הסטודנט הממושקף על האופניים - מאזו
מאת מאזו(מתחלף)
7 ביולי 2004
פגשתי אותו בפינה מתחת לבית. הוא לבש שרוואל לבן וטי-שירט שחור. סטודנט בן 24,עם פני תינוק, משקפי ג'ון לנון, ושיער מחומצן, שהקנה לו מראה חגיגי מהודר וכל-כך יפה בעיני. מבעד לשרוואל ניתן היה להבחין ביישות האוטונומית, הענקית והמתפרצת שבין רגליו.
הכרנו באטרף, לאחר שאמר שהוא קורא אותי באתר. עלק, עמוס עוז נהייתי.
כבר בצ'אט שמתי לב, שמדובר באדם שונה לגמרי, חכם, רהוט, ברור, בטוח בעצמו, כריזמטי, שתלטן (למרות שלטענתו, הוא חובב את שני הכיוונים). מנומס, שילב בדיחות במקומות הנכונים, בקול שקט, חזק ויציב. ולכן, מייד כשנפגשנו כמוסכם בחוץ בפינת הרחובות מתחת לדירתי, היה לי ברור שתוך כמה שניות נעלה (עם אופניו) אלי לדירה.
כשהגענו לדירה, הוא התיישב על הספה בסלון. הצעתי לו בירה, ואני תדלקתי עם יגרמייסטר הממסטל.
"בוא שב לידי" אמר לי.
"כן, אדוני", עניתי באופן הכי טבעי ומתבקש. ומאז כל הערב השתמשתי כלפיו רק בכינוי הזה, "אדוני".
רכנתי אליו והוא התקרב והתנשקנו, נשיקות צרפתיות רטובות, כמו שצריך. הבנתי אז, שלסטודנט כזה חיכיתי כל השנים.
"תתפשט" הוא פקד. הורדתי את בגדי, ממתין לו עירום וזקוף. הקולר שלי היה אצלי ביד כבר. הוא ענד לי אותו, ושם לי אזיקים על הידיים והרגליים.
עברה בי צמרצורת, וכרעתי לרגליו. התחתי זוחל אל גופו החסון ואיברו הענק, בין רגליו, מלקק את אשכיו. אז הוא התחיל לטפל בגופי. מהראש, עד לכפות הרגליים, הפיטמות והביצים. בידיים, בשוט, במחבט, במצבטים. זה היה ממכר, שום שריר ועצב בגופי לא נותרו ללא תשומת לבו. הוא מיקם אותי בין רגליו, והתחלתי ללקק בתאווה את פי הטבעת שלו, של האדון שלי, וזה היה טעים יותר מכל מעדן!
הלשון שלי כנראה הטריפה אותו, "על ארבע" הוא פקד, והרמתי את ישבני לעברו. הוא החל לנשוך אותי בטוסיק, נשיכות עדינות, ויותר חזקות, מלקק וחוקר... הזין שלי נעמד, התמכרתי להתמסרות שלי אליו.
"תתיישב לי על הזין" אמר לי. הוא ביקש קונדום (ומייד זכה בנקודות נוספות במאסטר קארד שלי). הוא הלביש במאמצים לא קטנים את הקונדום על הזין הענק שלו, מכוון אותי ומשפד אותי עמוק פנימה.
זה היה כל-כך טוב, כל כך חזק וכל כך כואב, שחשתי מעין זרמים של חשמל לתוך הבטן שלי, שגרמו לי להתקפל ולהיאנח. אז הוא החל להוריד אותי בכוח על הזין הענק שלו, ללא רחמים, ומבלי להתחשב, מעלה ומוריד, כשכל שנותר לי הוא לנסות ולהרחיב כמה שיותר את שרירי פי הטבעת, במטרה לקבל אותו ולנסות להקטין ככל שניתן את כאבי התופת בחדירה.
הוא כלל לא התאמץ, ופשוט ניצב כספינקס רגוע, כשאני מרגיש את שרירי שלי רועדים ממאמץ לקבלו לתוכי.
במקביל הוא החל נושך את הפיטמות שלי, ואחר כך שם עליהם מצבטי פרפר מברזל. נאנקתי מכאב אדיר ומתענוג ללא גבולות, תוך שאני ממשיך לצלול לתוכו בתנועות ארוכות ומתמשכות.
הרגשתי שאני עוד רגע מתפוצץ, יצאתי ממנו, שלפתי את הקונדום, התמקמתי בין הרגליים שלו, מאפשר לו לאונן לפה שפתחתי לרווחה עבורו, שולח לשון חמה, מלטפת ומשתוקקת לזין המדהים שמולי. הוא גמר לי על הפנים בכמה התפרצויות רבות עוצמה, חזקות ושופעות נוזל לבן ומתוק, שמילא את כל פני ושיערי (ובדיעבד הסתבר שגם את הסדין והכרית, והקיר שמאחור).
אחרי הכל, הוא עדיין נותר שקט ורציני, ועדיין עם זקפה ענקית. העברתי את ידי בליטוף רך על הזין היפיפה שלו. אספתי אותו שוב לפי, רגוע ומשוחרר, ויודע שאני רוצה אותו, לתמיד, לנצח, שאני מוכן לעשות הכל עבורו. עבור האדון שלי, הסטודנט הממשוקף שלי.
אחר כך המשכנו, לפעם שניה, שלישית ורביעית, על המיטה, על הרצפה, מול הקיר, כשאני נכנע לו, מתמסר לכל גחמותיו.
"אלוהים שלי", התפללתי, "אנא ממך, עשה שזה לא ייגמר לעולם..."
אבל כמו כל דבר טוב בחיים, גם הסשן המדהים הזה נגמר, כמובן, והסטודנט ירד עם אופניו במעלית, ורכב אל הזריחה.
אז אדון שלי, אתה זוכר, כשהלכת, אמרת, שכדאי שאני אשאר עם טעם של עוד לפעם הבאה, והנה, כבר בבוקר שאחרי, אני מה זה רעב אליך.
הכרנו באטרף, לאחר שאמר שהוא קורא אותי באתר. עלק, עמוס עוז נהייתי.
כבר בצ'אט שמתי לב, שמדובר באדם שונה לגמרי, חכם, רהוט, ברור, בטוח בעצמו, כריזמטי, שתלטן (למרות שלטענתו, הוא חובב את שני הכיוונים). מנומס, שילב בדיחות במקומות הנכונים, בקול שקט, חזק ויציב. ולכן, מייד כשנפגשנו כמוסכם בחוץ בפינת הרחובות מתחת לדירתי, היה לי ברור שתוך כמה שניות נעלה (עם אופניו) אלי לדירה.
כשהגענו לדירה, הוא התיישב על הספה בסלון. הצעתי לו בירה, ואני תדלקתי עם יגרמייסטר הממסטל.
"בוא שב לידי" אמר לי.
"כן, אדוני", עניתי באופן הכי טבעי ומתבקש. ומאז כל הערב השתמשתי כלפיו רק בכינוי הזה, "אדוני".
רכנתי אליו והוא התקרב והתנשקנו, נשיקות צרפתיות רטובות, כמו שצריך. הבנתי אז, שלסטודנט כזה חיכיתי כל השנים.
"תתפשט" הוא פקד. הורדתי את בגדי, ממתין לו עירום וזקוף. הקולר שלי היה אצלי ביד כבר. הוא ענד לי אותו, ושם לי אזיקים על הידיים והרגליים.
עברה בי צמרצורת, וכרעתי לרגליו. התחתי זוחל אל גופו החסון ואיברו הענק, בין רגליו, מלקק את אשכיו. אז הוא התחיל לטפל בגופי. מהראש, עד לכפות הרגליים, הפיטמות והביצים. בידיים, בשוט, במחבט, במצבטים. זה היה ממכר, שום שריר ועצב בגופי לא נותרו ללא תשומת לבו. הוא מיקם אותי בין רגליו, והתחלתי ללקק בתאווה את פי הטבעת שלו, של האדון שלי, וזה היה טעים יותר מכל מעדן!
הלשון שלי כנראה הטריפה אותו, "על ארבע" הוא פקד, והרמתי את ישבני לעברו. הוא החל לנשוך אותי בטוסיק, נשיכות עדינות, ויותר חזקות, מלקק וחוקר... הזין שלי נעמד, התמכרתי להתמסרות שלי אליו.
"תתיישב לי על הזין" אמר לי. הוא ביקש קונדום (ומייד זכה בנקודות נוספות במאסטר קארד שלי). הוא הלביש במאמצים לא קטנים את הקונדום על הזין הענק שלו, מכוון אותי ומשפד אותי עמוק פנימה.
זה היה כל-כך טוב, כל כך חזק וכל כך כואב, שחשתי מעין זרמים של חשמל לתוך הבטן שלי, שגרמו לי להתקפל ולהיאנח. אז הוא החל להוריד אותי בכוח על הזין הענק שלו, ללא רחמים, ומבלי להתחשב, מעלה ומוריד, כשכל שנותר לי הוא לנסות ולהרחיב כמה שיותר את שרירי פי הטבעת, במטרה לקבל אותו ולנסות להקטין ככל שניתן את כאבי התופת בחדירה.
הוא כלל לא התאמץ, ופשוט ניצב כספינקס רגוע, כשאני מרגיש את שרירי שלי רועדים ממאמץ לקבלו לתוכי.
במקביל הוא החל נושך את הפיטמות שלי, ואחר כך שם עליהם מצבטי פרפר מברזל. נאנקתי מכאב אדיר ומתענוג ללא גבולות, תוך שאני ממשיך לצלול לתוכו בתנועות ארוכות ומתמשכות.
הרגשתי שאני עוד רגע מתפוצץ, יצאתי ממנו, שלפתי את הקונדום, התמקמתי בין הרגליים שלו, מאפשר לו לאונן לפה שפתחתי לרווחה עבורו, שולח לשון חמה, מלטפת ומשתוקקת לזין המדהים שמולי. הוא גמר לי על הפנים בכמה התפרצויות רבות עוצמה, חזקות ושופעות נוזל לבן ומתוק, שמילא את כל פני ושיערי (ובדיעבד הסתבר שגם את הסדין והכרית, והקיר שמאחור).
אחרי הכל, הוא עדיין נותר שקט ורציני, ועדיין עם זקפה ענקית. העברתי את ידי בליטוף רך על הזין היפיפה שלו. אספתי אותו שוב לפי, רגוע ומשוחרר, ויודע שאני רוצה אותו, לתמיד, לנצח, שאני מוכן לעשות הכל עבורו. עבור האדון שלי, הסטודנט הממשוקף שלי.
אחר כך המשכנו, לפעם שניה, שלישית ורביעית, על המיטה, על הרצפה, מול הקיר, כשאני נכנע לו, מתמסר לכל גחמותיו.
"אלוהים שלי", התפללתי, "אנא ממך, עשה שזה לא ייגמר לעולם..."
אבל כמו כל דבר טוב בחיים, גם הסשן המדהים הזה נגמר, כמובן, והסטודנט ירד עם אופניו במעלית, ורכב אל הזריחה.
אז אדון שלי, אתה זוכר, כשהלכת, אמרת, שכדאי שאני אשאר עם טעם של עוד לפעם הבאה, והנה, כבר בבוקר שאחרי, אני מה זה רעב אליך.
