ממקודם. הוא נשען אחורה והביט בי, החיוך שלו היה שטני ומגרה. אני לא יכולה יותר עם כל התחושות האלה.. אני נטרפת..
"דיי.." מלמתי.
"מה אמרת?" הוא שאל מופתע.
"אני לא יכולה יותר.. זה מטריף אותי.."
"את רוצה שנפסיק?"
"לא"
"אז מה את רוצה?"
"אני רוצה אותך..."
"אם אתה רוצה אותי את צריכה לדעת איך להתנהג.." הוא לקח את הסיגריה מהמאפרה ונשף עשן לאוויר "אם את רוצה לדבר, את צריכה לבקש רשות. וכשאת אומרת מה את רוצה, את צריכה להיות ספציפית". הוא אמר בחיוך. "תנסי שוב, והפעם תתנהגי כמו שצריך".
למה הוא עושה לי את זה? ואיך הוא יכול להיות כל כך רגוע.. ולהחזיק את עצמו מלגעת בי?
"אדוני, אפשר בבקשה לדבר?" שאלתי והרגשתי מושפלת וחרמנית יותר ממקודם.
"כן כלבה שלי". הוא אמר.
"אני לא יכולה יותר.. בבקשה.."
"מה את רוצה?" הוא שאל.
"בבקשה תזיין אותי..."
הוא חייך והתקרב אלי. הגוף שלי עלה בלהבות. אני חייבת אותו. אני חייבת להרגיש אותו. הוא קירב את שפתיו לאוזן שלי, הגוף שלו היה מעל שלי... כל כך קרוב.. אני רוצה יותר...
"עוד לא" הוא לחש וחזר אחורה. אני לא יכולה יותר. מעולם לא הרגשתי ככה. רציתי כל כך להרגיש מגע.. אני חייבת. אני משתגעת.
"את הולכת לגמור לפני שזה יקרה". הוא לקח עוד שאיפה מהסיגריה, הניח אותה על המאפרה ונשען לעברי. הרגשתי שהגוף שלי עולה בלהבות.
הוא העביר אצבע בעדינות על השפתיים של הכוס שלי. ברקים של תשוקה הצליפו בכל פינה בגוף שלי. גנחתי מהנאה שמעולם לא הרגשתי. הוא העביר את האצבע על הדגדגן שלי. רעדתי.. גנחתי.. הייתי ביקום אחר.. הוא המשיך והניע את האצבע יותר מהר בתנועות מעגליות על הדגדגן.. עוד.. עוד.. זיעה נטפה ממני... הוא הזיז את האצבע יותר מהר.. ויותר מהר.. גנחתי.. צווחתי..
"כן.. תמשיך.." גנחתי את המילים.
"כן מה?" הוא אמר והמשיך להזיז את האצבע במהירות.
"כן אדוני.. בבקשה תמשיך.. כן..." הגלים של החום נהפכו לסערה שהשתוללה בכל הגוף שלי. גנחתי חזק יותר וחזק יותר...
"תגמרי כלבה שלי!" הוא ציווה. ברגע שהוא אמר את המילים האלו, תחושת רעד וזרמים עברו בכל הגוף שלי.
"אני גומרת!" אמרתי תוך כדי הגניחות המתגברות ותחושת הזרמים העוצמתית. הרגשתי פיצוץ של עונג מאיזור הדגדגן, שהעביר נקודות של זרמים לכל פינה בגוף. גנחתי חזק.. העונג העוצמתי העלה אותי מחוץ לגוף למקום אחר.. ואז לאט לאט חזרתי אל הגוף שלי.. רעדתי והתנשפתי.. הרגשתי את הזרמים לאט לאט נחלשים. אחרי כמה רגעים התעשתתי מעט וראיתי אותו נשען על הספה עם הסיגריה ביד, מביט בי בחיוך מסופק. החום והתשוקה היו חזקים יותר ממקודם.. לא ידעתי שזה אפשרי בכלל. הוא שאף עשן מהסיגריה, החזיר אותה למאפרה ושוב נשען לכיווני. הוא העביר אצבע על השפתיים של הכוס שלי.. הרגשתי את הזרמים שוב עולים.. ואז הוא החדיר אותה לתוכי. גנחתי בעוצמתיות.. הרגשתי עונג יותר חזק ממקודם. הוא הכניס והוציא את אצבע כמה פעמים, ואז הכניס לתוכי שתי אצבעות. ההרגשה של האצבעות שלו בתוכי הייתה שונה, חזקה יותר. לא נשאר בי כלום חוץ מתשוקה ורצון לעוד. הוא החדיר לתוכי את האצבעות מהר יותר. גנחתי ורעדתי. הרגשתי שוב את החום עולה, הזרמים בגוף התחזקו.. הוא הגביר את הקצב של החדירה.. אני הגברתי את הקצב של הגניחות.. התמלאתי בעונג והנאה שהתעצמו בכל חדירה.
"כן אדוני... עוד... כן.." אמרתי בגניחות. הזרמים בגוף התחזקו.. והתחזקו.. החום שוב הציף אותי מבפנים.. בדיוק בנקודה שבה האצבעות שלו נגעו שוב ושוב..
ואז הוא הפסיק. הוא נשען חזרה אחורה והביט בי. המבט שלו היה חודר יותר.
"אדוני.." מלמלתי מבולבלת ורועדת.
"את יכולה לדבר" הוא אמר והכניס את האצבעות שהיו הרגע בתוכי לפיו, ליקק אותן והוציא החוצה.
"בבקשה אל תפסיק.."
"מה את רוצה?" הוא שאל.
"אני רוצה עוד.. אני רוצה לגמור.. בבקשה.."
"את תצטרכי לעבוד בשביל זה כלבה שלי". הוא אמר וקם מהספה "בואי על ארבע אחרי לחדר השינה"
נעמדתי על ארבע ובקושי הצלחתי ללכת אחריו בגלל הרעידות שעברו בכל הגוף שלי. הגענו לחדר השינה והוא הצביע על המיטה. "תעמדי כאן על ארבע". הוא ציווה.
נעמדתי על ארבע על המיטה. רועדת.. משתוקקת..
הוא נעמד על הברכיים מול הפנים שלי "תמצצי לי כלבה שלי".
ליקקתי את הזין שלו בתאווה, ואז הכנסתי אותו לאט לאט לתוך הפה. דמיינתי כמה אני רוצה להרגיש אותו בתוך הכוס שלי, ממלא אותי מבפנים.
"כלבה טובה" הוא אמר, החזיק את השיער שלי והזיז את הראש שלי מהר. שמעתי אותו מתנשף בהנאה.. הייתי כל כך מגורה.. וקטנה.. ושלו.. לחלוטין שלו..
הוא הכניס את הזין עמוק לתוך הגרון שלי והשאיר אותו שם. ברגע שהוצאתי מעט קולות של חניקה הוא הוציא אותו החוצה. הוא ירד מהמיטה ואז נעמד מאחורי. עברו כמה רגעים וכלום לא קרה. לא הרגשתי אותו זז. לא ידעתי מה הוא עושה. כל כך רציתי להרגיש אותו חודר אלי. עוד כמה רגעים עברו..
"אדוני?"
"כן כלבה, את יכולה לדבר".
"בבקשה.. אני לא יכולה יותר.."
"בבקשה מה?"
"בבקשה תזיין אותי"
"תתחנני עוד. אני לא משוכנע עדיין שאת באמת רוצה את זה".
"אני כן! באמת.. בבקשה..."
"בבקשה מה, כלבה? את לא יודעת להתחנן?"
הגוף שלי רעד. התשוקה נטפה ממני בזיעה שלי וברטיבות של הכוס שלי.
"בבקשה אדוני, אני חייבת שתזיין אותי.. אני חייבת להרגיש את הזין שלך.. אני לא יכולה יותר.. אני מתחננת.. בבקשה"
לפתע הרגשתי חדירה עוצמתית. הוא הכניס את כל הזין שלו עמוק לתוכי. צרחתי בגניחה מלאת עונג. הרגשתי מדהים, החום דקר ועינג אותי, הזרמים עלו וירדו מהרגליים עד לראש שוב ושוב.
"כלבה טובה" הוא אמר והתחיל לנוע בעוצמתיות. מעולם לא גנחתי ככה.. מעולם לא רעדתי ככה. הוא תפס את השיער שלי והמשיך לזיין אותי. הרגשתי כל נקודה בגוף שלי מוצפת בחום ועונג. הוא הצליף בישבן שלי עם היד שלו. השפתיים של הכוס שלי התדהקו מהנאה, תוך כדי שהוא ממשיך לחדור ולהרחיב אותן. גנחתי והרגשתי שאני עומדת לגמור.. ואז הוא הפסיק ויצא ממני.
"תשכבי על הגב" הוא ציווה.
נשכבתי על הגב עם הרגליים פסוקות, מחכה שהוא יכנס אלי, יתן לי עוד..
הוא עלה מעלי והחדיר את הזין שלו שוב לתוכי, הפעם לאט יותר. הוא הביט עמוק בעיניי.
"אחרי הלילה את תמשיכי להיות הכלבה שלי?"
"כן אדוני" עניתי תוך כדי גניחה.
"מעולה" הוא אמר בחיוך "כי אחרי הלילה אני בהחלט לא מרגיש שסיימתי איתך"
הוא הגביר את קצב החדירה. אני גנחתי חזק יותר ויותר.. הוא תפס אותי במותניים וזיין אותי עמוק יותר. הרגשתי את הזרמים על הגוף שלי כמו שריטות מענגות על העור.. תחושת הפיצוץ שוב התקרבה..
"כן אדוני! כן! תמשיך! כן!" גנחתי בצרחות מלאות עונג עד שהחום שוב הציף אותי, גמרתי בעוצמה מטורפת ושוב הרגשתי שאני בעולם אחר.
הוא יצא ממני. "תפתחי את הפה כלבה"
פתחתי את הפה והוא הכניס את הזין שלו עמוק לתוך הגרון שלי, עד שהרגשתי את הזרע החם שלו יורד במורד הגרון שלי ומציף לי את הפה.
הוא הוציא את הזין מהפה שלי, הביט בעיניי וחייך "אין לך מושג מה עוד מצפה לך..."