מכושפת

במסלול הבלתי ידוע
שהתווית
אני פוסעת כמכושפת
מאוד רוצה להכיר את המעמקים
אשר יוצרים בי
גלים-גלים של
אור, וצבעים וצלילים
מאוד משתוקקת לדעת,
להכיר, להכיל
את הבלתי ידוע....
ולבקרים,
צועדת כמהופנטת
בשבילים לא מוכרים
עטופה באינספור כוכבים רקומים
ניצני הבטחות כבושות
ללא אומר ודברים.

אל מסלולך הלא מוכר
אף שאינו מרגיש לי זר
מפליגה על פני גלים
של אושר זחוח
אופוריה מתוקה
לרקום מחדש
את חוטי האגדה
במילותיך, בתנועותיך,
בבדלים של תחושה מציפה...

כמכושפת נעה בתוך מעגליך
חוטים רקומים בצבעים וצלילים
סוגרים עליי
מפני החשיכה
אור מתהווה ונרקם בי מבפנים

רוצה, משתוקקת כל כך להכיר
את אותם תהומות, מצולות
המכשפים אותי כעת
לקרוא להם בשם
לראות מבעד לכישוף המהפנט

טובעת בתוך סקרנותי ומחשבותיי
מכושפת בין צליליך
המסוככים עליי
ירח שובב מביט בי בחיוך עייף,
היי שקטה בתוך תוכך
הלא את מכושפת כעת...