חוטפת את ידי, מושכת אותה בחזרה אליי והוא, עם טיפת כוח מחזיר אותה בחזרה. "סוף סוף קרב, סוף סוף קצת כוח". בועטת ברגליי, מזיזה את ידיי אבל בעצם, אני לא מצליחה לזוז. מתחילה לרעוד בהתרגשות. העיניים נקשרות. זהו. עקודה. "אם תמשיכי להשתולל, גם הפה המרגיז שלך ייסתם אז תיזהרי."
בוקר טוב ישראל