שירה

ובלילה נדדה שנתי עליך
מכשף רשע
אני הוזה את פניך

תקח רוחי
ותרימנה מעלה
חדור נשמתי
מבפנים והלאה

תנה לי אהבים
בליל קיץ חם
שטוף זיעה
וגוף מיותם

כנס מהותך
אל תוכי הקודח
בנגיעה סופית
עד לא תתיפח

מבטך מול עיני
חלף בשנית
עוד תבוא אל דלתי
בנחישות אימתנית

ולא תחדל,

עד אשר תבוא בי
וידעת
וידעת
ו י ד ע ת את השירה...