לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

שליטה.סי.או.איי.אל.

מאת diamond​(נשלטת)     5 ביול 04 1818
יום שבת, שלהי מאי, מגלה מחדש את העולם המופלא של האינטרנט אחרי שהות בת מספר חודשים בגולה.

באמצע קריאת מאמר מאוד מעניין קופץ לי פתאום חלון מעצבן של אתר היכרויות. אני שונאת את השטויות האלו, התעלמתי. מספר דקות עברו ושוב החלון המעצבן מופיע, שוב סגרתי אותו, שוב הוא נפתח... זה סימן?

נכנסתי לאתר טיילתי ובפרץ ספונטניות מטורף עשיתי את מה שנשבעתי שלעולם לא אעשה - נרשמתי לאתר היכרויות, ועוד בתשלום.

מיד התחלתי לדפדף בין המועמדים,עד שעיני צדה פתאום פרופיל מסוים. אני מסתכלת על התמונה, הדמות יושבת מול המצלמה נועצת בה מבט מהפנט ללא חולצה. השורות הראשונות של "מי אני" גרמו לאצבעותיי לפתוח את הפרופיל שלו, משהו בכתיבה עם השילוב של המבט עשה לי את זה.

קראתי את הפרופיל ונדהמתי מהסמכותיות שמועברת דרך מילותיו. כמה משפטים על שליטה, על דרך חיים... משהו הטריף אותי. הייתי חייבת ליצור קשר. יצרתי. הוא לא הגיב. משחק אותה "הארד טו גט"... מסכן הוא לא יודע במה הוא הסתבך.

עכשיו אני מאותגרת יותר לברר מה באמת בקנקן. אז יצרתי קשר שוב, הפעם הוא ענה. דוז פוואה לעצמי. משכתי את תשומת ליבו. אך זה היה קשה ממה שחשבתי. הוא התגלה כאגוז קשה לפיצוח, אך זה רק דרבן אותי להמשיך. מסתורין אפף אותו, הוא לא הסגיר פרטים ולו את שמו, ועם הימים למדתי אותו מהתכתבותנו.

שבועיים עברו והגענו לשיא חדש: הוא נתן לי את כתובת האינטרנט שלו, וכך גם התגלה לי שמו. לאט לאט התחלתי להבין למה אני נכנסתי. השיחות שלנו התרבו ואני כבר הבנתי על איזו שליטה מדובר. הוקסמתי מדבריו אך חשתי גם פחד מהנושא.

הוא תיאר לי סיטואציות ומצבים והסביר לי על הנושא וענה על כל שאלה
ששאלתי. בלעתי כל מילה והסבר בשקיקה. הנושא קסם לי ופתח את המגירה התחתונה במוחי, אותה מגירה מאובקת שננעלה כשהייתי ילדה, והתעניינתי איך זה להיות קשורה להיות קטנה ליד מישהו, חסרת אונים, מוצלפת, נענשת...

כשסיפרתי מחשבות אלו לחברה, היא אמרה לי שאני סוטה, שזה לא נורמאלי שילדה בת חמש עשרה חושבת על זה. התביישתי בעצמי וקברתי מחשבות אלו עמוק בנבכי מוחי. היום, עשור לאחר מכן, אני פותחת את המגירה, חוששת אומנם, אך מוכנה נפשית להתמודד עם אשר בתוכה. החלטתי שאין ברירה, אם אני מדברת עם הבחור על נושא השליטה וכולי רטובה, אז צריך להפגש ולראות על מה המהומה.

כמובן שגם זה לקח זמן, אך יום אחד פשוט הצעתי לו לבוא לקפה ועוגה והוא נענה לי. אוקיי, לתשובה חיובית לא ציפיתי... אני יושבת מול המחשב וכולי רועדת מעצם המחשבה שאנחנו הולכים להפגש. כמובן שהוא כבר קנה אותי.

אחרי התרגשות, נקיונות ומקלחת, הוא דפק בדלת, אני נגשת לדלת רועדת כולי, פותחת אותה. עומד מולי מר אדון ברוב הדרו וגובהו. הייתי מובכת מוות, רעדתי, בקושי הצלחתי להכין קפה, כמעט נחתכתי כשחתכתי את העוגה, והכי גרוע הצפתי את הג'ינס. הייתי מגורה מעצם העובדה שהוא אצלי.

"יפריע לך אם אני אעשן?" שאלתי (הוא שונא סיגריות, כמה מתאים לי. מדינת מעשנים ואני תמיד נופלת על השונאים).
"לא, פשוט אח"כ הריח יפריע לי ואני לא אוכל לנשק אותך" הוא אמר, ככה כבדרך אגב.
אני הכחלתי ושיחקתי אותה: "אה, כבר החלטת שאתה תנשק אותי?"

הוא לא ענה לי, אפילו לא נתן מבט והמשיך בדבריו תוך כדי התעלמות מושלמת מדבריי. הוא סיים את הקפה.
"את חייבת לי מסאז'", הוא אמר ועבר לסלון.
התחלתי לעסות לו את הגב. שתיקה.

"תגיד משהו", אמרתי.
"אין לי מה להגיד" הוא ענה.
"תחשוב על משהו, תהיה ספונטני" אמרתי, ועוד לא סימתי להגיד את המשפט והוא תפס את פניי תחב את לשונו בפי ונישק אותי. ההלם שנמהל ביחד עם ההתרגשות
הגביר את החום בין רגליי.

"את בוטחת בי?"הוא שאל.
התמהמתי עם תשובה, מצד אחד רוצה להעניק לו את מה שהוא רוצה לקבל, מצד שני מפחדת ממנו, מפחדת ממה שיקרה...
"את בוטחת בי?"הוא שאל ומבטו חדר אל עצמותיי.
הרגשתי צמרמורת ואיכשהו שפתיי נעו לבדן ואמרו "כן".

הוא הוביל אותי לחדר השינה והורה לי להתיישב על המיטה. ליבי הלם והגביר פעימות. נשכבתי על המיטה והוא ליטף אותי. "תתפשטי" פקד עליי. אני לא רגילה שמדברים אליי בלשון ציווי ובהחלט לא אוהבת, אבל כשזה בא ממנו, עם כל הסמכותיות והשליטה שהענקתי לו, זה נשמע מגרה. מפתה. מזמין.

התפשטתי. הוא כיסה את עיניי. הרגשתי כמו בחלום, ככה דמיינתי את זה שנים כשהייתי עם עצמי. הוא הורה לי להשכב על גבי. אני לא רואה כלום וזה מטריף אותי. אני רוצה לדעת מה קורה. זה משגע אותי שאני לא יודעת מה עתיד לקרות.

הוא לוקח את ידי ומלפף סביבי רצועה עבה. לוקח גם עם היד השנייה, עם הרגליים... עכשיו אני כבר לא צריכה את העיניים בשביל לדעת מה הולך לקרות. הוא קושר את הידיים והרגליים לרגליי המיטה. הדבר הבא שהרגשתי היה את השוט נוגע בגופי ועורי החצוף סומר מהתרגשות. הליטופים הפכו להצלפות קלות שגברו עם הנאתי.

אדוני חפן אצבעותיו בתוכי והחל נכנס ויוצא לקצב נשימותיי התנשפותיי. הוא הפסיק בדיוק כשהייתי על הסף, גופי רועד. אני מרגישה את לשונו של אדוני על פיטמתי ואז כאב חד, משהו צבט את פטמתי."אווץ'" זעקתי בלחש. הדבר צבט גם את פיטמתי השנייה... הכאב שנמהל בהנאה. הרגשתי משהו באחוריי. לאט לאט הוא נכנס עמוק ועמוק יותר עד הסוף החפץ הזה. אדוני חפן אותי מקדימה והחל משחק בי.

נשארתי קשורה מעונגת עד הבוקר כשאדוני מענג רק אותי ואני מעניקה לו מעצמי בתמורה. כשהוא שחרר אותי מהרצועות הרגשתי הקלה שאני חופשייה שוב, אך משום מה קסמה לי התחושה של להיות כבולה למיטה, לזוז פרא מרוב שגעון מאי היכולת להגיב, להיבעל ע"י אדוני. עוד שתינו קפה ודיברנו, ועוד לפני שהוא הלך, אני כבר דמיינתי את המפגש הבא.

המכשפה​(שולטת)
כתיבה מרתקת:)
כתיבה מרתקת:) קולחת מרגשת ומחרמנת. ישר כח! * אני מקווה שבמציאות את זהירה יותר מאשר בסיפורים.
05/07/04 07:45
@buba@​(נשלטת)
מקסים !!!
אהבתי מאוד את כתיבה שלך ונהנתי מהסיפור !!
05/07/04 08:11
wayu
יפה מאוד...
פשוט מקסים.ממש נהנתי לקרוא את הסיפור.מקווה שיהיו עוד סיפורים רבים....
08/08/04 02:39