בוקר טוב ישראל

הייתי צריכה להתעורר חצי שעה קודם.
בוקר, כמה דקות אחרי שבע והקור שמעיר אותי מגלה לי בפעם המי יודע כמה,ששוב הוא משך את השמיכה לצד שלו והתכרבל בתוכה.
מביטה בשעון שמעליי,לא רוצה עדיין לקום. מעדיפה להביט בו לפניי שיתעורר. שנתו שלווה כשנת תינוק, פניו רכים כאילו הכל עומד מלכת. אני לא מתאפקת ומתחילה לגעת בו בעדינות, מלטפת את כתפיו, יורדת במורד הגב צמוד לעמוד השדרה עם קצות האצבעות, עוצמת את העיניים, משתדלת להתמקד בתחושת המישוש בעורו הנעים למגע,לנסות להתרכז בריח הגוף שלו ולהתחבר לקצב האיטי של נשימותיו. הוא מסובב את גבו אליי, ממלמל משהו לא מובן וחוזר לשנתו השלווה.

השעון התקדם כבר 25 דקות אחרי שבע ואני כבר מתחילה להרגיש את הייאוש של יום עבודה חדש. מתרוממת בעצלתיים מהמיטה, מדלגת על הרצפה הקרה ומתחילה במסע חיפושים אחר פרטי לבוש שהושלכו למקומות שונים בתחילתו של הלילה.

אני אוהבת להתעורר איתו בבוקר למרות שברגע ההתעוררות מתנפץ מול עיניי חלום עתיק יומין: הגבר שלי קם שעה לפניי (בעדינות, בשקט בשקט שלא להעיר אותי...), נכנס למטבח וטורח ארוכות על ארוחת בוקר בריאותית, חוזר לחדר השינה על מנת להעיר אותי לתחילתו של יום, ולבסוף – משחרר אותי לעבודה בנשיקה בטעם קפה...

אבל עכשיו הכל הפוך. תוך כדי המסע לחיפוש בגדים קרובים,אני מוצאת את עצמי מתרוצצת בין הסלון, המטבח וחדר האמבטיה, מצחצחת שיניים, מאכילה את החתולים שלו,מכינה לי את הקפה, חוזרת לחדר השינה מאיצה בו לקום, מפעילה את הבוילר כדי שיהיו לו מים חמים לגילוח, מביטה בראי מסדרת את מה שכבר אפשר ורצה לחדר השינה לנסות פעם נוספת להוציאו מבין השמיכות.

אני נכנסת, מביטה בו ישן, והקנאה מחלחלת לתוכי כמו מחלה. כמה הייתי שמחה להניח את התיק והמפתחות של האוטו, להשתחל חזרה למיטה ולהיות איתו ועם השמיכה עוד כמה רגעים. אני יוצאת מהר על מנת שלא להתפתות וממשיכה בהתארגנות הבוקר שלי, אבל משהו חסר לי. הרעב הזה של הבוקר לא נותן לי מנוח ואני חייבת להשביע אותו. כמו דחף בלתי נשלט אני נעה לכיוון החדר ומתיישבת בקצה המיטה.
הוא פוקח את שתי עיניו ושתי ידיו כבר נפתחות קדימה מבין השמיכות, ממתינות לקבל מנת בוקר של חיבוקים. "אתה חמוד" הוא אומר לי, ואני מתקרבת לאט, מתחככת בזיפי זקנו ומנשקת בזהירות שלא להיבלע, מנסה להתחמק משתי ידיו. עוד רגע ולבוקר הזה יהיה קצב משלו ובעבודה יירשם לי עוד איחור לתפארת. "אני אומר את המילה האחרונה, תמיד." הוא אומר ויצר השליטה שכמעט ולא קיים אצלי מתעורר לו לחיים. אני רוצה אותו. אני רוצה לראות אותו נהנה. הוא מלטף את שיערי ואני מתרעמת על כך שהוא מבלגן לי את השיער שסידרתי כל הבוקר כמעט. (הם לא יבינו אף פעם כמה זמן ומאמץ הם מוחקים בליטוף אחד).
בהינף יד אני מסיטה את השמיכה ממנו ומושכת את חולצתו למעלה. תנועותיי הפתאומיות מסלקות כל סימן ל-"רגע עוד לא התעוררתי" ומפנות את המקום להלם קל בעיקר על המהירות שבה הדברים קורים לו. הוא מסתכל בעיניי ואני בשלו, מבטים בטוחים ושלווים ואני יודעת שבעוד רגע אראה את שארצה לראות.
קרני השמש חודרות מבעד לחרכי החלון ומאירות את גופו בפסים צהובים. אני מלטפת את חזהו,אוחזת בעדינות בפטמותיו בין אצבעותיי, ממוללת אותם מעט ולוחצת.הכאב מקפיץ אותו ואני כבר עוטפת אותן בלשוני. לרגע אני עוצרת ומנסה לראות את התמונה כאילו מהצד, וזאת מתייפה מרגע לרגע. אני לבושה ומוכנה ליציאה לעבודה, והאיש שלי שוכב על המיטה עירום בחציו.
אני מושכת מעליו את המכנסיים והתחתונים ומתחילה להעביר אצבעות רזות על כל חלק וחלק מגופו. הוא עוצם עיניים, ותנועות ידיו אומרות רעב וצפייה.

אני רוכנת ומתחילה במסע נשיקות סביב איזור חלציו, מרגישה את הגוף שלו נע למעלה למטה ברעידות קטנות בלית נשלטות. מעבירה אצבע על האיבר שכבר הזדקף, אוספת אותו בכף היד ומלטפת לאט. המגע שלו מושלם. עור חלק ונעים.
אני רוכנת מעט קדימה, נותנת לנשימה חמה לעבור עליו ומכניסה אותו אל פי עמוק ככל האפשר, משתהה מעט ולאחר שנייה ארוכה מתחילה בתנועות פנימה החוצה. גופו מתרומם אליי ושנינו מנהלים ריקוד. הוא רוקד בתוך פי ופי מתמסר ומתקמר בהתאם לתנועותיו. אני שומעת את התנשמויותיו, מביטה בשתי ידיו הפרושות בשני צידי גופו כשכל גופו אומר מסירות והתמסרות מוחלטת. זה הרגע בו אני רואה את הילד שבו מאושר, כאילו זה עתה קיבל ממתק."מה אתה רוצה?" אני שואלת, הוא מהמהם משהו לא ברור, מתהפך על בטנו מרים את ישבנו באוויר ומתנועע איתו בתנועות קצובות תוך כדי נגיעה בעצמו. התסריט הזה כבר מוכר לשנינו. אני קמה, פותחת את מגרת התחתונים שלו ושולפת משם וויברטור ורוד ושפורפרת של חומר סיכה. תוך כדי כך אני נעצרת, מביטה בו, באיש הכל כך יפה הזה ששרוע לו על בטנו, חציו מכורבל כתינוק וחציו השני ממתין למגעי.

אני מתקרבת אליו לאט, מתחככת בו, נתלית על גבו ומעבירה את ציפורניי בצידי גופו. הוא יודע מה עתיד לקרות עוד רגע, גופו נדרך בהססנות, נשימותיו מואצות יותר ויותר מרגע לרגע. אני מורחת כמות נדיבה של חומר הסיכה על הוויברטור, ותוך כדי כך מעבירה אצבע ארוכה בין ישבניו. לא מחדירה עדיין רק עוברת כאילו במקרה. ישבנו מתרומם בתנועה בלתי רצונית ואני ממשיכה בשלי. הלוך וחזור, למעלה למטה. אחרי דקה או שתיים, כשהמתח יורד ונשימותיו חוזרות לקצב סביר אני מפתיעה אותו. אצבע אחת חודרת פנימה במהירות ונעה פנימה והחוצה. הוא מזעיף את פניו. אני יודעת, הוא לא אוהב את מגע האצבע, זה לא עושה לו נעים אבל אני נהנית להרגיש אותו מבפנים. זה הזמן לאצבע נוספת. הוא שוב רוטן ואני נעצרת לרגע, מאיטה את תנועותיי ולבסוף מוותרת ויוצאת.

לוקחת את הוויברטור שקצהו העליון עטוף בחומר שמנוני ולוחצת את ראשו הוורוד אל החור שבין החריצים. לאט לאט. בלי ללחוץ פנימה. ישבנו חוזר ונע בתנועות בלתי רצוניות מעלה מטה לעברי. בתחילה תנועות עדינות שהופכות עם כל נגיעה שלי לתובעניות ורעבות יותר.
"מה אתה רוצה?" אני שואלת והוא ממלמל."מה אתה רוצה?" אני חוזרת. אני כבר יודעת את התשובה אבל עדיין רוצה לשמוע אותו מתחנן ומבקש. "אני רוצה שתדחפי לי אותו, אני רוצה שתזייני אותי."
"מה? אני לא שומעת."
"אני רוצה שתזייני אותי. אני רוצה שתזייני אותי כמו שאני מזיין אותך. "
אני משפרת את האחיזה בכלי הורוד הזה ומתחילה להחדיר אותו בעדינות אל פי הטבעת שלו. הכל נעשה בעדינות ולאט לאט, נותנת לו להתרגל לתחושה.
ראשו של הוויברטור כבר נעלם ואני ממשיכה לדחוף את השאר פנימה. מבט אל פניו של הגבר שלי גורם לי לחייך. הרגע הזה, התענוג הניבט מפניו שווה כל רגע וכל מריבה שאי פעם עברנו. מביטה אל הוויברטור שנעלם אט אט לכל אורכו. בנקודה מסוימת עוצרת ונותנת לו להוביל את התנועות. גופו מגיב בתנועות קצובות מעלה מעלה, וככל שהזמן עובר הוא משוחרר יותר, מרשה לעצמו להנות יותר ולנסות את הגבול...
אני משנה תנוחה, עדיין מחזיקה ביד אחת בבסיס הוויברטור, מנסה להגיע בלשוני לחלקי גוף נוספים, צובטת לו את הפטמות, מושכת אותן, מלטפת אותו. לרגע אחד לא מפסיקה להביט בפניו. הוא צועק, משתולל, גונח ומתענג בלי יכולת לדבר.
לפתע אני נעצרת,ושולפת בתנועה מהירה את הוויברטור ממנו. הוא מתרעם, כועס,מנסה להבין את שקורה סביבו ואני הופכת אותו על גבו, ומניחה את גופי על איברו הזקוף.
הוא משיב מלחמה, מרים את האגן קדימה, אוחז במותניי הצרים ומושך את גופי אליו. אני מנסה להכביד את משקלי ככל האפשר על מנת להרגיש אותו פנימה חזק וגדול. הוא מתנשף ולוחש "פיטמה". אני מרכינה את פטמותיי לעבר פיו והוא עוצם עיניים, מכניס את הפטמה הימנית שלי אל פיו, מנשק, מלקק בתנועות סיבוביות ונושך בחוזקה. אני צועקת והוא חוזר לתנועות הליקוק. לאחר מספר שניות הוא עובר לפטמה השמאלית. גופי כבר מכיר את הריטואל ובכל זאת נזעק בעוצמה מהנשיכה שלו – מחכה לשלב הליקוק המרגיע.
אני ממשיכה בתנועות הרכיבה, מביטה בו מלמעלה כשידיו אוחזות במשענת המיטה שמשמיעה קולות חריקה חשודים. היכולת של הגבר הכל כך חזק שלי להתמסר ולהיכנע רק לי, מחזקים את התחושות שלי ומעצימים את הגירוי ואני גומרת בשניות. נופלת חסרת כוחות אל חלקי במיטה ומנסה לסדר את המחשבות . אני לא גומרת מעצם ההתמסרות (הרי מאז ומעולם הייתי בצד הנשלט) אני גומרת מתוך אהבה. האהבה שלי אליו, האהבה שלו אליי.
רגע אחריי אני כבר אוחזת בכתפיו ומסובבת אותו בחזרה על בטנו. הוא מסתובב בלי אומר ואני חוזרת ומחליקה את הוויברטור בין שני חלקי ישבנו. הפעם הוא מגיב הרבה יותר מהר מקודם ואני לוחצת את ראשו של הוויברטור לכיוון פי הטבעת ומחדירה אותו בקלות פנימה. אני מתחילה בתנועות זיון פנימה והחוצה בכל פעם חזק יותר ועמוק יותר. מביטה בו בתחושה של הנאה עילאית. כל כולו רוגש וחוסר אונים, כל תענוגותיו כעת בשליטתי המלאה ובלי משים מתפשט חיוך על פניי. הוא כבר על ברכיו בתנוחת כלב כשהישבן שלו נע בטירוף לכיווני,משפר את החדירה ואני מרגישה שהוא עומד לגמור. אני מתכופפת מעט, עדיין אוחזת בוויברטור התקוע בתוכו ומובילה את איברו אל תוך פי. זעקה, צעקה והנוזל החם והסמיך כבר ממלא אותי. הוא רוטט ונמתח ואני שואבת ויונקת בעדינות, משתדלת שלא לשרוט, נותנת לו להתמהמה בתוך פי ואז מביטה בעיניו, מחכה למבטו האוהב ובולעת את הכל.

הוא נופל על המיטה,שולח אנחה לאוויר, מביט בחלון, אני נשכבת לו על החזה מחויכת. "מי את?" הוא מחייך ושואל.
"ישראל" אני עונה.
"אהההההה, בוקר טוב ישראל".