ויהי ערב - שיר לילדים וילדות

(למקור: http://bit.ly/29mjYjb)

בשמי ערב כחולים,
בשמי ערב צלולים,
שט ירח עגול ובהיר.
ועמד, התבונן,
ובשקט אונן,
על סוטים בקיבוץ ובעיר.

וברחוב החשוך ליד הפינה,
ראה אור בקומה השנייה.

בדירה בלי וילון -
לא הולכת לישון -
שם שכבה לה ילדונת יפה.
וטיילו לתומן
אצבעות לאיטן
שנגעו, רפרפו רק קמעה.

וקראה הילדה – הוויברטור ביד!
אשחק, אשחק בו מיד!

שמעה אותה פניה
שכנה מפולניה
- הקירות בדירה כה דקים.
גוועלד! מי שמע כך?
באמצע הלילה!
ומה יחשבו השכנים?

מכות על הקיר! לא דופקת חשבון!
אנשים מנסים כאן לישון!

דפיקות על הקיר
הן דבר לא נדיר
בין דירות של העיר הלבנה
הן אף לא מעכבות
אצבעות סוררות
או דילדו מונע סוללה.

אך מי זה? אך מי זה פתאום האורח
בלילה כאן דלת פותח?

עודה מתנשמת -
האיש שבדלת
התנשא לו מעל המיטה
ולבייבי ברור
שהרי זה אסור
לשחק בלי שדאדי הרשה.

בבהלה הוויברטור הושלך לפינה
אך - אבוי! הזמזום עוד נשמע!

ודאדי, קולו אז
מפחיד - שחבל"ז:
"הו כלבת אשפתות שובבה!
תני אזיק ממגירה!
את היד השנייה!
- ועכשיו אל תוציאי מילה!"

(ופניה נוחרת; לו רק עוד שמעה
הייתה כבר לוקה בליבה).

"על יבש?!" יללה,
"אתה אבא רשע!
רחמים! תן קצת חומר סיכה!
אל תצליף לי בגב
עם חתול רב-זנב!
טוב, אחת! קצת יותר חזקה!"

דאדי צחק: "שתקי, נסיכה, ונשכי
את הכר. את יודעת שגאג זה יקר!"

דאדי חבק ובלחי נשק
ולחש שתי מילות אהבה.
בשמי לילה כחולים,
בשמי לילה צלולים,
ריחפה ילדתו השלווה.

וכשאבא גמר בה, אוהב וסולח,
גנח לו קצת גם הירח.

(תודות: ג"ג, עזבונה של פניה ברגשטיין)