צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הרים

מאת barbie​(אחרת)     5 בספטמבר 2004
עיניים פעורות לרווחה
שפתיים פשוקות, ננשכות בדממה
מתח עולה וגובר
היש עוד סיבה להישאר?
רצון שעולה על היגיון
לבטים מכרסמים, נוגסים עמוק
בין גלי ההמון
רצונות, מאוויים שמתנגשים
ומתמזגים.
יכולת לראות מבעד לערפל
הלב מתבהר, הראש צלול יותר
מתנות החיים
מאת אלוהים
אל האדם ומאת האדם
גשם של ציפייה
ודריכות שבשתיקה
ספקות בהרים של אי וודאות
בהלה שתוקפת לפרקים
מכסה על גלי הייאוש
רצון להישאר
ספק שמכרסם, נובט עמוק פנימה
העיניים פקוחות לרווחה
הלב ער ודרוך, נשימה, ציפייה
להישאר?
עדר של צרכים מיותרים
אל מול משאלות וחלומות
בחופים מנופצים
גלי זהב אל מול ובינות
לעמקי השתיקה
לב דרוך
צלילות מבהיקה
אמון אל מול חוסר וודאות
הבנה נמסכת אל תוך התמימות
לפרקים נשבר לו עוד גל
וקצף בוהק נשאר
הכל אסור הכל מותר
ללא גבולות
או סיבות
הלב דרוך, קשוב מאוד
מכיל את כל קשת הצבעים
ועוד.
שוב, דממה.
לא נשמע גם קול הנשימה
עיניים קרועות לרווחה
עוד מאמץ קטן אל הפיסגה
שם אדם נמצא למרגלותיו
של הר חדש... נוסף
ולסגת אי אפשר
ולהישאר...
כבר אין עוד אסור מותר

@buba@​(נשלטת)
יפייפה !!!
כיף לקרוא מה שאת כותבת :))
5 בספט׳ 2004, 9:39