מדבר

אדמה צחיחה
ורוחות מדבר
חורכות את שפתותינו
אזיקים של שתיקה
לא, מזמן לא מבוכה
רק שתיקה מתוחה, עמוקה
כובלת את ליבנו
מסע בזמן
קדימה, אחורה ובאלכסון
איתך הכל תמיד מתחיל ונגמר
בניסיון
הבנה מעיקה
ונמנום של הנפש העייפה
שפתיים שוקקות
דם בלי דמעות
יובש פראי בנשמה
ורוחות משתוללות
מדי פעם הן מביאות
בשורות
כאלו ואחרות....
שמא נדע
או נבין
או נראה את אשר
מבקש שיתגלה
פאטה מורגנה של חיים
רוויים, שזורים בשלוש שנים
של אהבה... אכזבה...
רוחות מדבר
מענגות אדמה חרבה
שפתיים מבקשות טיפת מים
או טיפת שלווה
לרוץ קדימה, לשעוט
אל החיים המתחלפים,
המשתנים במהירות האור
משעה לשעה
בשניית נצח אבודה...