האמצע

הוא לקח מגבון לח וניקה את פניה.
"את לא חושבת שזה נגמר ככה...
עוד לא ניצלתי אותך עד הסוף."
ידו תפסה את שערותיה וגררה אותה לחדר השינה שלו.
תמיד כשהיא נכנסה לחדר הזה, היא פחדה. תמיד היו הפתעות חדשות.
החדר היה מוכן לבואה, הנרות שדלקו כבר כמה שעות, אזיקים מחוברים לכל ארבעת קצוות המיטה, כיסוי העיניים, הקיין מונח ליד המיטה ותיבת ההפתעות של אדונה...

הוא גרר אותה למיטה וכמעט השליך אותה על המיטה. בחדר השינה הוא היה תמיד הופך אלים יותר, מפחיד יותר.
הוא תפס את ידייה וחיבר כל אחת מהן בצורה שהיא לא יכלה לזוז בכלל.
וכך גם עם רגליה. האזיקים היו קרים.
היא היתה כבולה ופתוחה מולו.
עכשיו הוא כיסה את עיניה, מותיר אותה באפלה בציפייה ובתחושת חוסר אונים.

היא שמעה רעשים אבל לא ידעה מהם, היא ניסתה להשתחרר אבל ידעה שאין לה סיכוי.
עכשיו היא הרגישה אותו קרוב אליה ואת הקור המקפיא שהונח על פיטמתה.
קוביית קרח שמקפיאה את פיטמתה...
הוא לא נותן לה להירגע
הוא מכניס קוביה אל בין שפתיה
ודוחף עוד אחת לתוך חור ישבה.
חום גופה ממיס במהירות את קוביות הקרח וטיפות מים קרים החלו זולגות מגופה...
בזמן שהיא לא יכלה להתרכז בשום דבר מלבד הטיפות הקרות שזולגות ממנה, הוא החל לטפטף שעווה חמה עלייה.
על פיטמתה... כמעט ציפה את כולה בשיכבה עבה של שעווה. המשיך לטפטף על ביטנה... היא לא יכלה להתאפק יותר והחלה לנוע בתנועות כמעט לא רצוניות.

"את יודעת שאני לא מרשה לך לזוז..."
קובית קרח נוספת הוכנסה לבין שפתיה ואחרת הקפיאה את פיטמתה השניה...
הוא המשיך לצפות אותה בשעווה, את שדיה ובטנה, מתקרב לשפתיה והיא לא מסוגלת להפסיק לזוז...
הוא הפריד את שפתייה ולחש באוזנה: "אני מציע לך לא לזוז עכשיו".
שעווה חמה נשפכה ממש על דגדגנה ואל בין שפתיה וזעקה השתחררה מגרונה.
הוא לא הפסיק מצפה אותה לגמרי, כמעט חוסם אותה בשעווה.

ואז הפסיק, שיחרר אותה.
אבל רק בשביל להפוך אותה על ביטנה.
ידיה ורגליה נקשרו שוב. עכשיו השעווה נשפכה על גבה...
הוא לקח קוביית קרח ודחף לישבה אבל היא כבר היתה בספייס
השעווה ציפתה את החריץ בין ישבניה
נוזלת מטה עד לשפתייה
מתקררת ממי הקרח שיוצאים מגופה.

היא גמרה עם כל קובית קרח שהוכנסה לגופה
היא היתה כבר מותשת
אבל הוא ספר כל פעם שהיא זזה
ועכשיו הוא יעניש אותה.


הקיין בידו והוא הולך להצליף בה שלושים וחמש הצלפות
היא אף פעם לא קיבלה כל כך הרבה...

"את מוכנה?
תתחילי לספור."
היא סופרת ומשתדלת לא לזוז
כל תזוזה תוסיף לה עוד הצלפה.
ישבנה מאדים
חתיכות של שעווה נושרות מגופה מעוצמת ההצלפות.

הוא מלטף את ישבנה...
איך הוא אוהב אותו כשהוא חם כל כך
רותח
וכל כך אדום, אולי הפעם גם כחול...

הוא לא יכול להתאפק יותר,
משחרר אותה מהאזיקים הכובלים את רגליה
דוחף אותה לעמוד על ארבע
ישבנה פעור מולו.
היא נוטפת רטובה בשבילו.
הוא מקלף את השעווה ממנה
וחודר בבת אחת בין שפתיה.
הוא מזיין אותה חזק
מפשק עם אצבעותיו את שפתיה כדי שיוכל לחדור לתוכה יותר עמוק.

הוא נותן לה לגמור
ורק אז חודר לישבנה
הקצב נשאר חזק ומהיר.
הוא יודע שהוא מכאיב לה
אבל הוא לא מאט.
הוא גוהר מעליה פיו קרוב לאוזנה
בשביל ללחוש לה: "אני אוהב אותך שיפחה שלי"
להרגיש איך היא גומרת שוב
ולתת לעצמו להשתחחר עמוק בישבנה.

היא שלו...
היא תעשה הכל בשבילו...