המכתב שלא נשלח

אחד המחשיב עצמו למאסטר... מצחיק. לא ידעת לנהוג בכבוד הנתינה, ומכאן שלא ידעת מה עושים עם הקבלה. הקבלה האדירה, העצומה שהענקתי לך בכל התקופה הארוכה בה היינו יחד, שנותנים למישהו נותנים דבר לו הוא נזקק, ומה שאני זקוקה לו, אהובי, יותר מכל, לא יכולת לתת.

ובאמת לא ביקשתי הרבה, בטח לא חומר, ביקשתי ממך את הרוח שלך שהתבררה כרוח פרצים אשר נכנסת ויוצאת ומיד עוברת הלאה, ביקשתי את המילים שלך שהתבררו כמילים נבובות וריקות מתוכן, ביקשתי להיות איתך ותמיד העדפת להיות עם אחרת, עצובה ההבנה שבעצם גם אתה סתם אחד, חשבתי אותך לאל, הטיפשות היא בי, המגלומניה ועליבות הנפש, לחשוב שאם אוהב אותך דיו, זה יספק אותך, ימלא אותך, כמו בסיפור "היפה והחיה" תהפוך לנסיך יפה תואר, אך אהבתי ונתינתי יצרה מפלצת בעלת כח אימתני עם ביטחון עצמי כה רב, ויצאת לטרף משלך, היה שלום אהוב רשע.