ואז היא אמרה

אז היא אמרה,
לאן אלך אתך
אם לא למקום האפל ביותר שם
נזכה להיות.
זה לא יהיה תפל יותר משאר
האפשרו
יות.

שם נפרוק,
נרוקן,
נשיל,
נשאיר
את הכל
מאחור
ונמשיך.

נמשיך
למקום עם הכי הרבה אור,
שם נהיה עירומים מכל תוכן וקור
ישטוף וימלא כל חלל שצריך
מסתור

ביחד כי לבד אנחנו רק הולכים לאיבוד,
החיים לבד הם מבוך של בדידות.
מבוך מסובך,
עם כרטיס יציאה אחד - אהבה אמיתית.

רק אמת מסוגלת להוביל בדרך נכונה בשביל,
רק אהבה תצייר לך דלת לצאת לחופשי.

ועד שמצאתי אותך, לא אוותר.
אני אגשים את החיבור שמתאים
רק לי
ולך
שלנו.

להעריך.

סופסוף אני מחזיק אותך
כדי שתוכלי לטעום מן הקצה מבלי
ליפול.
רק לספוג
ולהרגיש.

ואז רשמתי לה - שתדעי:
יש לי את זה כשאת לצידי.
הכל יוצא ממני בלי להרגיש.
את מעוררת בי את הצליל הפנימי.
זה הלב מזמר,היד רוקדת, והראש מכתיב.