גלימה של שתיקה

אתה בא אלי
עטוף בגלימה של שקט
דוק של עצב
כמעט בלתי מורגש
עיניך היפות לוטשות בי מבט
כאילו ביקשת לומר
הכל ועוד קצת
במבט אחד בלבד
ולו רק ידעת
איך פעם אהבתי אותך
והכלתי בצמא, בכמיהה
כל מבט, כל מילה
כל שתיקה.
אתה בא אלי
מכוסה בגלימת השקט שלך
אין בך שלווה
אך אתה שקט ודומם
רכות תמוהה, זרה, נשקפת מעיניך
רכות של עצב משמי-עיניך
גלימת השקט שלך
מכסה אותך
עוטפת, מגנה
שיריון קשה
מעטה בלתי ניתן לחדירה
ושולח אליי מבט, אחד ויחיד
כאילו מבקש לומר הכל ותמיד
רציתי להסיר את העצבות מעיניך
למחות את הדמעות הנסתרות
שאף פעם אינן נראות
אך באת והלכת
עטוף
בגלימה ארוכה, כבדה
של שתיקה
לפרקים גם עיניך עודן מצועפות
ואני נשארת תוהה...