שרביט הקסמים

בריפרוף רגעי הטלת עלי
כישוף זמני
קסמי החיים והאור שמציף
סינוורו את עיניי
עד כי לא יכולתי לראות
שאתה רב החובל והמלח
של ספינתך היחידה
מפליגה בודדה
משייטת על פני עולמות ונהרות
מדי פעם עוגנת לרגע חטוף
אך לעת ערב תפליג שוב
ללא חוף מבטחים
האור המסנוור מכה בך לעיתים
או אז תניף את שרביט הקסמים
עיניים הוזות, מעורפלות
יביטו בך בתמיהה, בסקרנות
בשקיקה...?
או
שמא...
בהבנה...?
וכשיכסיף הירח ויניד את ראשו
בחיוך, בשתיקה
תחנוק שוב את גלי הערגה,
הכיסופים
או הכמיהה
תפליג רחוק
שרביט הקסמים היה כלא היה...?
אורך מסנוור, בוהק וזוהר
אך היש חוף מבטחים על אדמת נכר
או שמא המלח, רב החובל, הימאי היחיד
יבחר לעד בגלי הים...?
מטלטל כשיכור, אולי מסונוור אף אתה מהאור
ומפליג אל האופק הכחול
ואור יום יעלה וספינתך בטוחה,
לא תתגלה
אולי מיפרש בודד
או שובל של כנף
ושרביט הקסמים
מעת לעת יונף...