מגזין הכלוב
פרסומים מאת עוגיעוגי(לא בעסק)
שבעה ימים בחייה של שיפחה לאחר פרידה מהמאסטר...איך עושים קניות בסופר לאדם אחד, איך מרגיעים את האמא ההיסטרית, ומה עושים עם המתנות שהוא קנה ליום האהבה?
היה לו קשה להודות שמצד שני נפתח אצלו משהו, הוא רצה ללכת הכי רחוק שאפשר והכי נמוך שהתחתית תמשוך. הוא ידע שאישה שאוהבת אותו כל כך לא תוכל לעשות לו את הדברים שהוא מפנטז עליהם ושהוא זקוק לניתוק הרגשי כדי להגיע למקומות האלה.
היא באה אחריו והוא ראה שהיא עומדת רק בתחתונים וחזייה. בניגוד לפנטזיות על מלכות, הם לא היו שחורים מתחרה או מעור, אלה היו לבני כותנה ילדותיים בצבע לבן עם רקמת שושנים קטנות וורודות. היא נראתה לו כמו בובה אבל המבט המקפיא בעיניה הראה לו עד כמה הוא יעשה כל מה שהיא רק תגיד.
לולו כבר עמדה לוותר, היא לא אהבה את המשחקים האלה והיא בעצמה הייתה שפחה ולא הייתה זקוקה לעבד. אבל, דבר אחד לא הניח לה ולא יצא לה מהראש, היא הצליחה לשים את תחושת הגורל בצד אבל היא לא יכלה להתכחש לעובדה שזה הגבר הכי חזק שהיא פגשה אי פעם ושהיא לא יכולה לוותר עליו רק בגלל זה.
בשנים שעברו מאז, לולו גילתה שכוחה הוא למעשה עקב האכילס הגדול ביותר שלה והיא פתחה במסע בניסיון למצוא דרך לנטרל אותו או לנסות להוריד אותו ממנה, לפחות לכמה שעות ביום. כך היא גילתה את עולם השליטה, עולם של אדונים ושפחות, עבדים ומלכות, עולם של שולטים ונשלטים וסוף סוף היא מצאה קצה חוט לחיים שיכולים להתאים לה.
כשקורים ניסים