היא לא ראתה אותו כבר שבועיים, מאז שהוא המריא לאירופה, ולכן החליטה להפתיע אותו. היא רצה לארון הבגדים, גרבה את הביריות, לבשה את תחתוני התחרה שכה אהבה, והחלה במלחמה עם קרסי המחוך...

5:10 לפנות בוקר ואני לא נרדמת. כבר קראתי, וראיתי טלוויזיה, ניקיתי את הבית וחיפשתי עבודה. ועכשיו אני יושבת משועממת ועירנית עם הסמירנוף אייס ביד. פאקינג קארי ברדשאו, עם הסיגריה, הדרינק, הלפ טופ ושום מסר...

באמצע קריאת מאמר קופץ לי פתאום חלון מעצבן של אתר היכרויות. אני שונאת את השטויות האלו. התעלמתי. מספר דקות עברו ושוב החלון המעצבן מופיע, שוב סגרתי אותו, שוב הוא נפתח... זה סימן?

נשמעת נעילת אזעקה. צעדים בחנייה. הדלת שלי נפתחת ואדוני נכנס. אדוני מטייל סביבי, סוקר את החדר, בוחן את גופי. השגעון של השקט. אי הידיעה של העתיד להתרחש, הציפייה. אני כולי דרוכה, מוצפת...