פרפרים

מיליוני פרפרים קטנים
עפים בי
רוחשים גועשים
והודפים אותי
אל עצמי
מיליוני פרפרים קטנים
רוחשים בקרבי
פחד וכמיהה
השתוקקות וציפייה
דרוכה ומתוחה כמיתר
כמו עצב חשוף
כל זיכרון מעלה ציפייה
ותמיההכמיהה
שאלות מסתמנות
ערגה לבאות
מיליוני פרפרים קטנים
דולקים בי עכשיו
במירוץ, במירדף מטורף
מנסים ללכוד את האור
להיצמד אל מקור החום
להישאר קרובים למקום...
ואתה הרי יודע...
אתה תמיד תדע.....
פרפרי האינסוף
ציבעוניים, גועשים
הודפים זה את זה
ואינם מרפים
אחיזתם הדוקה
כמעט כמו אחיזתך
גבול לא מובן לא ידוע
כתנועת הפרפר האחד
מרפרף על צווארי
ונשאר
חורט את מגע כנפיו
מתעופף
אך נותר
קבוע
מיליוני פרפרים גועשים בי
לכולם אקרא בשמות
אשר טרם ידעתי קודם
א
הוקרה והכנעה
הן מילים כה קטנות
להייטיב ולתאר את
אשר אני מרגישה..
תנועת הפרפרים מדוייקת ומהירה
כמהירות האור
מבליחה בי ניצוצות
הרי געש נפערים
במבטך.
פרפרי האינסוף,
הרוקדים בחשיכה,
לא יידעו שלווה...
נרקמים במגע ידיך
במבטך
במהותך
פרפרים קטנטנים
נפרשים כקשת רחבה
עוטפים את כל כולי
מקיצים את אש הציפייה
פרפרי האינסוף ,
אשר לא יידעו עוד
שלווה...