בכסות לבנה

סערה בלב ים
מה תתעני
הוא איננו איננו
נפשך לא תדעי

על מדרגת הבטון
הקר והזר
אשכיבך בכסותך
הלבנה הטהורה

פניך שלוות
ואינך זז
כאילו בך
המוות אחז

מנאת מדבר
אביא לך מים
לשטוף את פניך
ללטף הלחיים

ואתה עדיין שכוב
ואינך זז
אביט בוכה
בחלום הנגנז

אסתיר פניך בלבנה
ואתן תפילה אחרונה
אשתה מרעל כפות ידיך
ואצטרף, אליך