יחסי 24/7 במאה ה 21
מאת שיקי(נשלט)
19 בדצמבר 2003
אני יודע שנכתב על יחסי 24/7 המון – אני גם חושב שהרבה אנשים ב"קטע" נרתעים מלדבר על זה, קל וחומר ליישם את זה – כי זה מעין טאבו – בלתי ניתן להגשמה – כי בעיניהם הם רואים את אותו עבד נרצע מימי הביניים – קשור ולרגליו כדור מתכת כבד, גר בכלוב קטנטן של תוכי ואוכל קש לארוחת הבוקר, כדי שישמור לו על הגזרה – האמת היא – שזו פנטזיה נחמדה תודו, אבל אם תקחו את הסיטואציה הזו ותכניסו אותה למכונת זמן ותשלחו אותה לשנות ה 2000 תגלו שאם יש רצון כנה מכיוון שני הצדדים להגשים את צורת הקשר הזה, אם אין קיבעון ואין דעות מוקדמות וקדומות, אם יש דמיון ובעיקר – אם מצאתם את הצד השני המיוחד – איתו זה יפעל – הרי אותה פנטזיה בלתי מושגת יכולה לקרום עור וגידים – ואז – השמיים הן הגבול.
במאה ה 21 – עדיין מדובר בבני אדם – אבל כאלו שבהם חי ובועט הצורך להשתעבד ולחיות תחת מרותה של אישה (במקרה שלי, אך כל אחד יוכל לעשות את ההיקש לקשר המועדף עליו).
הם נולדו בד"כ עם הצורך הזה, הם חלמו עליו כל חייהם, הם לא ממש האמינו שהוא ניתן לסיפוק, או כי ניתן להגשימו – אבל זה אפשרי, זה קיים.
במאה ה 21 – הדברים נעשים מרצון – מרצון הדדי – הרצון שלי להשתעבד – והרצון שלה לשעבד – בלי שיש מפגש רצונות לא יקרה כלום.
אבל לא מדובר ב"סתם רצון" כי אם בכמיהה – כמיהה להישלט על ידה, ורק על ידה – כאשר זה בא בעוצמות הנכונות וכאשר קולטים מהצד השני נכונות לשעבד – זה יכול לפעול.
אוקי, עכשיו אתם כולם רוצים לרצוח אותי – הרי זה נשמע עד עכשיו "די נחמד" רק צריך לרצות, למצוא את הפרטנר הנכון ואופס כמו בספר של הארי פוטר הכל מסתדר (אני מתנצל מראש אם טעיתי לעיל - לא קראתי את הספר האחרון, כי חיכיתי לגרסה העברית שלו... ורק עכשיו פורסם התרגום לעברית), אז זהו שלא, לצערי (אני מניח שגם לצערכם), החיים אינם פשוטים כל כך – כי צריכים כל כך הרבה פרמטרים להתקיים כדי שזה יתגשם – עד שלעיתים זה נראה בלתי מושג לחלוטין.
אינני מתיימר להיות "רות וסטהיימר" (יו יצא לי נחמד המתיימר והוסטהיימר) של עולם הבי די אס אם, אני כאן רק כדי לצעוק לכם "זה קיים, זה אפשרי, וזה נפלא".
אני חושב שזה מה שהיה חסר לי בעבר – מישהו שיצעק וינער אותי ויגלה לי שזה שם – אי שם – זה היה טריגר שגורם לי לעשות הכל כדי למצוא ולא להסתפק במזל.
בשלב כלשהו בחיי – היו לי אמיתות מאד ברורות – היו לי "קוים אדומים" ברורים, חשבתי שאני יודע כבר הכל, שראיתי הכל שהתנסתי בהכל – ואני זוכר שאמרתי לעצמי ..."מה? זה הכל?" או במילים אחרות – זה מה שיש בבי די אס אם? קצת הצלפות של אח"צ? סשן עם שעווה רותחת, מצבטים בפטמות...זהו? אבל זכרתי בבירור שפעם, כשהייתי ילד קטן – אולי בן 6 אולי פחות – לא ידעתי בכלל מהו בי די אס אם, לא ידעתי הצלפות מהן, לא ידעתי מהם מצבטים – אבל ידעתי שאני רוצה להישלט – ומזה הגעתי אל כל השאר – זו נקודת ההתחלה, אשר עם הזמן הרב שעבר – פשוט אבדה בים של בי די אס אם.
"למדתי" הגדרות, קראתי מאמרים בסגנון "איך עבד צריך להיות" או "מיהי דומית אמיתית"....מעין שטיפת מוח אקדמאית שעובר כל מי שלומד על העניין מהאינטרנט – אני בטוח שיצא לכם לעבור על הפרופילים של האנשים בכלוב למשל – הם מאוד מאוד דומים – העבדים – "מוכן להכל" – הוא אפילו לא יודע מי הדומית ומהן דרישותיה אבל הוא "מוכן להכל" – בד"כ בסעיף הגבולות שלו.... הוא יציין "לא הצלפות, לא כאב, לא מחטים, וכיו"ב"... אבל הוא מוכן להכל... גם לדומיות רבות יש פרופיל בסגנון "אני מלכה, אתה עבד, ותעשה כל מה שאני אומרת...או משהו בסגנון הזה"... שלא תבינו לא נכון – אינני מתיימר לקבוע שאותם אנשים אינם באמת מה שהם כותבים – אני יוצא נגד ההשפעה או שטיפת המוח שהם עוברים – כאילו "לומדים להיות חלק מהקהילה" ומאבדים חלק מהעצמיות שלהם - וחבל.
זה מה שבעצם קרה לי – איבדתי חלק מהעצמיות שלי אי שם בדרך, אבל למזלי הרב זכיתי בה מחדש – בדרך נס, עם המון מזל ובזכות אישה אחת מדהימה ומיוחדת, מושלמת בעיניי, שלימדה אותי דבר ראשון ולפני הכל, להיות אני, לא להיות מה שרוצים שאהיה, לא "לשחק" את אותו משחק סר טעם – כי אם לחזור ולהיות קודם כל אני, עצמי, לחזור אל נקודת ההתחלה ההיא – מגיל 6 – ומשם להתחיל מחדש – להתחיל לצעוד במסע, מסע לעבר הטוטאליות.
לא כי אני "צריך" או כי אני כבול כמו אותו עבד מלפני מאות שנים, או כי מצפים ממני – אלא כי אני רוצה, כי אני רוצה להיות שייך לה יותר מכל דבר אחר בעולם, כי בדרך הזו – כל שאר הדברים מסביבי מסתדרים על הצד הטוב ביותר, כי אני יודע שככל שאני לומד אותה, ככל שאני מצליח להפנים את הרצון שלה – אני הופך לאדם יותר טוב, אני משפר את האישיות שלי.
המפליא בכל העניין הוא – שמעולם לא קיבלתי הרצאה – "מה צריך להיות" או "איך אני צריך להתנהג" – מספיקה הבעת עיניים, לעיתים מילה אחת או שתיים, לעיתים צריך לקרא בין השורות – והיא יודעת לסמן את בין השורות במרקר אדום זועק.
אחזור לנושא הרשימה הזו – כי אני מניח שבשלב הזה לא לכולם ברור איך מה שאמרתי מתקשר ליחסי 24/7 – והרי במה שתיארתי לעיל אין כלוב ואין שלשלאות, כי אם רוב הדברים מתרחשים בתוך קופסא מופלאה שלכל אחד מאיתנו יש – הראש.
המוח האנושי – הוא אחלה מכשיר – אם יודעים להשתמש בו ומחפשים בתוכו, ניתן להוציא המון מציאות – תאמינו לי – עשיתי את החיפוש הזה שם לפני 5 חודשים ומצאתי אוצר – והכל בזכותה.
והיום אני יודע מהו 24/7 או לפחות הגרסה העדכנית של שנות ה 2000 לכך – וזה לא רק בדמיון – זה הכי מעשי שקיים: לחוש את הכאב שלה ולהפכו לשלי - מחד ולגעת באושר שלה, להרגיש שהאושר שלה הוא גם שלי - מאידך, לנסות ולעשות הכל כדי להקל עליה, להיות שם כשהיא צריכה, לדעת להיות שם כשהיא צריכה, ולדעת להעלם במקרים בהם זה נחוץ לה, לנסות לחשוב כל הזמן מה לעשות כדי שלה יהיה יותר קל, לבטוח בה ללא עוררין, לא להמציא תירוצים, לא לתת הסברים, לנסות לא להגיע למצב בו יש צורך בהסברים, לא לאחר, לציית, ללמוד אותה, את הדרישות שלה, את הרצונות שלה, לשאוף לדעת הכל – גם את הדבר הכי "קטן" כמו 2 קוביות הקרח בכוס השתייה שלה – לדעת שאין "דבר קטן" – אלוהים הוא בפרטים בכל תחום – ובוודאי שבתחום הזה לדעת את מקומי הנחות לעומת מקומה - והכי חשוב בעולם – בו זמנית לשמור על העצמיות שלי – והכל 24 שעות 7 ימים בשבוע.
הסיפא של הפסקה האחרונה מפתיעה? אז זהו שלא – בקשר הנכון – תדעו לעשות את הכל ולשמור על העצמיות שלכם, שאם לא כן – הוא אינו הקשר הנכון – הרי אם תאבדו אותה – תשקרו לגבירתכם ולעצמכם – אולי תוכלו לעשות כן למשך זמן מה - אולי שבוע, אולי חודש – אבל גם השקרן הטוב ביותר לא יכול להמשיך לשקר לאורך זמן – זה מעייף לשקר וטבעם של שקרים להיחשף – אגב זה מה שגורם להרבה עבדים להבטיח הרים וגבעות בפרופילים שלהם - ובפועל לא ממש לקיים – לא כי הם אנשים רעים – אלא כי זה פשוט לא מעשי – פרצופם האמיתי ייחשף בסופו של דבר.
לעומת זאת – אם תשמרו על עצמיותכם – ובו זמנית על כל השאר, עבור אותה אחת ויחידה שהתמזל מזלכם ומצאתם, או אז, תגיעו לאותו קשר מופלא – עליו חלמתם כל ימי חייכם בידיעה שהוא בלתי מושג – כי כאשר לא תצטרכו להסתיר שום דבר, תנהגו בצורה הכי טבעית שיש, זה יבוא.
בחיים שלי 24/7 זו מציאות, מציאות נפלאה, כי בעיניים שלי 24/7 זו אהבה טהורה שאינה תלויה בדבר – והכי יפה בזה שככל שהזמן חולף הכל מתעצם – בניגוד לקשרים וניליים בהם ככל שהזמן חולף "מתרגלים" לצד השני והרגשות מתקהים... בקשר 24/7 מהסוג המתואר לעיל, לעולם לא ניתן ל"התרגל" או להגיע ל"רוויה" (לפחות מהכיוון שלי כסאב) – כי כל פעולה הכי קטנה שתבצעו עבורה – מקבלת משמעות שונה מיוחדת ואחרת מהמשמעות ה"רגילה" – כל דבר ולו הקטן ביותר שהיא תעניק לכם – יהיה תמיד "ענק" – כל שיחת טלפון איתה תהיה ארוע חגיגי, כל מפגש איתה תחושו ברעד הפנימי שירעיד כל איבר בגופכם ואת היראה כלפיה – ואין זה משנה כמה כאלו היו.
ואז גם תבינו את משמעותם של כל אותם אקטים פיזיים – אותו מכלול הקרוי בי די אס אם – וכבר כתבתי בעבר ולא ארחיב כעת – כי לעניות דעתי מאחורי כל אקט פיזי יש משמעות נפשית – את אותה משמעות נפשית תוכלו לדלות לדעתי, רק כשתגיעו לאותו קשר מדהים – עם אותה אחת ויחידה עבורכם.
יכול להיות שכתבתי הרבה מדי – אבל אם אפילו אחת/ד מכן/ם העבדים, או המלכות – ייקח משהו מהאמור לעיל, הרי לא בזבזתי דיו לשוא.
ובאשר אלי? אני רק אודה לך שוב על הזכות המופלאה להיות שייך לך - אלוהים ועל 5 חודשים של שכרון חושים ועל אינספור מתנות יקרות מפז שזכיתי לקבל ממך ואתפלל בכל מאודי, שאהיה ראוי להיות שייך לך גם מחר.
שיקי{L}
במאה ה 21 – עדיין מדובר בבני אדם – אבל כאלו שבהם חי ובועט הצורך להשתעבד ולחיות תחת מרותה של אישה (במקרה שלי, אך כל אחד יוכל לעשות את ההיקש לקשר המועדף עליו).
הם נולדו בד"כ עם הצורך הזה, הם חלמו עליו כל חייהם, הם לא ממש האמינו שהוא ניתן לסיפוק, או כי ניתן להגשימו – אבל זה אפשרי, זה קיים.
במאה ה 21 – הדברים נעשים מרצון – מרצון הדדי – הרצון שלי להשתעבד – והרצון שלה לשעבד – בלי שיש מפגש רצונות לא יקרה כלום.
אבל לא מדובר ב"סתם רצון" כי אם בכמיהה – כמיהה להישלט על ידה, ורק על ידה – כאשר זה בא בעוצמות הנכונות וכאשר קולטים מהצד השני נכונות לשעבד – זה יכול לפעול.
אוקי, עכשיו אתם כולם רוצים לרצוח אותי – הרי זה נשמע עד עכשיו "די נחמד" רק צריך לרצות, למצוא את הפרטנר הנכון ואופס כמו בספר של הארי פוטר הכל מסתדר (אני מתנצל מראש אם טעיתי לעיל - לא קראתי את הספר האחרון, כי חיכיתי לגרסה העברית שלו... ורק עכשיו פורסם התרגום לעברית), אז זהו שלא, לצערי (אני מניח שגם לצערכם), החיים אינם פשוטים כל כך – כי צריכים כל כך הרבה פרמטרים להתקיים כדי שזה יתגשם – עד שלעיתים זה נראה בלתי מושג לחלוטין.
אינני מתיימר להיות "רות וסטהיימר" (יו יצא לי נחמד המתיימר והוסטהיימר) של עולם הבי די אס אם, אני כאן רק כדי לצעוק לכם "זה קיים, זה אפשרי, וזה נפלא".
אני חושב שזה מה שהיה חסר לי בעבר – מישהו שיצעק וינער אותי ויגלה לי שזה שם – אי שם – זה היה טריגר שגורם לי לעשות הכל כדי למצוא ולא להסתפק במזל.
בשלב כלשהו בחיי – היו לי אמיתות מאד ברורות – היו לי "קוים אדומים" ברורים, חשבתי שאני יודע כבר הכל, שראיתי הכל שהתנסתי בהכל – ואני זוכר שאמרתי לעצמי ..."מה? זה הכל?" או במילים אחרות – זה מה שיש בבי די אס אם? קצת הצלפות של אח"צ? סשן עם שעווה רותחת, מצבטים בפטמות...זהו? אבל זכרתי בבירור שפעם, כשהייתי ילד קטן – אולי בן 6 אולי פחות – לא ידעתי בכלל מהו בי די אס אם, לא ידעתי הצלפות מהן, לא ידעתי מהם מצבטים – אבל ידעתי שאני רוצה להישלט – ומזה הגעתי אל כל השאר – זו נקודת ההתחלה, אשר עם הזמן הרב שעבר – פשוט אבדה בים של בי די אס אם.
"למדתי" הגדרות, קראתי מאמרים בסגנון "איך עבד צריך להיות" או "מיהי דומית אמיתית"....מעין שטיפת מוח אקדמאית שעובר כל מי שלומד על העניין מהאינטרנט – אני בטוח שיצא לכם לעבור על הפרופילים של האנשים בכלוב למשל – הם מאוד מאוד דומים – העבדים – "מוכן להכל" – הוא אפילו לא יודע מי הדומית ומהן דרישותיה אבל הוא "מוכן להכל" – בד"כ בסעיף הגבולות שלו.... הוא יציין "לא הצלפות, לא כאב, לא מחטים, וכיו"ב"... אבל הוא מוכן להכל... גם לדומיות רבות יש פרופיל בסגנון "אני מלכה, אתה עבד, ותעשה כל מה שאני אומרת...או משהו בסגנון הזה"... שלא תבינו לא נכון – אינני מתיימר לקבוע שאותם אנשים אינם באמת מה שהם כותבים – אני יוצא נגד ההשפעה או שטיפת המוח שהם עוברים – כאילו "לומדים להיות חלק מהקהילה" ומאבדים חלק מהעצמיות שלהם - וחבל.
זה מה שבעצם קרה לי – איבדתי חלק מהעצמיות שלי אי שם בדרך, אבל למזלי הרב זכיתי בה מחדש – בדרך נס, עם המון מזל ובזכות אישה אחת מדהימה ומיוחדת, מושלמת בעיניי, שלימדה אותי דבר ראשון ולפני הכל, להיות אני, לא להיות מה שרוצים שאהיה, לא "לשחק" את אותו משחק סר טעם – כי אם לחזור ולהיות קודם כל אני, עצמי, לחזור אל נקודת ההתחלה ההיא – מגיל 6 – ומשם להתחיל מחדש – להתחיל לצעוד במסע, מסע לעבר הטוטאליות.
לא כי אני "צריך" או כי אני כבול כמו אותו עבד מלפני מאות שנים, או כי מצפים ממני – אלא כי אני רוצה, כי אני רוצה להיות שייך לה יותר מכל דבר אחר בעולם, כי בדרך הזו – כל שאר הדברים מסביבי מסתדרים על הצד הטוב ביותר, כי אני יודע שככל שאני לומד אותה, ככל שאני מצליח להפנים את הרצון שלה – אני הופך לאדם יותר טוב, אני משפר את האישיות שלי.
המפליא בכל העניין הוא – שמעולם לא קיבלתי הרצאה – "מה צריך להיות" או "איך אני צריך להתנהג" – מספיקה הבעת עיניים, לעיתים מילה אחת או שתיים, לעיתים צריך לקרא בין השורות – והיא יודעת לסמן את בין השורות במרקר אדום זועק.
אחזור לנושא הרשימה הזו – כי אני מניח שבשלב הזה לא לכולם ברור איך מה שאמרתי מתקשר ליחסי 24/7 – והרי במה שתיארתי לעיל אין כלוב ואין שלשלאות, כי אם רוב הדברים מתרחשים בתוך קופסא מופלאה שלכל אחד מאיתנו יש – הראש.
המוח האנושי – הוא אחלה מכשיר – אם יודעים להשתמש בו ומחפשים בתוכו, ניתן להוציא המון מציאות – תאמינו לי – עשיתי את החיפוש הזה שם לפני 5 חודשים ומצאתי אוצר – והכל בזכותה.
והיום אני יודע מהו 24/7 או לפחות הגרסה העדכנית של שנות ה 2000 לכך – וזה לא רק בדמיון – זה הכי מעשי שקיים: לחוש את הכאב שלה ולהפכו לשלי - מחד ולגעת באושר שלה, להרגיש שהאושר שלה הוא גם שלי - מאידך, לנסות ולעשות הכל כדי להקל עליה, להיות שם כשהיא צריכה, לדעת להיות שם כשהיא צריכה, ולדעת להעלם במקרים בהם זה נחוץ לה, לנסות לחשוב כל הזמן מה לעשות כדי שלה יהיה יותר קל, לבטוח בה ללא עוררין, לא להמציא תירוצים, לא לתת הסברים, לנסות לא להגיע למצב בו יש צורך בהסברים, לא לאחר, לציית, ללמוד אותה, את הדרישות שלה, את הרצונות שלה, לשאוף לדעת הכל – גם את הדבר הכי "קטן" כמו 2 קוביות הקרח בכוס השתייה שלה – לדעת שאין "דבר קטן" – אלוהים הוא בפרטים בכל תחום – ובוודאי שבתחום הזה לדעת את מקומי הנחות לעומת מקומה - והכי חשוב בעולם – בו זמנית לשמור על העצמיות שלי – והכל 24 שעות 7 ימים בשבוע.
הסיפא של הפסקה האחרונה מפתיעה? אז זהו שלא – בקשר הנכון – תדעו לעשות את הכל ולשמור על העצמיות שלכם, שאם לא כן – הוא אינו הקשר הנכון – הרי אם תאבדו אותה – תשקרו לגבירתכם ולעצמכם – אולי תוכלו לעשות כן למשך זמן מה - אולי שבוע, אולי חודש – אבל גם השקרן הטוב ביותר לא יכול להמשיך לשקר לאורך זמן – זה מעייף לשקר וטבעם של שקרים להיחשף – אגב זה מה שגורם להרבה עבדים להבטיח הרים וגבעות בפרופילים שלהם - ובפועל לא ממש לקיים – לא כי הם אנשים רעים – אלא כי זה פשוט לא מעשי – פרצופם האמיתי ייחשף בסופו של דבר.
לעומת זאת – אם תשמרו על עצמיותכם – ובו זמנית על כל השאר, עבור אותה אחת ויחידה שהתמזל מזלכם ומצאתם, או אז, תגיעו לאותו קשר מופלא – עליו חלמתם כל ימי חייכם בידיעה שהוא בלתי מושג – כי כאשר לא תצטרכו להסתיר שום דבר, תנהגו בצורה הכי טבעית שיש, זה יבוא.
בחיים שלי 24/7 זו מציאות, מציאות נפלאה, כי בעיניים שלי 24/7 זו אהבה טהורה שאינה תלויה בדבר – והכי יפה בזה שככל שהזמן חולף הכל מתעצם – בניגוד לקשרים וניליים בהם ככל שהזמן חולף "מתרגלים" לצד השני והרגשות מתקהים... בקשר 24/7 מהסוג המתואר לעיל, לעולם לא ניתן ל"התרגל" או להגיע ל"רוויה" (לפחות מהכיוון שלי כסאב) – כי כל פעולה הכי קטנה שתבצעו עבורה – מקבלת משמעות שונה מיוחדת ואחרת מהמשמעות ה"רגילה" – כל דבר ולו הקטן ביותר שהיא תעניק לכם – יהיה תמיד "ענק" – כל שיחת טלפון איתה תהיה ארוע חגיגי, כל מפגש איתה תחושו ברעד הפנימי שירעיד כל איבר בגופכם ואת היראה כלפיה – ואין זה משנה כמה כאלו היו.
ואז גם תבינו את משמעותם של כל אותם אקטים פיזיים – אותו מכלול הקרוי בי די אס אם – וכבר כתבתי בעבר ולא ארחיב כעת – כי לעניות דעתי מאחורי כל אקט פיזי יש משמעות נפשית – את אותה משמעות נפשית תוכלו לדלות לדעתי, רק כשתגיעו לאותו קשר מדהים – עם אותה אחת ויחידה עבורכם.
יכול להיות שכתבתי הרבה מדי – אבל אם אפילו אחת/ד מכן/ם העבדים, או המלכות – ייקח משהו מהאמור לעיל, הרי לא בזבזתי דיו לשוא.
ובאשר אלי? אני רק אודה לך שוב על הזכות המופלאה להיות שייך לך - אלוהים ועל 5 חודשים של שכרון חושים ועל אינספור מתנות יקרות מפז שזכיתי לקבל ממך ואתפלל בכל מאודי, שאהיה ראוי להיות שייך לך גם מחר.
שיקי{L}
