כוח - פרק שלישי
מאת עוגיעוגי(לא בעסק)
17 בפברואר 2004
כל הבית היה מואר בנרות שייצרו שביל אל חדר השינה, הדלת הייתה פתוחה והוא החל לצעוד בין הנרות. היא עמדה מאחורי דלת הכניסה, הוא לא ראה אותה וקפץ באימה כשהיא טרקה אותה ונעלה. לולו אמרה לו לא לעצור ולהמשיך לחדר השינה, הוא רק שמע את קולה ולא ראה אותה אבל המשיך.
היא באה אחריו והוא ראה שהיא עומדת רק בתחתונים וחזייה. בניגוד לפנטזיות על מלכות, הם לא היו שחורים מתחרה או מעור, אלה היו לבני כותנה ילדותיים בצבע לבן עם רקמת שושנים קטנות וורודות. היא נראתה לו כמו בובה אבל המבט המקפיא בעיניה הראה לו עד כמה הוא יעשה כל מה שהיא רק תגיד.
לולו הורתה עליו להתפשט ולבוא לשבת בין רגליה, הוא התחיל ללקק אותן, מרשה לעצמו לעלות יותר ויותר במעלה הירכיים. הוא הרגיש את החום שבער שם וכמעט הצליח להחדיר לשון למקום הקסום ההוא כשהיא תפסה בשיערו ומשכה אותו אל המיטה, "על ארבע כלב!", היא ציוותה והוא ביצע, מתחיל להרגיש שכל השרירים בגופו רועדים ומכשילים אותו.
לולו כיסתה את עיניו ושאלה אותו מה המילה הבטוחה שלו, הוא ענה והיא חזרה עליה, אמרה לו לא לשכוח אותה ושיגיד אותה בשנייה שהוא מרגיש שהוא חייב להפסיק, הוא הנהן ונשם עמוק.
היא ראתה את גופו העירום רועד והתחילה להעביר עליו את הפלוגר, הוא הראה סימנים של הנאה והתרככות, החל לאבד את הדריכות שלו ואז היא הצליפה בישבנו בחוזקה, הוא קפץ ונתן צעקה מופתעת. היא המשיכה להצליף, נהנית מהפסים האדומים שמעטרים את ישבנו וממשיכה לגב, לרגליים ולכפות הרגליים. היא הפסיקה והתכופפה לראות, הייתה לו זקפה נהדרת והיא הייתה מרוצה. לולו רכנה אליו וליטפה אותו, ראתה אותו מבולבל ונרגש, מתמכר למגע הרך ושוב קופץ מכאבים כשהיא ענדה מצבטים לפטמותיו.
היא ליטפה אותו בראשו ונשקה לו, משכה בשערותיו ואמרה לו שהוא כלב טוב. הוא חייך והיא סטרה לו, אמרה לו שהיא לא רוצה לראות חיוכים ושישאיר את הלשון בחוץ, שהיא תראה אותה כל הזמן, הוא ציית.
לולו לקחה נר והחלה לטפטף על גבו, הוא התפתל והשמיע נהמות כאב, היא המשיכה וציירה עם הנר על ישבנו, כמה שיותר קרוב לאזור פי הטבעת. היא הרטיבה את ידה ברוק וליטפה את ישבנו, קיררה אותו קצת והחדירה אצבע רטובה לתוכו, הוא נאנק מהנאה.
היא המשיכה לשחק עם האצבע ואמרה לו שאם הוא יגמור זה הסוף שלו. היה לה ברור שיהיה לו קשה מאד להמשיך בלי לגמור והיא החליטה לתת לו הפסקה, אמרה לו לא לזוז ויצאה לסלון. לולו ישבה שם עם סיגריה ודמעות בעיניה, היא ידעה עד כמה הוא זקוק לה עכשיו, כמה הוא מבוהל והיא רק רצתה לחבק וללטף אותו אבל זו הייתה גם הדרך שהיא תאבד אותו, עדיין מוקדם מדי בשביל זה.
היא חזרה לחדר והצליפה בידה על ישבנו, "תתהפך על הגב!"
היא קשרה אותו למיטה בידיים ורגליים מפושקות והפעם העבירה את הפלוגר על פניו, צווארו וחזהו עד לזין שנרגע קצת אבל התחיל להתעורר שוב. היא הצליפה קצת יותר בעדינות והוא נראה שלו ומרחף עד שהיא הביאה נר נוסף וחזרה לצייר על גופו. הפטמות שלו היו רגישות מאד והוא צרח הפעם, "עם הלשון בחוץ כלבלב שלי" היא אמרה ברוך וידעה שהוא מגיע לשיאים חדשים מרגע ששמע את מילת השייכות.
לולו החליטה לא ללכת רחוק מדי ושקלה את צעדיה הבאים. היא שוב יצאה מהחדר, הביאה קוביות קרח והעבירה אותן על גופו, היא החדירה אחת לפיו והתיישבה על פניו היפים, "תלקק כלב טוב שלי, תלקק!"
הוא ליקק ומצץ, לא מפספס אף טיפה, מתמכר לריח שלה, לקרבה האולטימטיבית, הרגיש אותה רועדת ונמלא אושר על שסוף סוף הוא זוכה לענג אותה. קצת לפני שהיא גמרה התיישבה עליו והחדירה אותו לתוכה, אמרה לו שהוא עכשיו הוויברטור שלה ושמאד כדאי לו לא לגמור עד שהיא תרשה לו. זה לא עבד, היה יותר מדי בשבילו ואחרי דקה הוא נשבר וגמר, הקול שלו הפך לנמוך מאד והוא נהם "הו..הו..אני גומר.." בלי נימה קלה של התנצלות.
הוא היה כל כך מתוק שהיא רצתה לצחוק אבל היה לה ברור שזו לא הדרך, היא סטרה בחוזקה על פניו, "אתה קורא לעצמך ויברטור חתיכת אפס? עוד תשלם על זה!" היא שיחררה את ידיו והסירה את המסכה, היה לו מבט מרחף והיא סטרה לו שוב. הוא התחיל לצאת מזה והיא משכה בשערו עד שהושיבה אותו, היא נעמדה ודחפה אותו אל רגלה המכוסה בזרע, "תלקק מושתן קטן!" והוא ליקק. היא ראתה שהוא נגעל אבל הוא הבין שאסור לו לסרב לה, היא התחילה לראות את הניצוץ המיוחל בעיניו.
כשרגלה הייתה נקייה היא ציוותה עליו לרדת לרצפה על ארבע והתיישבה על גבו. היא אמרה לו ללכת לכוון האמבטיה ושכדאי מאד שהיא לא תיפול, הוא זחל בעדינות. הם נכנסו עד למקלחת והיא הורתה עליו לא לזוז, היא לא הייתה בטוחה שהיא תהיה מסוגלת לכך אבל ניסתה.
לולו הייתה מופתעת עוד יותר ממנו כשזרם השתן שלה הופיע על גבו, ישבנו וצווארו, טפטף קצת על רגלה והיא נהנתה מהחמימות, הרשתה לעצמה לפנטז שזה הוא זה שבעצם משתין עליה.
"מלכתי" הוא לחש והחזיר אותה למציאות, "אני מצטער על מה שקרה מקודם, תני לי לפצות אותך". היא שתקה והוא התחיל ללקק את השתן מרגליה עד שהגיע לכוס שלה, הפעם היא גמרה כמו שצריך.
הוא חייך והסתכל על פניה המדהימים אבל אז היא פקחה את עיניה והוא נלחץ, לא ידע מה לעשות ומרוב בלבול הוציא שוב את הלשון. לולו התפוצצה מצחוק, היא החליטה להרפות קצת ואמרה לו "בוא נרחץ אותך", היא קרצפה את גופו כשהוא עדיין על ארבע ורחצה גם את עצמה, הוא התענג על כל מגע שלה.
לבסוף הם עברו לסלון, היא נשכבה על הספה והורתה לו לשבת על השטיח, להניח את ראשו על ירכה. הוא הסתכל עליה, מלא הערצה ואמר לה שהיא מדהימה. היא רצתה לנשק אותו ושימות העולם אבל הוציאה סיגריה במקום. הוא שלף מצת והדליק לה, הם המשיכו לשתוק, כל אחד בעולמו, מנסים לחזור לחיים.
אחרי כמה זמן הוא שאל אותה אם היא מרשה לו להישאר לישון איתה. לולו חשבה קצת, לרגע נטתה להסכים שיישן על השטיח בסלון אבל ידעה שהיא לא תוכל לעצום עין בידיעה שהוא בחדר הסמוך וענתה בקול הכי סמכותי שמצאה, "לא, זה לא מתאים!".
היא שתקה עוד קצת וגם הוא המשיך בשתיקתו עד שאמרה לו שהגיע הזמן שהוא ילך. הוא התלבש והם נפרדו בטקס הקבוע שלהם ליד הדלת, הפעם היא נשקה לו ארוכות וברכות, מתקשה להיפרד.
היא באה אחריו והוא ראה שהיא עומדת רק בתחתונים וחזייה. בניגוד לפנטזיות על מלכות, הם לא היו שחורים מתחרה או מעור, אלה היו לבני כותנה ילדותיים בצבע לבן עם רקמת שושנים קטנות וורודות. היא נראתה לו כמו בובה אבל המבט המקפיא בעיניה הראה לו עד כמה הוא יעשה כל מה שהיא רק תגיד.
לולו הורתה עליו להתפשט ולבוא לשבת בין רגליה, הוא התחיל ללקק אותן, מרשה לעצמו לעלות יותר ויותר במעלה הירכיים. הוא הרגיש את החום שבער שם וכמעט הצליח להחדיר לשון למקום הקסום ההוא כשהיא תפסה בשיערו ומשכה אותו אל המיטה, "על ארבע כלב!", היא ציוותה והוא ביצע, מתחיל להרגיש שכל השרירים בגופו רועדים ומכשילים אותו.
לולו כיסתה את עיניו ושאלה אותו מה המילה הבטוחה שלו, הוא ענה והיא חזרה עליה, אמרה לו לא לשכוח אותה ושיגיד אותה בשנייה שהוא מרגיש שהוא חייב להפסיק, הוא הנהן ונשם עמוק.
היא ראתה את גופו העירום רועד והתחילה להעביר עליו את הפלוגר, הוא הראה סימנים של הנאה והתרככות, החל לאבד את הדריכות שלו ואז היא הצליפה בישבנו בחוזקה, הוא קפץ ונתן צעקה מופתעת. היא המשיכה להצליף, נהנית מהפסים האדומים שמעטרים את ישבנו וממשיכה לגב, לרגליים ולכפות הרגליים. היא הפסיקה והתכופפה לראות, הייתה לו זקפה נהדרת והיא הייתה מרוצה. לולו רכנה אליו וליטפה אותו, ראתה אותו מבולבל ונרגש, מתמכר למגע הרך ושוב קופץ מכאבים כשהיא ענדה מצבטים לפטמותיו.
היא ליטפה אותו בראשו ונשקה לו, משכה בשערותיו ואמרה לו שהוא כלב טוב. הוא חייך והיא סטרה לו, אמרה לו שהיא לא רוצה לראות חיוכים ושישאיר את הלשון בחוץ, שהיא תראה אותה כל הזמן, הוא ציית.
לולו לקחה נר והחלה לטפטף על גבו, הוא התפתל והשמיע נהמות כאב, היא המשיכה וציירה עם הנר על ישבנו, כמה שיותר קרוב לאזור פי הטבעת. היא הרטיבה את ידה ברוק וליטפה את ישבנו, קיררה אותו קצת והחדירה אצבע רטובה לתוכו, הוא נאנק מהנאה.
היא המשיכה לשחק עם האצבע ואמרה לו שאם הוא יגמור זה הסוף שלו. היה לה ברור שיהיה לו קשה מאד להמשיך בלי לגמור והיא החליטה לתת לו הפסקה, אמרה לו לא לזוז ויצאה לסלון. לולו ישבה שם עם סיגריה ודמעות בעיניה, היא ידעה עד כמה הוא זקוק לה עכשיו, כמה הוא מבוהל והיא רק רצתה לחבק וללטף אותו אבל זו הייתה גם הדרך שהיא תאבד אותו, עדיין מוקדם מדי בשביל זה.
היא חזרה לחדר והצליפה בידה על ישבנו, "תתהפך על הגב!"
היא קשרה אותו למיטה בידיים ורגליים מפושקות והפעם העבירה את הפלוגר על פניו, צווארו וחזהו עד לזין שנרגע קצת אבל התחיל להתעורר שוב. היא הצליפה קצת יותר בעדינות והוא נראה שלו ומרחף עד שהיא הביאה נר נוסף וחזרה לצייר על גופו. הפטמות שלו היו רגישות מאד והוא צרח הפעם, "עם הלשון בחוץ כלבלב שלי" היא אמרה ברוך וידעה שהוא מגיע לשיאים חדשים מרגע ששמע את מילת השייכות.
לולו החליטה לא ללכת רחוק מדי ושקלה את צעדיה הבאים. היא שוב יצאה מהחדר, הביאה קוביות קרח והעבירה אותן על גופו, היא החדירה אחת לפיו והתיישבה על פניו היפים, "תלקק כלב טוב שלי, תלקק!"
הוא ליקק ומצץ, לא מפספס אף טיפה, מתמכר לריח שלה, לקרבה האולטימטיבית, הרגיש אותה רועדת ונמלא אושר על שסוף סוף הוא זוכה לענג אותה. קצת לפני שהיא גמרה התיישבה עליו והחדירה אותו לתוכה, אמרה לו שהוא עכשיו הוויברטור שלה ושמאד כדאי לו לא לגמור עד שהיא תרשה לו. זה לא עבד, היה יותר מדי בשבילו ואחרי דקה הוא נשבר וגמר, הקול שלו הפך לנמוך מאד והוא נהם "הו..הו..אני גומר.." בלי נימה קלה של התנצלות.
הוא היה כל כך מתוק שהיא רצתה לצחוק אבל היה לה ברור שזו לא הדרך, היא סטרה בחוזקה על פניו, "אתה קורא לעצמך ויברטור חתיכת אפס? עוד תשלם על זה!" היא שיחררה את ידיו והסירה את המסכה, היה לו מבט מרחף והיא סטרה לו שוב. הוא התחיל לצאת מזה והיא משכה בשערו עד שהושיבה אותו, היא נעמדה ודחפה אותו אל רגלה המכוסה בזרע, "תלקק מושתן קטן!" והוא ליקק. היא ראתה שהוא נגעל אבל הוא הבין שאסור לו לסרב לה, היא התחילה לראות את הניצוץ המיוחל בעיניו.
כשרגלה הייתה נקייה היא ציוותה עליו לרדת לרצפה על ארבע והתיישבה על גבו. היא אמרה לו ללכת לכוון האמבטיה ושכדאי מאד שהיא לא תיפול, הוא זחל בעדינות. הם נכנסו עד למקלחת והיא הורתה עליו לא לזוז, היא לא הייתה בטוחה שהיא תהיה מסוגלת לכך אבל ניסתה.
לולו הייתה מופתעת עוד יותר ממנו כשזרם השתן שלה הופיע על גבו, ישבנו וצווארו, טפטף קצת על רגלה והיא נהנתה מהחמימות, הרשתה לעצמה לפנטז שזה הוא זה שבעצם משתין עליה.
"מלכתי" הוא לחש והחזיר אותה למציאות, "אני מצטער על מה שקרה מקודם, תני לי לפצות אותך". היא שתקה והוא התחיל ללקק את השתן מרגליה עד שהגיע לכוס שלה, הפעם היא גמרה כמו שצריך.
הוא חייך והסתכל על פניה המדהימים אבל אז היא פקחה את עיניה והוא נלחץ, לא ידע מה לעשות ומרוב בלבול הוציא שוב את הלשון. לולו התפוצצה מצחוק, היא החליטה להרפות קצת ואמרה לו "בוא נרחץ אותך", היא קרצפה את גופו כשהוא עדיין על ארבע ורחצה גם את עצמה, הוא התענג על כל מגע שלה.
לבסוף הם עברו לסלון, היא נשכבה על הספה והורתה לו לשבת על השטיח, להניח את ראשו על ירכה. הוא הסתכל עליה, מלא הערצה ואמר לה שהיא מדהימה. היא רצתה לנשק אותו ושימות העולם אבל הוציאה סיגריה במקום. הוא שלף מצת והדליק לה, הם המשיכו לשתוק, כל אחד בעולמו, מנסים לחזור לחיים.
אחרי כמה זמן הוא שאל אותה אם היא מרשה לו להישאר לישון איתה. לולו חשבה קצת, לרגע נטתה להסכים שיישן על השטיח בסלון אבל ידעה שהיא לא תוכל לעצום עין בידיעה שהוא בחדר הסמוך וענתה בקול הכי סמכותי שמצאה, "לא, זה לא מתאים!".
היא שתקה עוד קצת וגם הוא המשיך בשתיקתו עד שאמרה לו שהגיע הזמן שהוא ילך. הוא התלבש והם נפרדו בטקס הקבוע שלהם ליד הדלת, הפעם היא נשקה לו ארוכות וברכות, מתקשה להיפרד.