אני באה
מאת אמילי קייג'(אחרת)
27 בפברואר 2004
אני באה.
אני מרגישה שאני מתקרבת.
עוד צעד, ועוד צעד.
אני מרגישה שהנה אני כבר ממש מגיעה.
אל המקום שאליו אני הולכת כל כך הרבה זמן.
אל המקום שהדרך אליו ארוכה.
לפעמים כל כך מסוכנת.
חשבתי כבר שאולי לא אצליח.
לעיתים הייתי מאוכזבת מעצמי.
לפעמים שכבתי ללא ניע על המיטה.
מתה מבושה.
רוצה להיעלם בתוך הסדינים.
מה אני?
אולי זה לא באמת?
אבל הנה, עכשיו אני באה.
אני כבר כמעט שם.
ושם טוב.
אחח כמה טוב שם.
אני מרגישה שאני מתקרבת.
עוד צעד, ועוד צעד.
אני מרגישה שהנה אני כבר ממש מגיעה.
אל המקום שאליו אני הולכת כל כך הרבה זמן.
אל המקום שהדרך אליו ארוכה.
לפעמים כל כך מסוכנת.
חשבתי כבר שאולי לא אצליח.
לעיתים הייתי מאוכזבת מעצמי.
לפעמים שכבתי ללא ניע על המיטה.
מתה מבושה.
רוצה להיעלם בתוך הסדינים.
מה אני?
אולי זה לא באמת?
אבל הנה, עכשיו אני באה.
אני כבר כמעט שם.
ושם טוב.
אחח כמה טוב שם.