אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עוזר אישי

מאת בכוח המוח​(נשלטת){Aion}     6 בפבר 18 5393
החיים שלי הם חיים בווליום גבוה, ובמתח רב. יש לי קריירה תובענית, ולאחרונה החלטתי לפרגן לעצמי עוזר אישי. מישהו שיוריד מעלי מטלות מסויימות, ובגדול - חלק מהנטל שניתן להאציל. רצו החיים וכך יצא, שראיינתי הרבה יותר משהתראיינתי בחיי, אבל למרות זאת, הפעם התרגשתי. הראיון הזה היה חשוב לי. זימנתי לראיון, למשרת עוזר אישי, מישהו שהיה לי עניין אישי ממשי בו, כבר זמן מה. רציתי להבין עד כמה הוא יתאים, מה יהיו התנאים שידרוש, וגם, בואו נודה על האמת, עד לאן אפשר למתוח איתו את ה"אישי".



אני מתארגנת לראיון הזה בקפדנות. כלי העבודה הכי חשוב של אישה זה היא עצמה, ולא חשוב באיזה מקצוע היא. האמת היא שזה גם תקף לגברים, אבל לאישה יש טווח פעולה רחב למדי בכל מה שקשור לנראות של כלי העבודה הזה. כבר מזמן גיליתי שגברים מגיבים בבלבול נעים לניגודים מסויימים: למשל ציפורניים ארוכות משוחות בלק אדום, איפור ושיער מוקפדים, ואפילו חליפת עסקים עם חצאית קצרה במיוחד ונעלי סטילטו גבוהות במיוחד, יקבלו משמעות שונה לחלוטין אם מצוותים אותם יחד עם חולצת כפתורים לבנה וגברית הרכוסה עד הכפתור האחרון. כשאני מצרפת לכל זה את המבט המחוייך-אך-רשמי שלי, אני מקבלת את המבט המבולבל והחמוד הזה שלהם, שמנסה להבין באיזה שדה משחקים עכשיו, ומה הם צריכים לעשות כדי להיות חלק מהמשחק. ככה זה גברים, אוהבים להיות חלק מהמשחק. בניתי על מבט כזה גם הפעם. התבוננתי במראה, והייתי מרוצה מאוד מהתוצאה.



גם אם הוא הופתע כשאמרתי לו שאת הראיון לא נקיים במשרד, אלא במלון שבחרתי, הוא לא הראה זאת. הסברתי לו שמחמת הדיסקרטיות בשלב הזה, אני מעדיפה לא לחשוף את המועמדים לצוות במשרד, ולכן בחרתי מקום ניטראלי. זה כמובן היה קשקוש מוחלט, אבל לא נראה לי שנטרדה רוחו מהרעיון שהוא ימצא את עצמו איתי, בסיטואציה שהיא מעט יותר אינטימית מהמקובל. חייכתי כשסקרתי את המחשבות שעברו לי בראש: יחסי עובד-מעבידה מעולם לא נראו לי מעניינים יותר.



בדרך אני מסמסת: "מגיעה בעוד 7 דקות". אני יודעת שהוא כבר מחכה. משיחות קודמות בנינו יש לי יסוד מוצק להניח שהוא מאוד רוצה את התפקיד, מסיבותיו הוא. טוב ויפה. כשאני מגיעה הוא כבר ממתין בכניסה, מרשים להפליא, ואני סוקרת אותו בלי בושה כשאנחנו חוצים את הלובי, ומשם למעלית. במעלית אנחנו מדברים על מזג האויר, על הפקקים שנוצרו בגלל השילוב של פרוייקט הרכבת ומזג האויר. הוא מנסה להתנער קצת מהמתח המובנה בסיטואציה. כשהוא חושב שאני לא שמה לב, הוא בוחן במבט צדדי את המראה שלי. אני שמה לב, בהחלט כן.



כשאנחנו נכנסים לחדר, הוא לוקח ממני את המטריה, ואני מבקשת ממנו להכין לי קפה. צריך לבדוק איך מרגישה לי השירותיות שלו, אם היא נעימה לי, ועד כמה הוא מעוניין ורוצה לשרת אותי. נעים לי כשיש מסביבי אנשים שמשהו בי גורם להם להיות שירותיים. להשתדל למעני, לזכות בהערכה שלי. אני מתיישבת ליד השולחן, מוציאה את הפלאפון, מחכה לקפה שלי, ולראיון עם העובד הפוטנציאלי החדש שלי. הוא מניח בפניי את הקפה, ומתיישב מולי. מתבדח קצת. אני לוגמת מהקפה ומתחילה את הראיון.



אני מספרת לו מה אני מחפשת. הוא מספר לי על עצמו ועל התפקיד הקודם שלו. מה הוא כלל, ולמה הוא חושב שהמשרה הזו מתאימה דווקא לו. משהו בדרך שהוא מניח את הדברים גורם לי לרטט נעים. אני מנסה להבין אם הוא רומז לי למשהו מעבר כשהוא מסיים את הנאום הקטן שלו ב"ולכן אני חושב שאני מאוד מתאים למבנה התפקיד, כמו שאת מציבה את הדברים. אני אשמח לעבוד תחתייך." המבט שלו בוחן אותי, כמו שהמבט שלי בוחן אותו. אני מנסה להבין אם מה שנאמר נקלט נכון על ידי, ואם הוא מנסה לרמוז לי שהעניין שלו חוצה שכר.



אני מנסה להבין מדוע לדעתו הוא מאוד מתאים, ואיזה יתרון הוא עצמו מביא לתפקיד. אני מאוד קשובה לזרם התת קרקעי, וגם למבט שלו שגולש באיטיות מחצאית הצמר אל הירכיים, משם לשוקיים ועד לסטילטו היפהפיות שלי. המבט שלו מורם אלי: "ברור לי שאת אדם עסוק מאוד, ברור לי שהזמן שלך יקר, ברור לי שאני אעשה הכל כדי להוריד ממך עומס ולאפשר לך להרגע. מבחינתי, כל פעולה שלי שתקדם את המצב הזה, היא ראויה, גם אם היא לא נכללת בדרישות התפקיד. אני אעשה כל מה שדרוש בשבילך." אני מתבוננת בו. אני יודעת שאני לא מדמיינת את מה שאני רואה, וגם לא את מה שאני מרגישה. אני גם לא מדמיינת את הרטיבות בתחתונים שלי. יש חשמל באויר, ויש רצון שצומח בתוכי. להפוך אותו לשלי. ללוש אותו. לשחק בו. לקשור אותו. לשמוע את הקול שלו אומר את המשפטים הנכונים.



אני ממשיכה לבחון. בשקט. עכשיו אני מדברת על דיסקרטיות. על כך שהוא יהיה חשוף גם לחיים הפרטיים שלי, שהם לא בהכרח חיים נורמטיבים וממוצעים. הוא מנסה לשאול בזהירות, ואני עונה תשובה מרומזת על צרכים יוצאי דופן, ועל כאלה שממלאים אותם. על האופן בו אני משתחררת מהמתחים היומיומיים, ועל כך שיש מי שסופג אותם בשבילי, או עוזר לי לפרק אותם. אני מתבוננת בו, והמבט שלו בוער, אני יודעת שהוא מבין בדיוק על מה מדובר... זה מגרה אותי.



אני מתבוננת במבט הבוער שלו. אני לא צריכה להתבונן בחלציים. ברור לי שהזין שלו מתוח כולו. אני לוקחת עוד צעד קטן, ושואלת אותו בקשר להשפעה שלי עליו ואם המשיכה שלו אליי לא תפריע לו בתפקיד ("זה לא סוד שאת אדם מאוד מושך, אבל אני יכול להבטיח לך שהדבר לא ישפיע לרעה על התפקוד שלי".) זה השלב שאני מתחילה לאבד את זה. לראות אותו מתפתל מתשוקה וממבוכה, עד שהוא יכנע תחתיי. עד שהוא יתחיל להבין איך הולכים להראות יחסי הכוחות בנינו, ואיך השירות שלו הולך להצבע.



אני מורידה נעל אחת. אני עם גרביון שקוף ודקיק. אני מעסה את כף הרגל באיטיות.



"אני צריכה לדעת שזה באמת לא יפריע. בנסיעות עבודה לעיתים נחלוק חדר אחד. צריך להיות לי ברור שאתה מסוגל לשרת אותי מבלי שתחשוב עלי באופנים בהם גבר חושב על אישה. זה יפריע לך לשרת אותי, ויפריע לי לקבל ממך את מה שמגיע לי. אני לא תמיד אסתובב לידך בחליפות. את היום שלנו אנחנו מתחילים מוקדם מאוד, לא מן הנמנע שאת המטלות היומיות שלך אני אכתיב לך כשאני יוצאת מהמקלחת, או כשאני מתלבשת, או מתאפרת. אין לי זמן מיותר לבזבז, אתה מבין מה שאני אומרת?" אני מאוד חד משמעית בעניין, המילים יוצאות ברורות ואיטיות, ובכל זאת קצת מבלבלות אותו. רק אני יודעת שהדרישות שלי צריכות לגרום לו לבלבול הזה.

"זה לא יקרה. את צריכה להכיר אותי כדי לדעת שאני יודע לבצע הפרדות. את תקבלי ממני את מה שצריך."

אני מקשה - "גם אם חלק מהדברים שאצטרך יכללו אלמנטים פיזים מסויימים? כשאני מתוחה, שרירי הצואר נמתחים לי. אתה בעל יכולת להבין שכשאני מבקשת ממך עיסוי צואר, זה אקט טכני שמשחרר אותי ממאמץ?"

המבט שלו נעצם לרגע ונפתח "עיסוי נכלל בדרישות התפקיד?"

" אני מתעסה פעם בשבוע, יש לי מעסה קבוע. אני מדברת על עניינים נקודתיים. זה לא חייב להיות מדרישות התפקיד, אם אתה מוצא בכך בעיה." אני מחייכת.

"זה בסדר. זה באמת לא מפריע לי."



זה הרגע שאני מגישה לו את כף הרגל בלי לומר דבר. כף היד שלו גדולה וחמה, ובניגוד לכל השיחה, המגע שלו מאוד אינטימי ואירוטי. הוא יודע את העבודה, מכיר את מתווי הגידים והשרירים. אני מתבוננת בגוף היפה שלו. רואים שזה לא רק מכון.

"מתאמן?"

"אה הא."

"מה?"

"בעיקר כוח, ואומנות לחימה שלא תכירי."

"אני חוסכת שומר ראש?"

"את צריכה?"

"לא ממש."

הוא מחייך.



אני מושכת את הרגל ממנו.



"תעמוד."

הוא לא יודע איך לאכול את זה. אבל עומד. מתיישר.

"תוריד חולצה."

"למה?"

"אני רוצה לראות מה אני שוכרת. זה לא שביקשתי ממך להוריד מכנסיים, למרות שהם לא מסתירים את הזקפה שלך."

הוא מוריד את החולצה. אני מסתובבת סביבו. אני מריחה את הריח הזה. ריח של כיבוש. הוא שלי. הוא חצה את הפעם הראשונה, ונכנע לי. אישה מסתובבת סביבו וסוקרת אותו. הידיים שלו מונחות, משולבות, על איזור החלציים שלו. אני מסיטה אותן לצדדים. בליטה נאה.

אני עומדת מולו. מורידה את הז'קט, פורמת את כפתורי החולצה שלי. המבט שלו כמו של נער שהמורה שלו מתפשטת לפניו. זה לא ממש מסתדר לו, אבל הוא לא יכול להוריד את המבט.



"בוא נבדוק עד כמה אתה יכול להשאר מקצועי. תעסה לי את הצואר והכתפיים."

כשהוא נוגע בי, אני מטפטפת. הוא יודע מתי והיכן ללחוץ, ומתי ואיך להחליק אצבעות על שרירים, שבאמת תפוסים. הוא מסיט את השיער שלי וממשיך. דווקא המשחק העצמי הזה שלי עם עצמי, במניעה שלי ושלו, מעורר אותי. אני תוהה אם הוא מבין עד כמה הוא מעורר אותי.

"הזין שלך עומד."

שתיקה

"מה קרה?"

"זה לא משהו שצריך להפריע לך. אני אעבוד על זה."

"איך?"

אני מרימה את הראש הצידה. מריחה אותו.

"תתפשט. אני אטפל בזה. נדמה לי שאני יודעת טוב יותר ממך להתמודד עם הבעיה הזו. אני אעזור לך."

"אני לא חושב שזה רעיון טוב."

"אבל אני כן. תתפשט."

הוא מתכופף, פורם את שרוכי הנעליים, ומתפשט. הזין שלו גדול, בוער ומתוח, מתנדנד לרגע כשהתחתון מותח אותו למטה ואז חוזר לעמוד זקוף.. הוא עומד מולי עירום.

"אתה יכול לשכב על המיטה. על הגב."

"זה מיותר. הזין שלי לא מנהל אותי אף פעם."

הוא שוכב מולי. אני מתיישבת לידו. היד שלי מחליקה על הירך שלו, עולה וסוחטת את הביצים שלו. הוא נאנק.

"זה לא מיותר. אתה רוצה את המשרה?"

"מאוד."

אני מתגמלת אותו על התשובה המצויינת, היד שלי מחליקה על הזין שלו.

"אז אתה צריך להקשיב לי. תמיד. אני רק אשפר אותך ואתאים אותך אליי. אתה רוצה בזה?"

"מאוד."

אני מתכופפת אליו, לוחשת לו. השפתיים שלו נוגעות בעור שלי. היד שלי מחליקה על הזין שלו. הוא מנשק אותי באיטיות בזרוע. אני מאפשרת לו לרגע.

"מה נדמה לך שאתה עושה?"

"אני מצטער. לא יקרה יותר."

"תסתובב."

"אני מבטיח לך שזה לא יקרה יותר.."

"מה ביקשתי?"



הוא מסתובב, וחוטף 2 ספאנקים. חדים וצורבים. לא יותר. אני מרגישה איך הגל הזה של תחושת ההשפלה שלו, חולף בו, ונעצר כמו חשמל בתחתונים שלי. אני הופכת אותו על הגב.



"אתה רוצה לנשק אותי?"

"לא. אני מצטער." שוב היד שלי על הזין שלו

"זה בסדר, אני ארשה לך. להתנשק איתי. עם הכוס וחור התחת שלי. רק כדי שתזכור את המקום שלך, זה לטובתך."

אני עולה עליו. על הפנים. מסיטה תחתונים מהדרך. לוקח לו 4 דקות כדי לחלץ ממני גמירה. הוא לא עוצר. הוא משכיב אותי על הגב ולוקח אותי אל האורגזמה השניה, האצבעות שלו לוקחות אותי אל הקצה...

"יודעת מה אני חושב?"

"מה...."

"שאת באמת צודקת. אבל את צריכה משהו שממש ממש ישחרר אותך. את הזין שלי. נכון?"







****

שבוע קודם -

"אני חושבת לקחת לי עוזר אישי שיקל עלי קצת. אני ממש עמוסה לאחרונה."

"דווקא עוזר? לא עוזרת?"

"נראה לי שעם עוזר אישי יהיה לי יותר קל."

"כיף לו. ימים שלמים בצמוד אליך. כמה הוא משלם לך על זה?"

"מקנא קצת?"

"ברור."

"אתה יכול להגיש מועמדות. אני אראיין אותך."

"הנה אני מגיש."

"סגור."

עלוב החיים
כתוב נפלא. ריספקט ענק
22/05/17 16:01
אדון שפחון​(נשלט)
מעורר
22/05/17 19:13
ראני​(נשלט)
הי מה שלמך
24/05/17 13:13
dolo​(נשלט)
כתיבה מהממת...אהבתי :)
25/05/17 00:36
Satana
מושלם.
26/05/17 21:29
Academic Slave​(נשלט)
אז איפה מגישים מועמדות?
30/05/17 17:55
subtal​(נשלט)
התחיל יפה, אך הרגיש לי שהראיון התמסר לתשוקה מהר מדיי. מתאים יותר לפרק סיום עונה חמישית, מאשר לחצי שני של סיפור, אבל אין לדעת; אולי בנית עליו כבר 5 שנים (נו אופנס). אהבתי מאוד את ״אני רק אשפר אותך ואתאים אותך אליי. אתה רוצה בזה?״ על זה רק רציתי להשיב ב״כן! כן! כן!״ מוכני.
10/06/17 01:04
בכוח המוח​(נשלטת){Aion}
למען האמת בניתי עליו 6 שנים. (: לדעתי פשוט לא הבנת אתמהפאנץ׳.
10/06/17 08:26
Ana Goge
מתוקים שאתם!
13/06/17 00:59
Ana Goge
מתוקים שאתם!
13/06/17 00:59
בכוח המוח​(נשלטת){Aion}
את בעצמך!
13/06/17 19:48
כדורית
נפלא..כתוב ברמה גבוהה. פשוט תענוג לקרוא
18/06/17 11:58
Zord​(מתחלף){מתאבק מפנק}
שאלה של מישהו שפעם ראשונה קורא כזה פוסט - האם זה מבוסס על סיפור אמיתי? או פנטזיה?
30/06/17 20:30
בכוח המוח​(נשלטת){Aion}
במקרה הזה, זה באמת קרה, כל מה שכתוב שם. אבל העוזר האישי האופציונלי שם, הוא אהבת חיי. (: לא הייתי נוהגת כך בגבר זר שמחפש אצלי עבודה.
02/07/17 09:43
bono783
מעולה כתיבה של הליגה העליונה
26/01/18 14:05
יתSlave​(נשלטת)
הפאנץ בסוף? עשה את זה לגמריי☺ כתיבה מעוררת...
08/02/18 23:25
BDSM avi​(אחר)
וואי ממש כתיבה מוחשית והלוואי עליי כזה סיפור?
09/02/18 03:01
yairk6969
מתאים לי ? אולי , מתאים לך ? שווה לבדוק.....
11/02/18 16:58
האנשה עצמית
שאפו על הכתיבה המדוייקת.
24/02/18 09:01
האנשה עצמית
שאפו על הכתיבה המדוייקת.
24/02/18 09:19
deepThinker
וואו
10/05/18 01:27
Eshel
זה קרה כשהכרתם לראשונה, או כשכבר הייתם מכרים אחד לשני? באיזה שלב? אגב, כתיבה מטריפה.
01/12/19 08:40
Eshel
זה קרה כשהכרתם לראשונה, או כשכבר הייתם מכרים אחד לשני? באיזה שלב? אגב, כתיבה מטריפה.
01/12/19 08:47