חוויה קולנועית

היא...

נכנסה לאולם החשוך, הפרסומות כבר רצות על המסך. האולם די ריק, בכל זאת הצגה יומית. בחוץ השאירה את המועקות שליוו אותה כל אותו בוקר. החליטה להירגע בסרט, צרות של אחרים לשעה קלה. גיששה את דרכה במדרגות, חוששת למעוד. השורות הראשונות ריקות כמעט לגמרי, רק גבר אחד יושב באחת מהן. התיישבה בשורה מאחריו, קצת בצד לא ממש אחריו... בכל זאת, האולם ריק אז קצת לא נעים לשבת קרוב למישהו זר. משהו בגבר הזה מושך את תשומת ליבה. צדודיתו נאה, עד כמה שאפשר לראות באורו המרצד של המסך.

התישבה, הביטה קצת על המסך, אבל שוב הסתכלה עליו, לאורה של פרסומת מאירה במיוחד, בחנה אותו. גבר נאה, חשבה לעצמה והחזירה מבטה למסך.
אבל משהו משך אותה להסתכל אליו שוב. עכשיו קצת חששה, זה נראה לה בולט מדי להסתכל עליו ככה כל שתי דקות. סקרה במבטה את האולם, קודם שמאלה לכיוון ההפוך ממנו, ואחר כך ימינה, לכיוונו. הופתעה לראות אותו מביט בה. היה משהו קצת פולשני במבטו, מבט יציב, בוטח, בוחן, קורא. היא נרעדה קצת והנמיכה את עיניה למטה והסבה את מבטה ממנו. מבטו המשיך לנקב אותה, היא חשה בו... ממשיך להתבונן. לא העזה לבדוק, אבל ידעה שהוא בוחן אותה. היא חשה שבחינה זו העבירה בה ריגוש אדיר.

הפרסומות חדלו, האור באולם נדלק להפסקה קצרה (בעלי המזנון צריכים הרי להתפרנס). ראתה אותו מזוית העין, קם ויוצא מהאולם, חולף על פניה, אבל עכשיו לא זיכה אותה ולו במבט. נשארה לשבת, מחשבות משונות עברו במוחה, היא חשה שהיא מפנטזת עליו, על הגבר הזה שראתה רק לרגע ושהביט בה במבט כה בוחן, פינטזה שהיא רוצה שיחזור, וישב לידה, וקול אחר, הגיוני יותר, במוחה, אמר לה: תגידי, השתגעת?

בינתיים הסתיימה ההפסקה, האורות התעמעמו שוב עד שכבו, הסרט התחיל, והוא לא שב. היא חשה אכזבה עמוקה, לא הבינה אפילו את פישרה של אכזבה זו, אז הם החליפו מבטים אז מה? אבל ביטנה התהפכה, היא הרגישה שהיה שם משהו חזק, משהו שהיא לא רצתה לפספס. אפילו לא ידעה מה הוא.

הוא...

הסתכלתי עליה, ישבה באולם החשוך, הסרט מתחיל, ראשה פונה אחורה לראות אם אני חוזר. חייכתי לעצמי חיוך קטן... המבט לא הכזיב, המבט שבחן אותה כל כך, הצליח להבקיע דרכו אליה. אל תדאגי, אני חושב לעצמי, אני כבר מגיע... רק עוד קצת, לחדד את הציפיה שלך, להגביר את התשוקה למשהו שאת לא יודעת מה הוא, ותיכף תגלי.

היא...

לאט לאט שכחה את מחשבותיה על גבר המיסתורין ושקעה בסרט. תנועה מצד ימין אותתה לה שמישהו הולך בשורת הכיסאות שלה, לא העזה להביט, המשיכה לצפות בסרט, וחשה במישהו מתיישב לידה, ממש ליד. זה הוא, חשבה, וגופה נרעד קלות. המשיכה להתבונן בסרט, אבל גופה שידר דריכות. ישבה קפואה, מחשבות מתרוצצות במוחה, וקול שהולך ונחלש אומר לה: הזהרי, הזהרי...

הוא...

בצעד בוטח הלכתי לעבר השורה שישבה בה. זה היה קצת מוזר, האולם כולו מאוד ריק ואני בוחר דווקא להתיישב לידה, אבל חושי כבר נעורו והציפיה שלי גם כן כבר עשתה את שלה. מתיישב לידה, מרגיש את דריכותה. לא מביטה בי, פניה מביעות מבוכה קלה. היא נועצת את עיניה במסך אבל אני רואה שהיא לא רואה את הסרט המוקרן עליו, היא כולה ממוקדת בסרט החדש, הסרט שמוקרן בתוך מוחה. אני מתרווח במקומי החדש ומחייך לעצמי שוב את החיוך הקטן. היא לא זזה, לא קמה, לא משמיעה קול מחאה... ממשיכה לשבת. דריכות מלאת ציפיה נושבת ממנה אלי. אני חש הקלה, ומבין שאולי יהיה פה סרט מעניין יותר ממה שחשבתי כשנכנסתי לאולם. אני שם לב שהיא לא הזיזה את ידה ממושב הכיסא המשותף. יפה, אני חושב, הגיע הזמן להתחיל, ואני לאט מקדם את ידי, מנכס לי מקום ליד ידה.

היא...

מגע היד בזרועה גרם למוחה לשאוג. רמת הריגוש עלתה, והיא תהתה בינה לבין עצמה איך זה שהיא לא קמה, או בכלל לא מתנגדת למהלכים שקורים פה. לא היתה לה תשובה והיא אמרה לעצמה לשתוק! חשה את חום גופו קרוב אליה, אך לא עשתה שום תזוזה.

הוא...

היד שלה לא זזה. יפה, חשבתי, בוא נראה מה היא חושבת על מגע רגל ברגל, זה יהייה המבחן הסופי, אם גם לזה היא לא תתנגד.... לאט לאט אני מזיז את הרגל עד שירכי נוגעת בירכה. היא לובשת חצאית (מצויין, אני חושב בסיפוק) ודרך הבד אני חש ברגלה. אני כבר לא יכול להתאפק, ומאוד בא לי לשלוח את ידי ולחוש בעורה אבל אני מתאפק בכל זאת. עת לכל דבר, וכל דבר בעיתו, והציפיה תעשה את העבודה.

היא...

ראתה בזווית עינה את רגלו מתקרבת לשלה, לא העזה לזוז. הרגישה שהיא יושבת ללא תנועה כבר שעות, הדבר גרם לה עינוי מענג. היא המשיכה לא לזוז ולא נרתעה גם כשהגיעה רגלו לנקודת מגע עם רגלה. החשמל שעמד באוויר צימרר אותה. היא הרגישה שבמוחה מתרחש בלאגן הסטרי. היא רצתה לשלוח יד לרגלו, לגעת בו, לחוש אותו, אבל לא העזה, אפילו לא ידעה למה היא לא מעיזה, רק ידעה שהיא רוצה עוד...

הוא...

היא עברה את המבחן, לא הזיזה את רגלה. אני רואה בזה הודאה שברצונה להמשיך. אני נשען לעבר אוזנה ולוחש לה: "תורידי את התחתונים ותפשקי רגליים", מרגיש את ראשה נרעד קלות. ידיה נשלחות מוכנית לעבר החצאית, מפשילות אותה, ולאט לאט, בתנועה קצת מסורבלת, היא מסירה את התחתונים ואוחזת בהם חזק בידה, רגליה נפשקות יותר ויותר. הלחץ בין רגלי גובר ואני מרגיש את הזין שלי מגיב בהתקשות אדירה. הציות שלה מגרה אותי ואני ממש יכול להריח את הייחום שלה.

היא...

היא חשה את ראשו רוכן לעברה, שמעה את קולו לוחש לה את ההוראה ובלי לחשוב פעמיים, ומבלי להבין למה, היא חשה ברטיבות שפושה בין רגליה, מוכנית ידיה נשלחות לציית לו, והיא אחרי כדקה, שתיים, יושבת על הכסא, ללא תחתונים ועם רגליים פשוקות. הציות להוראתו היה מיידי ולא ברור לה, אך הגירוי שציות זה הסב לה היה בלתי נתפס.

הוא...

שלחתי ידי לאט לעבר ירכה, מלטף אותה באדנות הולכת וגוברת, מסמן לה שאני רוצה בה, הרגשתי את גופה נענה למגעי והדבר גירה אותי יותר. לא מיהרתי. עכשיו היה לי את כל הזמן שבעולם ולא רציתי לפספס את עוצמת התחושה. לכן המשכתי בליטופים, לכאורה לא מינים, לא מתקרב לחיבור בין רגליה, למרות שידעתי שגם לשם אגיע, לא מיד... ידעתי איזו השפעה תהייה דווקא לאי ההגעה המהירה למקום שהיא חשבה שאליו אשלח את ידי במהירות.

היא...

בהפתעה הולכת וגוברת היא הרגישה בו מלטף אותה, אך לא שולח את ידו לעבר הכוס הבוער שלה. להפך, היה במגע ידו משהו מחשמל, מיני ועם זאת לא... משהו מעבר לכך. הליטוף לא היה עדין, היה זה כאילו הוא חודר לעורה. היה זה מגע בטוח בעצמו, נחוש... כאחד היודע שהיא שלו. הדבר גרם לה להרטיב יותר.

הוא...

גם אחרי שחרשתי את בשר ירכיה עד שקיבל צבע מעט אדמדם, לא מיהרתי. את היד השניה העברתי מעבר לכתפה, מחבק אותה כבנזוג ותיק, שולח את ידי לתוך חולצתה, עורה מסתמרר למגעי. יפה, אני חושב, ושולח יד בוטחת לעבר הפיטמה. ידי נתקלת בחזיה, אני משחרר את השד ולוחש באזנה: "את החזיה... תורידי... עכשיו!"

היא...

באזניים כלות היא שומעת את הוראתו, היא חשה בכל נימי הוויתה שלא מדובר בבקשה, ברור לה לחלוטין שהוא מורה לה מה לעשות. באי נוחות מסויימת לאור המצב הפומבי, היא עושה כמה תנועות קלות ומשחררת את החזיה בשיטה הישנה והטובה (כתפיות דרך שרוולי החולצה, והחזיה נשלפת מלמטה). עכשיו היא אוחזת בימינה את תחתוניה ובשמאלה את חזייתה.

הוא...

עכשיו, משפינתה את הדרך, אני שב ומחבק את כתפה ומחליק יד לתוך חולצתה. שדה החם מגרה אותי ופטמתה זקופה ומגורה גם היא. אני לוכד אותה באצבעותי וממולל אותה, מלטף, צובט בדרגות שונות של קושי. אני שם לב שהיא מתחילה לזוז מעט, נעה בהנאה בכיסא, זוקפת את חזה לאפשר לי גישה קלה יותר. ידי השניה שלא עזבה לרגע את ירכה, עולה לאט במעלה הירך ומטרתה אחת: לחוש את המתרחש לו שם, בחיבור המתוק והחם שבין רגליה. ידי מתקדמת לאט תוך כדי ליטוף ומגיעה לשפתי הכוס שלה, אני מופתע לגלות שהוא מגולח לגמרי. נו נו, אני חושב לעצמי, לא תיארתי לי.... ומחייך חיוך מלא סיפוק. אצבעותי פולשות לתוכה, משחיל לתוכה אצבע אחת, היא רטובה וחמה ופתוחה מאוד, רגליה נפתחות ונפשקות עוד ועוד. אני מחדיר לתוך הכוס הלוהט שלה עוד אצבע, ומייד בלי לתת לה שהות להתרגל, עוד אחת. אנקה נמלטת מפיה. "שקט!" אני לוחש באזנה...

היא...

היא חשה איך, אצבע אחר אצבע, הוא ממלא את הכוס הרטוב והמגורה שלה. היא כל כך מגורה שהיא מרגישה שהיא מייד גומרת. אנקה נמלטת מפיה. "שקט!" הוא לוחש לה. היא בולעת בגרונה את כל קולות ההנאה שמנסים להתפרץ החוצה. הדבר מעט מתסכל אך היא מצייתת לו, ולא בגלל שהם במקום ציבורי. היא כבר מזמן הפסיקה לחשוב על כך, וכל מחשבותיה ממוקדות בידיו העושות בה כבתוך שלו, והדבר רק מגביר בה את ההנאה.

הוא...

עכשיו, עכשיו היא מוכנה, אני חושב לעצמי בסיפוק. אני מחדיר שלוש ואז ארבע אצבעות לתוכה, הדבר רק מגביר את תנועות אגנה שנע בתנועות זיון למעלה. נותנת קונטרה טובה, אני חושב לעצמי, ומושך באחת את ידי מתוכה. אני יודע שהדבר יטריף אותה, אבל עכשיו אני מרגיש שהגיע תורי....

היא...

לפתע, כשהיתה כל כך קרובה, משך את ידו מתוכה. תחושת ריקנות מזעזעת היכתה בה. כמעט צעקה מרוב אכזבה, אבל רק נשכה בכוח את שפתה התחתונה וראשה נפנה להביט בו, בפעם הראשונה מאז התיישב לידה. היא הסתכלה בו והיתה מודעת היטב למראה הכלבלב הנטוש שהיה למבטה.

הוא...

הבטתי בה קולט את האכזבה, וגם המבט המופתע-נטוש-מתוסכל הזה שלה שיעשע אותי לא מעט. חייכתי אליה, גוחן שוב ללחוש משהו באזנה והיא הגישה לי את אזנה כמתורגלת בכך. לחשתי לה: "קחי את התיק שלך, שימי בתוכו את התחתונים והחזיה, ולכי לשירותים של הנשים. הכנסי לתא האחרון ביותר, השאירי את הדלת פתוחה והישעני על הקיר שמול הדלת. ידיים לצדדים, רגליים בפישוק רחב, וחכי לי."

היא...

היא מצייתת לו באופן מיידי, אוספת את תיקה. הוא כבר שלף את ידו מתוך חולצתה, נותן לה להתארגן. מכניסה לתיק את התחתונים והחזיה, חושבת לעצמה שלו לא היה אומר לה לעשות כן, היתה בוודאי שוכחת... מחשבותיה התפזרו מעט, היא מגורה כל כך עד שכל מה שמוחה מצליח לארגן הוא את סידרת הפקודות שמביאה אותה לבסוף לתא האחרון בשרותי הנשים, כפי שהורה לה. היא עומדת כשגבה לדלת התא, ידיה נשענות על הקיר, רגליה מפושקות רחב. התנוחה מגביהה מעט את ישבנה והיא מרגישה שהיא עושה מאמץ קל להבליט אותו. ללא תנועה נוספת היא עומדת כך ומחכה לו, וחושבת לעצמה למה הוא מתעכב...

הוא...

אני רואה אותה מתארגנת בפיזור דעת ויוצאת מהאולם. אני ממשיך לשבת עוד קצת, נותן לה זמן להגיע לשירותים ולעמוד מוכנה לקראתי. אני מחליט לחכות עוד שתי דקות, שבהן היא תוכל למלט את עצמה מהסיטואציה. מחליט לתת לה לבחור האם להשאר, או לברוח ממה שמחכה לה. אחרי שתי דקות אני קם ועושה את דרכי, תוהה על הסיכויים. האם נשארה? האם בחרה להשאר או אולי נכונה לי עכשיו אכזבה? אני מתקרב לשרותי הנשים, מסתכל ימינה ושמאלה, השטח פנוי. אני מציץ פנימה, גם בפנים ריק. אני נכנס, רגע האמת... אני הולך לתא האחרון דלת התא פתוחה מעט, ואני מציץ לתוכו.

היא...

הזמן שעבר עליה מהרגע שנכנסה לתא, נראה כמו נצח. היא המתינה לו כשבמוחה חולפת מחשבה: יש לך שעת כושר להסתלק, הוא לא ידע, הוא לא יחפש, פשוט לברוח. אבל היא לא זזה. המחשבה ללכת, להוציא את עצמה מהסיטואציה האינטנסיבית שלתוכה, במידה רבה, רצתה להיכנס, מחשבה זו עברה במוחה, עברה וחלפה לה. היא בחרה להישאר. כמה שניות אחר כך שמעה את דלת השירותים נפתחת, אחרי כשניה שתיים, נסגרת, וקול צעדים נשמע בפרוזדור המוביל לתאים.... היא חשה שדלת התא נפתחת קצת יותר והרגישה אותו עומד מאחוריה.

הוא...

חייכתי כשראיתי אותה, עומדת כך ללא תזוזה, מחכה לי. חבל שהיא לא רואה עכשיו את החיוך שלי, אני בטוח שזה היה נותן לה ביטחון. אני דוחק את עצמי לתוך התא הצר. היא זזה קצת, מפנה לי קצת מקום. אני בוחן את ישבנה הזקור, מלטף אותו, מפשיל את החצאית, מגלה אותו לאור. ישבנה עגול מוצק ויפה. שוב אני מלטף אותו בחיבה, ומייד מנחית עליו חבטה חזקה, חש בגופה מתקשח, נרעד, אבל לא מתנגד. להיפך, ישבנה זוקר את עצמו מולי. אני ממשיך להנחית עליו עוד כמה חבטות עד שצבע אדום ורוד צובע אותו.

אני שולח את ידי לתוך הכוס שלה ומגלה רטיבות נוזלת ממנו. שלוש אצבעות חודרות לתוכה באחת, ביד השניה אני אוחז בשערה מטה את ראשה אחורנית, סידרה של אנקות קלות נמלטות מפיה.

היא...

כשהיא חשה בו, מלטף את ישבנה החשוף, ומרגישה את המכה הנוחתת עליו, מוחה מתחיל לצוף לו והיא מתמכרת לתחושות שעוברות על גופה, לוקחות אותו צעד אחרי צעד לעבר אורגזמה אדירה. היא מרגישה את הכוס שלה מתכווץ על ידו.

הוא...

אני משחרר את אחיזתי בה, פותח את מכנסי בזריזות ושולף את הזין שלי. הוא עומד כמו טיל. קודם, כשחיכיתי, הוא קצת התרכך אבל עכשיו, התחת הזה והכוס הרטוב הזה, עשו את שלהם. באחת אני חודר אליה, מרגיש את הכוס החם והרטוב שלה סביב הזין שלי. ישבנה נע לקראתי, ואני מזיין אותה חזק, אוחז ביד אחת במותניה וביד השניה בשערה. כשידיה נשענות על הקיר היא נותנת לי קונטרה משגעת, מניעה את אגנה ודוחקת את הזין שלי עמוק יותר ויותר לתוכה.

שנינו מגורים כל כך, אני שוב חש בהתכווצויות הכוס שלה על הזין שלי והדבר מגרה אותי ביתר שאת. לא עובר זמן רב ואני מתפוצץ בתוכה באורגזמה חייתית, חובק את מותניה ונע בתוכה, משפריץ בה עוד ועוד מעצמי והיא מתכווצת עלי שוב ושוב...

הוא...

כחודש אחרי כן, לקחנו את הסרט ההוא בוידאו. שכבנו מכורבלים זה בתוך זה במיטה, מצחקקים בטיפשות ומשחזרים את חווית פגישתנו הראשונה. מיותר לציין שגם הפעם לא ראינו את הסרט... כי זמן לא רב אחרי שהחל התחלתי לשחזר את ארועי המפגש הראשון, היא עמדה במיטה והתכווצה שוב ושוב על הזין שלי.

היא...

היא לא ידע למה לקחה את הסרט הזה, אולי כי ידעה שהפעם תוכל לראות אותו באמת. היא ידעה שהדבר יגרום לה כאב אבל החליטה שדרך הכאב הזה אולי תצליח להתגבר. עברו כבר חודשיים מאז שהם נפרדו, והגיע הזמן להמשיך הלאה.

היא הכניסה את הסרט למכשיר, התישבה על הספה בסלון וצפתה בסרט. הדמעות לא איחרו להגיע. היא נתנה להן לזלוג מעיניה. מדי פעם קינחה את אפה, ניגבה אותן, וצפתה בנחישות בסרט שעדיין לא הצליחה לראות. לאט לאט היא התרכזה יותר בעלילה, פחות במחשבות עליו, על פגישתם הראשונה, ועל מה שבא בעקבותיה... ואז גילתה שהיא מחייכת, מחייכת באושר. היא נכנסה לסרט הזה אישה אחת ויצאה ממנו אישה אחרת. היא אהבה מאוד את האישה החדשה הזו.