סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חתלתולה

מאת Black Lotus​(מתחלפת){זאלופון}     5 ביולי 2004
היא דופקת בדלת, סמוקה. העלייה במדרגות עשתה את שלה, והצטרפה למבוכה המהולה בריגוש מהידיעה שלגופה שמלתה בלבד, שהרי אסרתי עליה לבוא בבגדים תחתונים.

אני מחייכת אליה חיוך אוהב.
"היכנסי לחדר יפתי, הכנתי לך את כל שתצטרכי על המיטה."

בהיכנסי לחדר, חתלתולתי הקטנה כבר עונדת את סרט הקטיפה הסגול סביב צווארה.
היא עירומה ורועדת.
אני מסתכלת עליה: על קימורי גופה, על מבטה המבויש, על לובנה, על שפתיה אותן אני כמהה לנשק.
חיוך זוויתי עולה על פני בראותי את חתלתולתי. היא יורדת על ברכיה, מחכה למוצא פי.
לנשימותיה הכבדות שמפירות את הדממה מצטרף קול טיפוף עקביי.

אני מלטפת את ראשה ואת אחורי אוזניה, והיא מגרגרת בהנאה, מנמיכה את ראשה והחתלתולה שלי מתחילה ללקק את מגפיי.
אני תופסת אותה בקולרה ומושכת אותה לאחור. פתאומיות התנועה גורמת למבטה להיות כה מופתע.
אני מנמיכה את גופי ומנשקת אותה.
שיניי נושכות את שפתה התחתונה, מבטי נעוץ בעיניה, והיא ממהרת להשפיל מבט.

בעודה ישובה על ברכיה, אני מלטפת את שדיה, חשה את הדופק שלה מואץ.
המכה הראשונה נוחתת עליהם, לא מרחמת. היא נושכת את שפתיה.
אחריה ארבע נוספות. דמעות נקוות בזויות עיניה.
אני מלקקת את החזה היפה שלה המעוטר בסימנים שהותרתי עליו, היא זורקת ראשה לאחור, מתמסרת.

"צמאה, חתלתולה שלי?"
"כן גבירתי."
היא זוחלת לידי, על הרצפה, עד לקערת חלב שהכנתי עבורה.
"בבקשה חתולתי, שתי לרוויה".
היא מתחילה ללקק את החלב מהקערה. טיפות חלב נושרות על סנטרה, היא מנגבת אותן בכפתה.

אני מתיישבת על המיטה, היא למרגלותיי, מתחככת ברגליי עם שיערה השחור.
כמחצית הדקה עוברת וכלום לא קורה.
אני מרימה את ראשה. היא מביטה בי במבט שואל.
אני סוטרת לפניה. לחיה מאדימה. מבטינו ננעלים. קולה של הסטירה השניה קורע את דממת החדר.

אני משכיבה אותה על המיטה, מלטפת את גופה הערום, מחממת אותו.
היא מתפתלת קלות, מחייכת, מרוצה.
"גרגרי חתולתי, ספרי לי עד כמה את נהנית."

אני מפשקת את ירכיה ומלטפת אותן. היא דוחפת את גופה קדימה אל ידיי.
ציפורני ננעצות בירכה, מפסיקות את תנועתה. רודפת אותן סדרת הצלפות על פנים הירך.
בעודה מחניקה צעקותיה, אני חודרת אליה עם אצבעותי.
גופה מתקמר, ידיי חופרות במעמקי גופה, מתכסות בנוזלי תשוקתה.
מרימה את גופה לעברי באמצעות קולרה, מנשקת אותה בתאווה, מאכילה אותה בנוזליה.

ידיי סמוכות על צווארה, משכיבות את גופה לאחור ומונעות ממנו אויר.
עיניה נעצמות ונפקחות חליפות. היא רוצה לבטוח אך לא יכולה.
היא מתחילה להתנגד ואני משחררת את אחיזתי.

היא נושמת נשימה גדולה, אך בטרם תספיק לקחת את השניה היא חשה את צביטתי בפטמותיה.
אני רוכנת עליה, מרגישה את נשימותיה, יורדת לעבר פטמותיה ונושכת אותן.
היא נאנחת בכאב מהול בעונג.

אני ממשיכה לתור את גופה, מלטפת את ערוותה ,מפשקת אותה, טועמת אותה בפי.
אני מחדירה את לשוני לתוכה, והיא גונחת.
חתולתי היפה מקבלת רשות לגמור.

עיניה בורקות, גופה צמא לעוד.
אני חופנת את פניה בידיי, שערותיה השחורות מכסות את אצבעותי בעודה מנשקת את פנים ידי בתאווה.
ואז מסובבת אותה על בטנה. ידיי לוטפות את ישבנה הלבן והרך. אני חשה את צמרמורות גופה, מהאורגזמה שחוותה ומן הקור.
היא כל כך שקטה ויפה.
אני מצליפה בידיי על עכוזה. הוא אפילו יותר יפה כשהוא מאדים.
היא מייבבת כחתלתולה עזובה, אך לא צועקת.
אני נוטלת את הנר ומטפטפת את ראשי התיבות של שמי על ישבנה.

שפתיי מחפשות את שפתיה, מרטיבות אותן, היא גומעת את רוקי בצמאון.
אני מקימה אותה לישיבה ומחבקת אותה.
היא כובשת פניה בחזי, מלאת התרגשות ורוך.
"תודה גבירתי".
אני מחייכת אליה חיוך חם, ומנשקת אותה בתשוקה.

ve-ra{Q}
בררר, גררר, חררר
זה פשוט שנעתקו המילים, שהרוק טרם נבלע. ואם בארזים נפלה שלהבת... ; ). _li-at_-
6 ביולי 2004, 19:46