הצעתי לו להצטרף אליהם. זה ישב לי בראש חזק, להצטרף לזוג, שולט ונשלטת. פנטזיה שכזו. עברו כמה ימים עד שקיבלתי את ההודעה, איפה להיות ומה ללבוש, ובעיקר מה לא, וגם הוראה מפורשת לשים כיסוי עיניים לפני שאני נכנסת לביתם...

אני נושמת עמוק, מסיטה את מחשבותי מהכאב. אני חשה בו מתקרב, עוקף את השולחן וניגש לחלק התחתון של גופי. מדהים אותי כל פעם מחדש כמה אני ערה למה שקורה מסביבי למרות עיניי המכוסות...

הוא פנה אליה בצ'ט והם דיברו. לא היתה לה שום כוונה לעשות דבר מה בנידון, לא רצתה לתת לרעב לשלוט בה, או להתייחס למשיכה שחשה ממנו אליה ובחזרה, אך הוא לא ויתר...

היא נכנסת לאולם הקולנוע, משאירה בחוץ את המועקות שליוו אותה. צרות של אחרים לשעה קלה. גבר יושב בשורות הראשונות, ומשהו בו מושך את תשומת ליבה. צדודיתו נאה, עד כמה שאפשר לראות באורו המרצד של המסך...

"ספר האשליות" אינו הספר הראשון של פול אוסטר שקראתי, אבל הוא אחד הספרים הבודדים שמהעמוד הראשון, ידעתי שאני קוראת ספר מדהים, מרתק ומסקרן במיוחד.