הצלב

מאבק אדיר בין הרצון האז ללכת אליו, להיות עם כיסוי עיניים ולזרום, ובין השכל הביקורתי שמתעקש על הרגשת הפחד לזרום.
שום דבר לא עומד בפני הרצון
אז הלכתי אליו.

נכנסת לעלטה גמורה, אין לי מושג מה בימין ומה בשמאל.

שומעת את הקול שלו, פתאום מתפתח לו חוש הכיוון.

הקול מגיע מרחוק. ככל שמתקרב, דפיקות הלב מואצות, המבוכה מתפשטת בי ושוב השכל (עכשיו לטובה) נכנס לפעולה ומרפה, מרפה מהמציאות ונותן מקום לרצון הפנימי לעשות משהו בשביל הנפש.
"רוצה לשתות משהו?" (הפחד חזר...)
בפנים רוצה שזה יתחיל, היחסים של השליטה, הכאב, המגע, הרטיבות, הלטיפה, החדירה, הצעקות, הגניחות...

עומדת במרכז (נראה לי שזה המרכז)
הקול מתקרב.
נוגע בי, מפשיט אותי לאט לאט. בלי לדבר, שקט. רק קולות המבוכה שלי נשמעים.
עומדת עם תחתונים וחזיה שרכשתי לא מזמן בחנות סקס. סט שחור ויניל מרושת.
אני מוכנה.

נעמד מאחורי ובעדינות דוחף אותי לכיוון החדר.
מוצמדת לקיר. אבל התחושה היא לא של קיר רגיל.
שני מוטות עם מרקם של עץ נצמדים לגב שלי.

ארבע רצועות מוצמדות לידיים ולרגליים.
ידיים קשורות למעלה בפיסוק. נתלית על הידיים, נמתחת, מרגישה את כל הגוף נמתח.
רגליים מפושקות חזק לצדדים. לא יכולות לזוז.
ערום מוחלט.
כיסוי עיניים.
אני לא זוכרת מה היה שם קודם; הצלפות, נגיעות, צביטה בפטמה, נגיעה בדגדגן, החדרה, סטירה, מצבטים על שפתיי איבר מיני...

"את רוצה להשתין על עצמך?" - בקול מחרמן , שרק גרם לי להצטער כי להשתין עכשיו - לא הייתי צריכה.
אצבע מהירה שלו לוחצת על הדגדגן שלי. מתחרמנת, מתקמרת, מרטיבה.
"את רוצה לגמור?" - מהנהנת. ומתחילה להיכנס לזה בתקווה שהאדון ירשה לי הפעם לגמור.
"את רוצה קולר? כן, כלבה?"
קולר עוטף את צווארי, השפלה מענגת.
זחילה.

סיגריה של רגיעה.
הוא יושב על הספה, אני למרגלותיו, על הברכיים.
הרצועות עדיין על רגלי, הכיסוי עיניים במקומו, ערום מוחלט.
לא גומרת את הסיגריה. רוצה להמשיך.

וזה נמשך ושוב, עמדתי על ארבע והזדיינתי מאחור כמו שאני אוהבת.

משוחררת הכי שאני יכולה
סקסית
כלבה
אישה
מתחננת לכאב

מגיעה לעונג העילאי שוב ושוב ושוב

קמה למחרת בבוקר וחושבת שהכל היה הזוי.
נזכרת בהרגשה ויודעת שזה לא היה הזוי.
מחייכת.

אישה.