צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

האדון שלי והוא לא ידע

מאת lili​(נשלטת)     27 בפברואר 2004
אנחנו מין זוג כזה כבר שנתיים, זוג נורמאלי שנשאב לכל הסצינה של הסאדו, ועכשיו כבר איננו יכולים בלי זה. אתמול בלילה, כשהסכין החדה שקנה טיילה על פטמותיי השתוקקתי לעוד, רציתי לחוש את חוד הסכין דוקרת בגופי, רציתי את מלוא הכאב.

בכל ערב הוא בא אליי, בכל ערב הוא נצמד, איננו מוותר על התאווה שצומחת ומתעבה בינינו. ואתמול בערב הוא הגיע ומייד הצמיד אותי אליו, משך בפטמותיי, בשתיהן גם יחד, בדיוק כפי שאני אוהבת וזהו, תוך שנייה הרגשתי איך נכנעתי למגעו, כיצד גופי נמס אל בין אצבעותיו, משתוקק, מצפה לכאב שיטפס בהדרגה כבכל ערב.