סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תעוצבי מחדש חומד !

מאת SEAMASTER​(שולט)     19 בדצמבר 2003
"קח אותה ותתחיל לעצב אותה כראוי! שמעתי שאתה ה-מאסטר."
קיבלתי אותה לידי במסיבה בדאנג'ן היא היתה כוסית של הלייף! החלפתי אותה עם שפחתי כהסכם ג'נטלמני עם אדונה. "SEAMASTER" - כך את קוראת לי מותק ותתחילי להכניס לך טוב טוב לראש שאת הערב הזה אני מבטיח שלא תשכחי! ברור ?!" "כן אדוני".

התפלאתי לקבל לידי יצור כזה סקסי וצייתן - נאמר לי מאדונה שהיא מרדנית לא קטנה/ היא היתה בסטלה של הלייף ואני כהרגלי בחיים אבל בחיים לא עושה סשן שהסאבית בסטלה!
סוכם שאני אחזיר לו אותה בבוקר שישי אחרי שאני אאכיל אותה והוא יחזיר לי את שפחתי מורעבת!

קראו לה מאיה היא היתה בת 23 דיי בתחילת הדרך. היא היתה ממוצא חצי בולגרי חצי עיראקי - בעלת לוק מושלם עור שחום אך לא שחום מידי. שיער שטני עיניים ירוקות אף קטן ויפה מבנה גוף מושלם גובהה 1.68 פשוט מושלמת.
לקחתי אותה לדירה שלי , היא עדיין היתה בסטלה מטורפת, ישבנו בסלון.
הכנסתי למכונת האספרסו קפסולה והכנתי אספרסו משובח. היא לגמה שתי כוסות ולאחר מכן רצה לשרותים. מיד לאחר מכן הוראתי לה לשתות חצי בקבוק מיים מינרליים. "זהו סיימת?" "את מרגישה יותר טוב?" "בואי צריך לקלח אותך חומד.." הכנסתי אותה לאמבטיה. היה קור כלבים בחוץ מה שלא מנע ממני להתחיל להעביר לה את המסר מה היא עומדת לחוות.

"תתפשטי, קדימה אני לא אוהב לחכות!" "תביני, כל בקשה ממני שלא תבוצע מייד תגרור עונש! תביני יש לך אותי ליממה ואני מתכוון לעצב אותך קצת."

היא התפשטה מיד. גופה מושלם כאמור. ידעתי שאת מה שהיא עומדת לעבור עכשיו היא לא תוכל לסבול בשקט לכן הלכתי לחדר השינה ולקחתי גאג עם רצועות עור. החדרתי את הכדור לפיה והידקתי את הרצועות בחוזקה. גופה רעד והיה לה קר. קר מאוד. הושבתי אותה בתוך האמבטיה. לא רציתי להשאיר אותה במצב עמידה שהרי אני אחראי לשלומה ושלמותה. לאחר שישבה פתחתי בפתאומיות את המים הקרים. היא התפתלה וצווחה. גופה התכווץ. היא החלה לרעוד ואת צעקותיה הגאג חסם בנאמנות. "נו, התעוררת חומד?" "אפשר להתחיל לעבוד עליך?" להזכירכם, תחילה השקתי אותה בקפה חזק, לאחר מכן נתתי לה חצי בקבוק מים ופקדתי עליה לשתות אותה ועכשיו אני מקלח אותה במי קרח והכל. הכל על מנת להעיר אותה בטרם תחווה את העיצוב מחדש שסיכמתי עם אדונה.

מרוב שרעדה וששלפוחית השתן שלה היתה רווית מיים היא השתינה קילוחי שתן לתוך האמבטיה מה שניקה את גופה מכל הרעלים והסטלות שחגגו בה.
"שטפי את עצמך, תתנגבי ולבשי את החלוק הזה ומהר" חשתי שהיא מבצעת את דברי בצייתנות טוטאלית. היא כנראה קלטה את העומד מולה. עומד מולה האחד שהולך עד הסוף.


"אני רוצה להסביר לך מספר דברים שאת עומדת לחוות היום בתאום עם אדונך:
תחילה את תעברי קשירה ומשחקי פטמות ולאחר מכן תצופי בשעווה. לבסוף אני אניילן אותך בניילון נצמד כאשר רק פיך אהיה זמין ופעור לקבל את כל אשר אתן לו. מילת הבטחון שלנו להערב היא פאק. ברגע שתגידי את מילת הבטחון אני אפסיק מיד. עד כאן הכל ברור לך?" "כן אדוני."

יפה, אמרתי לעצמי. "קדימה לסלון בהליכת שש" היא הלכה כאשר הקפדתי שהיא משכילה ללכת בהליכת שש. משהגיעה לסלון השארתי אותה והלכתי למטבח להכין לי טוסט גבינה צהובה. מה אכפת לי שהשרמוטה תמתין. יש לנו את כל הלילה לשחק בה, בגופה ובנפשה. חזרתי והדלקתי נרות לבנים בחדר.
אני אוהב להשתמש בנרות לבנים משום שבהם הרכב הפראפין גורם לנק' רתיחה יותר נמוכה בשעווה וכך לא נגרמות לעולם כוויות ונזקים בלתי הפיכים.
הלבשתי על צווארה את הקולאר השחור שלי בעל טבעת קדמית ואחורית.
השכבתי על השטיח, כאשר היא על גבה. לקחתי את מוט מטאטא והנחתי את ידיה עליו כך שידיה מתוחות לצדדים. הדקתי את ידיה עם אזיקונים.

את רגלייה פסקתי וקשרתי פעורות אחת לכורסה ואחת לשולחן על מנת שתהיה נגישה וחסרת אפשרות תזוזה. "איך את מרגישה אה?" היא לא יכלה לענות וממש לא היה משנה לי שהרי אנחנו רק בהתחלה. על בטנה התחלתי מפזר את הנרות לאט לאט מבלי לטפטף ולו טיפת חלב אחת על הגוף. בטנה רעדה ויצרה דופק מהיר.

הוצאתי את הגאג מפיה "מעכשיו שהגאג בחוץ ידוע לך שאת יכולה לבוא לידי ביטוי!" - אם משהו שאני עושה לא נראה לך או כואב לך יתר על המידה את אומרת את מילת הבטחון שלנו שהיא פאק ברור לך?" "כן אדוני."

הלבשתי לה את קולאר החנק של כלבתי -זונתי . הידקתי על מנת שתחוש את רצועות המתכת. התחלתי אט אט מעביר קובית קרח ומצנן את פטמותיה. מיד לקחתי נר והתחלתי מטפטף ללא הפסקה שעווה על גופה. קצב נשימותיה הלך וגבר. הדופק שלה הרקיע לשמיים ואני המשכתי מהפטמות עברתי לבטן תחתותה ומשם חזרה למעלה. מיד שהפסקתי נטלתי שוב את קובית הקרח לידי והתחלתי מחדיר אותה לכוסה הסגור כשפתי בתולה. כוסה היה מגולח לחלוטין. הקרח הקפיא אותו ומייד מבלי להפסיק לשניה בסשן לקחתי את השעווה והתחלתי שוב מטפטף על כוסה את השעווה הרותחת. היא התפתלה מבלי לצייץ. היא הפליאה אותי בשליטה עצמית מטורפת! החלטתי להגביר את הקצב. שוב הקפאתי את גופה וליטשתי אותו בקוביות קרח שהוצאתי זה עתה מהפריזר. היא הבינה שאין לזה סוף אך לא פצתה את פיה ואני ממשיך בשלי.

השעווה הוזרמה על עורה וחלחלה לחריצי העונג שלה. היתי מוקסם עד כמה היא שולטת בעצמה.

סימתי ונתתי לה לנוח בשלב זה של הערב. "הכל בסדר איתך? " "כן אדוני"
הלכתי למקרר והוצאתי תותים שקניתי בצהריים. "היי מותק בואי תאכלי איתי התותים האלה מה זה שווים" היא טרפה אותם! ט-ר-פ-ה! היה לך מאנציז לא נורמאלי כנראה מהסטלה שלפני שעתיים.

"תורידי את השעווה ממך תקלפי אותה באמבטיה על הרצפה ואחרי זה תתקלחי,
או שאת מעדיפה שאני אקלח אותך?" "מה שתרצה אדוני" "את מבינה שאני מקלח אותך רק עם מי קרח בדירת האילוף שלי?" "כן אדוני." "לכי התקלחי יש מים חמים. הדלקתי את הבויילר" - תאמת החלטתי לעצב ולא להתעלל בה. היא היתה כזו צייתינית שהתחלתי להרגיש רק מקורב ומקורב אליה יותר ויותר. לכשיצאה עטפתי את גופה במגהבת שחיממתי על המזגן.

"רדי ותתחילי לצעוד בהליכת ארבע לחדר השינה שלי - את צועדת שהטוסיק שלך מורם ובולט כמו חתולה מיוחמת. ברור לך?!" "כן אדוני - כן אישי"
לכשאמרה כן אישי סטרתי על פיה בחוזקה "דעי את מקומך חצופה!" "סליחה אדוני" "תביני טוב ותכניסי לך לראש שלי יש את האחת שלי ודיר בלאק אם תעזי לכנות אותי שוב אישך!" "שהרי אישך בבית עם זונתי והחילוף נבע רק מגיוון" "כן אדוני - סליחה אדוני".
היא פסעה על ארבע בעכוז בולט והלכה לעבר חדר השינה. שם הרכבתי על פטמותיה את אטבי הכביסה עשויים עץ. התחלתי מתקין אד על פטמתה ועוד אחד על השניה. אט אט 30! כן 30 ! אטבי כביסה עיטרו את גופה וסמנו כל חלקת זנות בגופה. את כוסה פתחתי והלבשתי על כל שפה שני אטבים. היא החלה מיללת. היא החלה לאבד שליטה על גופה. פתחתי את מגרת הצעצועים שלי והוצאתי את המוט האנאלי בעל 10 חרוזים בגדלים מקטן לגדול. מרחתי שמן על הרקטום שלה והתחלתי להחדיר. היא קיבלה כל חרוז כאילו היה מתנת עונג. הוצאתי מהמגרה דילדו גדול ודחפתי אותו רוטט בחוזקה אל כוסה הנפוח מרוב נגיעות ומחשקים. היא החלה להתפתל שוב ושוב כאילו עושה אהבה עם אלוהים. היא אוננה על המיטה כאילו מריונטה היא וידי השטן משחקות בה. התחלתי מוריד את האטבים. גופה בער והיה מסומן בסימנים אדומים וזועקים. "על הגב זונה! קדימה על הגב ומהר!"
לכששכבה על גבה קשרתי את ידיה בחוזקה. פתחתי לה את הרקטום שהיה מורחב מהחרוזים. הוצאתי לאט לאט את המוט האנאלי והדבר הטריף את דעתה. לבסוף נגלה לפני חור פעור ואדום. הלכתי שוב למטבח והוצאתי קובית קרח נוספת. היא היתה קשורה בחוזקה. פתחתי את פי הטבעת שלה עם אצבעותי. החור נפתח בקלות והיה אדום אדום אש. מיד התחלת מחדיר לתוכה את קובית הקרח. היא צרחה והחלה מייצרת נשימות כבדות של כהות חושים . מיצי הכפור חילחלו את כוסה והיא עפה. "נו כלבונת איך את מרגישה?"
השעה כבר היתה ארבע לפנות בוקר. "זנזונת עכשיו אני אתחיל לחנוט את גופך!"
אני גאה בך שרמוטה על שספגת את אשר ספגת. העמדתי אותה והיא עמדה כאשר גופה בוער. מרחתי את גופה בשמן תינוקות. משחתי אותה בכמויות עצומות של שמן והתחלתי עוטף אותה בניילון נצמד. ליפוף ועוד ליפוף והיא הפכה חנוטה. "איך את מרגישה חומד?" "טוב אדוני." שוב ליפוף ועוד ליפוף הידקתי את הניילון בחוזקה חונט ועוטף אותה. לא משאיר מקום למילימטר של תזוזה. היא בחיים לא הרגישה כל כך חסרת אונים וזה ניכר במבטה. "הכל בסדר איתך כלבה מושתנת?" "כן אדוני. כלבתך המושתנת מרגישה טוב." הכנסתי לפיה צינור והמשכתי לעטוף גם את ראשה. כשסיימתי מראה דמה לתצורת גולם אשר טרם בקע מחניתת המשי שלו . העמדתי אותה בפינת החדר - היא לא יכלה לזוז. עמדה כמשותקת. מראה סוריאליסטי מאוד.

השעה היתה כבר שש בבוקר כל אימת שהיא חנוטה ישבתי לי בפינת הסלון וראיתי סרטי סאדו שווים שהורדתי פה באתר. והיא ? היא חנוטה. מידי פעם קמת ושאלתי לשלומה. במבט עינייה ניכר שהיא עפה לה באיזה עולם של הזיות. השעה שבע! התחלתי לקלף את מעטפת החניטה שחנקה את עורה ואת נפשה. עורה היה רך כמשי בתולי שהרי היה רווי בשמן שריכך את עורה. לקחתי אותה וקילחתי אותה מקלחת של עונג. היא לא הפסיקה להודות לי ואמרה שחוויה כזו בחיים לא חוותה ושאדונה שטחי בתחום היצירתיות שלו. ואני חשבתי לעצמי מעניין מה תגיד זונתי היחידה שמבלה עם אדונה במקביל אלינו.

התקלחנו. היא אמרה שהיא רוצה לרדת לי ולענג אותי. האמת - תשוקתי היתה במקום אחר ומחשבותי היו עם זאת אשר מבלה עם אדונה שלה.
ירדנו למטה ואכלנו ארוחת בוקר קונטיננטלית של בוקר יום שישי. היא סיפרה לי איך הכירה את אדונה. אמרה היופי שבו זה היופי שבפשטות. כל הכבוד לך שאת מעריצה את זה העומד מולך ומדברת בשבחו ושלא בפניו?"

את שפחתי קבלתי במצב שונה לגמרי שהיא פורצת בצחוק. מסתבר שהיא עשתה לאותו בחור בית ספר לשליטה והיא זו אשר שלטה בו ועוד ביד רמה! על כך נענשה. חח איזה נענשה שהרי היא מחויבת רק לי ומסומנת רק על ידי המאסטר שלה.

תגידו מה שתגידו שהרי כך היה וקם הגולם על יוצרו.

יערה​(נשלטת){SEAMASTER}
מעידה היצירה על היוצר
כרגיל: מדהים, מדהים, מדהים אילו מתנות חג, תודה אהובי }{.
19 בדצמ׳ 2003, 17:11
"פוסי סלייב"​(נשלט)
נו באמת?
"הסוס תמיד חוזר לאורוותו" ואין כמו שניים המחוברים יחדיו ויודעים אחד את צרכין ורצונותיו של השני. מסקנה?:נועדתם להיות אחד עם השני להפרות אחד את השני ומדי פעם ליראות כמה לא מיקצועיים הם העוסקים והנימצאים בתחום.(לא כולם כמובן)! אכן טוב לרענן ללמוד לדעת להשוות לבדוק ולחזור שיפחה לאדונה ואדון לכלבתו ולהעמיק את יחסי הגומלין. שלכם בידידות כנה. "פוסי סלייב"-אוכל בתחת.
19 בדצמ׳ 2003, 22:01
shiri​(לא בעסק)
כרגיל
כתיבה שחצנית ושטחית כהרגלך
20 בדצמ׳ 2003, 3:31
Faara​(שולטת)
מודה....
מודה וגם מודה שנהנתי. יאמי. ממש יאמי לבוקר של שבת. נ.ב. אני דווקא אוהבת כתיבה פשטנית כי היא תרגום של המציאות.
20 בדצמ׳ 2003, 6:54
SEAMASTER​(שולט)
לכל מבקרי
לכל מעבירי הביקורת וSHIRI בפרט : מאמין אני בהעברת מסרים פשוטה ובלתי מתוחכמת. באם את שנונה אשמח לשמוע את סיפוריך .
20 בדצמ׳ 2003, 9:03
shiri​(לא בעסק)
כל כך דיפלומטי ומנומס...
ממש גורם לתהות אם זה אתה או מישהו שהתחזה אליך
20 בדצמ׳ 2003, 9:36
"פוסי סלייב"​(נשלט)
לשירי הנישלטת.
הקנאות כניראה מעבירה אותך על דעצך. 1. היית מתה שיהיה לך את סיגנון הכתיבה והסיפורת של:seamaster ולבטח את כל כך לא מסופקת ממה שיש לך שהיית רוצה אפילו ווירטואלית להיתחלף עם הדמויות,שלא לדבר שלבטח במציאות היית רוצה להיות תחת חסותו של הגדול מכולם ה-א-ד-ו-ן "בהא הידיעה" אבל אין כל סיכוי.!!!!!!!!!! אז כפי שאומר משפט עתיק יומין:"ימותו הקנאים" הלוואי שכל האדןנים היו מגיעים לרמתו של האדון:seamaster ואז כל העבדים והשפחות היו מסופקים ונילחמים להישאר ולהיות ראויים לשרתו. סורה חושך.!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
20 בדצמ׳ 2003, 14:22
"פוסי סלייב"​(נשלט)
"ימותו הקנאים"
יקירי.! היית ונישארת הגדול מכולם.!!!!!!!!! מקומם של אלו שלא מפרגנים לא איתנו,הקנאות והחסכים מטריפים אותם ולכן במקום לפרגן ולהחציא הם הופכים להיות אויבים,משמיצים,מקטרגים,מכפישים. אבל מי שצריך לדעת יודע אוהב ומפרגן לך,כי אתה הגדול מכולם,וכל השאר כמו שאמרה דודה שלי מרסל ממרוקו:"סורה חושך"!!!!! כך גם אמרתי לשירי. בהערצה שלך/"פוסי סלייב"-אוכל בתחת.
20 בדצמ׳ 2003, 14:32
shiri​(לא בעסק)
LOL
:)))))
20 בדצמ׳ 2003, 14:37
זאלופון​(שולט)
פוסי, לך תאכל משהו
אם אתה כבר כותב שטויות, לפחות כתוב אותן נכון: 1. "קנאות" אין פירושה זהה ל"קנאה". אם אתה רוצה לדעת מה ההבדל, לך למילון. אולי תלמד משהו. 2. כשכותבים "1.", נהוג לכתוב אחריו "2." מתישהו. אחרת זה חסר משמעות. ראה הודעה זו לדוגמה. 3. לא שמים נקודה לפני סימן קריאה, ואפילו לא לפני ה-מון סימני קריאה. לעומת זאת יש מקומות שבהם כן שמים נקודות או פסיקים, וכדאי שתלמד מהם. 4. אין י' ב"סגנון", "נשלטת" או כל מיני מילים אחרות שנהגות בחיריק. זה לא כתיב מלא, זו פשוט שגיאה. עד כאן כשלים בעברית ובהגיון. לגבי התוכן, אם כבר התחלת עם ציטוטים, יש לי שניים עבורך: 1. הפוסל במומו פוסל 2. סייג לחכמה שתיקה וסליחה שאני לא מתייחס לתוכן הסיפור. התגובה לשירי עצבנה אותי.
20 בדצמ׳ 2003, 14:51
SEAMASTER​(שולט)
כמה שיותר תגובות יותר טוב!
חברם יקרים מפרגנים ולא מפרגנים ! לכולכם - כ-ו-ל-כ-ם אני מודה שהרי אני סנסציה ! תראו כמה אני מצליח לאתגר אתכם כמה אני מצליח להטריף אתכם ! ולכל המלעיזים ? אתם על הזיין שלי ! ובכל אופן אשמח לאלף אתכם ולהשפיט אתכם על 4 מקומכם הטבעי!
20 בדצמ׳ 2003, 15:13
shiri​(לא בעסק)
:)))))))
זה הולך ונהיה יותר ויותר משעשע :)))) בבקשה תמשיך :)
20 בדצמ׳ 2003, 15:19
יערה​(נשלטת){SEAMASTER}
ממש פורום פתחתם כאן
מדהים שלי, אל תיתן לאף אחד כאן להוריד לך את המוטיבציה, שהרי אתה כותב כאן בשביל עצמך, מעלה על הכתב את רעיונותיך וחוויותיך המדהימות. אני שמכירה אותך, יודעת כי אינך שחצן, מצפה אני ליצירותיך, צמאה ומשתוקקת אליהן בכל פעם מחדש. המשך לכתוב אהובי, ומי שמרשה לעצמו "לפרגן", צריך להוכיח קודם כל .
20 בדצמ׳ 2003, 17:42
"פוסי סלייב"​(נשלט)
הדרן לפורום.
יקירי: יערה+seamaster! אכן יקירי כמו שאמרת,ראה למה הגענו פורום סיעור מוחות,מלעיזים,מקטרגים ומפרגנים.!! אתה אכן סנסציה,וגם את יקירתי,ולא ניתן לאף אחד לקחת את המגיע,כי הטוב ביותר תמיד נישאר הטוב ביותר. ישנה סחורה פגומה רקובה ויש דליקטסים,וכמו שאמרת יקירי על ה-ז-י-י-ן כולם וביום שיפסיקו לדבר לקנא לפרגן ולהשמיץ אז תתחיל לידאוג. היית גדול ונישארת גדול,ואף אחד לא יגנוב לכם את ההצגה. שלכם בהערצה/"פוסי סלייב"-אוכל בתחת.
20 בדצמ׳ 2003, 22:58
en1
שירי, אני איתך
סיפור מייגע וארוך, לא היה לי אפילו כח לקרוא עד הסוף מרוב חוסר גירוי. וכן, אתה לא מפספס שום הזדמנות להחמיא לעצמך, שזה די מעורר גיחוך. עוד לא פגשתי משהו שזקוק לכל כך הרבה מחמאות עצמיות... אתה לא מאמין שאתה טוב, אז אתה צריך לומר את זה שוב ושוב ולגרום לאחרים לומר את זה עוד ועוד? לכל אלה מאיתנו שלא מקבלים מחמאות פה באתר - מספיק שאתם יודעים שאתם טובים.. זה מה שחשוב. אתם לא צריכים גם לכתוב סיפור שמהלל את עצמכם.
21 בדצמ׳ 2003, 6:54
מאסטר יקיר​(שולט)
שירי, על הברכיים וגם...
ה..גם, בסוף! והבהרה, אני לא מתייחס לססיפור הזה, אלא באופן כללי!!! כל אדם שכותב, משקיע מעצמו ומשתדל להביא את רגשותיו על הצד הטוב ביותר. עצם ההשקעה, ראוייה להערכה. אדם כזה, וכן, מתוך ניסיון, מבקש את תגובות חברי הפורומים, אם אלה תגובות חיוביות ומחזקות והן אם אלה תגובות של ביקורת. הביקורת, ראוי לה שתהיה בונה ולא הרסנית! הביקורת, מוטב לה, שתגיע לאוזניים קשובות! לדעת לבקר ולדעת לקבל ביקורת, היא מעלה שעלולה להביא את הכותב להשתפר ולשפר, אך אם הביקורת נכתבת מראש, על מנת להכפיש ולהשמיץ, היא איננה מראה, אלא על מהותו של ה"מבקר". באתר הזה, יש גם תיבת הודעות אישיות... למה לא לנצל אותה לכתוב גם הערות והארות, שלא יפגעו באיש??? והגם.... פוסי סלייב... הערותיך אינן תורמות לאווירה!
21 בדצמ׳ 2003, 7:30
shiri​(לא בעסק)
דון NB יקר
הסיבה היחידה שהרשיתי לעצמי לכתוב כאן מה אני חושבת ולא לנסות לייפות את זה במלים מזוייפות היא שאני קוראת את התגובות של סימאסטר ושל שפחתו הנאמנה לדברים שאחרים כותבים כאן, וזה חורה לי כל פעם מחדש. קח כמה דקות כדי לבדוק איך הם הגיבו לאחרים. תאמין לי - אני הייתי עינה יחסית בתגובה שלי. ותאמין לעוד דבר - בחיים לא הייתי כותבת ביקורת כזו לאף אחד אחר.
21 בדצמ׳ 2003, 7:38
SEAMASTER​(שולט)
למעריצי הנאמנים !
כל מעריצי הנאמנים , כן כן כולכם חברים יקרים ! אני מזמין אתכם להמשיך להגיב בפורום שאני פותח ! כן סוף כל סוף אהיה לכם בית חם להגיב ולהלל את שמי !
21 בדצמ׳ 2003, 10:56
shiri​(לא בעסק)
:))))))
:))))))))))))))
21 בדצמ׳ 2003, 11:47
"פוסי סלייב"​(נשלט)
ממתינים.!!!!!!!!!!!!!
יקירי:seamaster ממתין שתיפתח פורום שכזה ואהיה הראשון ברשימה שיהלל וישבח אותך,על מעלותיך וניפלאותיך,כי אתה אכן הגדול מכולם.!!!!!!!!!!!!!!!! "ושימותו הקנאים"!!!!!!!!!! שלך כמו תמיד בהערצה כנה "פוסי סלייב"-אוכל בתחת.
21 בדצמ׳ 2003, 21:19