כמה אפשר לגמור?

"תבואי עם שימלה.
אבל רק עם שימלה."
רק שמעתי את זה והופיע רגש בלתי מובן של פחד וחרמנות.
איפה לעזאזל אני אמצא שימלה?
ואיך אני אראה עם שימלה ובלי שום דבר מתחת?
מחפשת במעמקי הארון למצוא את השימלה האחת והיחידה שלי
(אני פשוט לא בחורה של שמלות).
יוצאת בלתי מרוצה מהבית, מרגישה שאני ניראית מוזר,
שכולם יודעים שאין לי שום דבר מתחת,
ואין מה לעשות אני לא מצליחה ללכת בלי להירטב.
(אוף איתי.)
הוא אוסף אותי, וישר מכניס את היד מתחת לשימלה לבדוק שפעלתי לפי ההוראות,
כאילו שגם ככה לא רואים שאין לי כלום מתחת.

"לאן אנחנו יוצאים?"
חיוך. הוא לא עונה.
מוביל אותי בין הרחובות עד לבית קולנוע שכונתי קטן.
אין לי מה לספר על הסרט
כי לא הצלחתי להתרכז.
הליטופים שלו במשך כל הסרט...
עדינים כאלה על הברכיים, כל פעם מטפסים קצת יותר למעלה
נגיעות פה ושם שרק עושות חשק לעוד.
נשיקות על הצוואר והעורף... רק מהנשיקות אפשר לגמור.
ובסוף עוד כמה נגיעות, אבל ממש בין הרגליים.
השימלה שלי ממש כבר למעלה,
אבל לי לא איכפת,
כי אני במקום הזה שאני מתחננת לגמור,
שאני חייבת לגמור,
והדבר היחיד שהוא לוחש לי באוזן זה: "תהיי בשקט",
ואני גם חושבת שהזוג שישבו לידינו לא יישנו כמה וכמה לילות.

יצאנו מהסרט,
ואני כבר לא שם.
אבל הערב שלי רק התחיל.
אנחנו שוב נוסעים,
מסתבר שתמיד כדאי להסתכל לצדדים כי יש הרבה מקומות נטושים בצידי הדרך.
הגענו לגן משחקים נטוש וחשוך.
(מצחיק לי שהוא בא עם "שקית הפתעות".)
ניקשרתי
אבל לא סתם אלא עם מסקינג טייפ.
ואני כבר כל כך רטובה, אבל הוא מכניס לי קוביות קרח
שישר מתמוססות והמים מתערבבים עם הרטיבות שלי.
ההרגשה הזו של הקובית קרח בתוכי בזמן שאני כל כך חמה בפנים משגע אותי,
זו מן הרגשה שאי אפשר לעמוד בשקט רק להתפתל...

אבל אז באות ההצלפות.
אני צריכה לספור,
אבל אני לא עוקבת,
ואם אני לא עוקבת אני מקבלת עונש.
זה יותר עינוי מאשר עונש,
כי הוא נותן לי להרגיש את הזין שלו בפנים,
אבל רק לשניה.
אני מנסה להתכווץ,
לא לתת לו לצאת החוצה, אבל זה לא עוזר.
עכשיו אני כבר עוקבת אחרי ההצלפות.

פתאום אני מרגישה משהו רותח על הגב שלי.
לא מספיק שהעור שלי בוער מהצלפות,
אז עכשיו אני מכוסה בטיפות של שעווה,
שעפות ממני עם ההצלפות של השוט,
שנתלשות ממני שהוא מצליף בי בידיים שלו.
אין ספק שההצלפות עם הידיים שלו פשוט מביאות אותי לריחוף,
הליטוף שבא לפני....
ההצלפה עם היד שלו,
והליטוף אחרי,
שבודק עד כמה המקום התחמם...

עכשיו הוא מוציא מתוך השקית את הויברטור.
(אם יש לי אותך, אז למה אני צריכה ויברטור?)
אבל אתה אוהב לשחק בי עם הויברטור,
אתה אוהב להסתכל עליי כשאני גומרת,
ואתה לא יודע עד כמה אני מעדיפה אותך.

אתה משחק בי עוד ועוד,
ואי אפשר לברוח מהאורגזמות של הויברטור.
הן כל כך ממוקדות,
נוגעות ישר בנקודה,
אי אפשר שלא לגמור.
ואתה ממשיך,
עוד ועוד,
ואם לא הייתי קשורה אז מזמן הייתי נופלת.
ואני כל כך מתחננת שתפסיק, שאני לא יכולה יותר,
רק אז אתה מזיין אותי,
ואז אני מגלה שאני יכולה עוד,
שאני יכולה לגמור שוב.
אף פעם לא גמרתי כל כך הרבה.
ואני גם לא מסוגלת לגמור כל כך הרבה,
כי יומיים אח"כ אני מסתובבת כמו זומבי...

תודה על החיבוק והנשיקה אח"כ,
ובכלל תודה על הכל...

*
(מוקדש לך, אלי.)