עונש

היא היתה ביתו של אדונה, שפחת בית - שפחת נקיון, האביב עמד בפתח.
עירומה רק הסחבה בידיה, טבולה במים. השיחים והרהיטים מורמים. רק במים הוא הרשה לשטוף את מרצפות השיש הבוהקות.

שמה מוזיקה במערכת. האוז חזק, והיא מנקה שופכת דלי מים אחד אחרי השני. היא והסחבה אחת הן. מתפלשות עם הלברדור הצעיר על פני הסלון, הדלת לפטיו פתוחה, צריך לנקות גם שם להשקות את הגינה הפורחת, השמש בחוץ קוראת לשניהם..

היא יצאה החוצה ופתחה את הצינור, שוטפת את המירפסת יורדת לדשא, מתרטבת כולה, טובלת בריח האביב המשכר. באיזה שהוא שלב התחילו היא והלברדור לשחק בכדור גומי, ומשיכות עם הסחבה נוהמים מתגלגלים בדשא. היא לא חשבה על השכנים, ביחוד לא על הזקנה שממול..

הטלפון צילצל, היא לא שמעה, גם לא את הגבר שעמד בשער הגינה האחורית, התגנב מהחניה, עמד והביט בה, רק לבסוף קלטה את ריח הסיגריה, הרימה ראשה וזרקה באגביות "אפשר לקבל שכטה?"

הוא ניגש אליה. בחור גבוה שחרחר וצעיר. היגיש את הסיגריה לפיה "עושים חיים?" שאל בחיוך, היא חייכה לעברו בעצלנות. מופקרת לגמרי, מיוחמת במערומיה, גם אתה יכול לעשות, יש מצב.

הוא לא חיכה,הרים אותה על בירכיה, פתח את מכנסיו וחדר לתוכה בלי הקדמות מיותרות. רק לא בתחת, לחשה, זה אסור, את האימאימא שלך, הוא סינן לא מקשיב לה וחדר לשם, היא כבר לא רצתה אבל היה מאוחר מידי, עצמה עיניה מקווה שהאדון לא יופיע פתאום..
אבל תוך רגעים הכלב התחיל לנבוח משמחה. הבעלים שלהם חזר. הבחור הועף מעליה בכוח אל מחוץ לשער הגינה.

היא נגגרה בשערה לתוך הבית למטה אל המרתף. אדונה לא אמר מילה. היא ראתה את הזעם בעיניו בעוד הוא סותם את פיה, משכיב אותה על המיטה, קושר צולב מרתק אותה חזק שלא תזוז.

מתחתיה כרית. היא שמעה את צליפת החגורה בטרם זו נחתה עליה שוב ושוב בלי מילים בחמת זעם, הכאב הלך וגבר, כאב לא טוב, לא ספייס , עונש.

מה עוד עשית,הוא צעק,מה עוד?? כלום אדוני רק זה היא מילמלה בין יללות הבכי.
הוא שיחרר אותה רק בכדי לרתק אותה על גבה אל המיטה. מפושקת לפניו, גבר זר, בלי רשות כמו מופקרת אצלי בבית?!!!!!!!!

ההצלפות חזרו ונשנו על ביטנה, שדיה, בין הרגליים היא חשבה להתעלף ולא יכלה. הוא קשר את עיניה היא לא ראתה כלום, רק הריחה אלכוהול, פולידין..
היא הרגישה את דקירת המחט הראשונה עוברת בין שפתיה, הכאב כבר היה משני.
הוא סגר את כולה, הסיר את הגאג מפיה והגיש ידו, היא נשקה לה בתודה.

הוא השאיר אותה כך ויצא מהחדר. מודה לו בשקט על העונש על זה שלא השליך אותה מעל סף דלתו, לעולמים...