בית הספר הגבוה לחינוך מיוחד - פרק ב' - ככה יעשה לעבד
מאת אניגמטית(שולטת)
20 במאי 2003
פרק ב' - ככה יעשה לעבד...
שי אלון היה בחור יפה תואר. הוא התרגל לכך שנשים נפלו לרגליו ונכבשו בקסמיו. די היה בחיוך אחד שחשף שתי גומות חן עמוקות, שלא יוכלו לסרב לבקשותיו העובדה שבא ממשפחה עשירה ושאביו היה מפורסם, מעולם לא הזיקה לקשריו עם המין הנשי. הוא היה שחצן והיה לו במה להתגאות: גופו היה מסוקס משעות של עבודה בחדר הכושר, עורו היה שזוף משעות של רביצה בים ועיניו הביעו פיקחיות וערמומיות. כמה שתרז אהבה לחנך גברים מסוגו.
"עכשיו אני עומדת לקשט אותך", אמרה תרז לשי וקרצה למשרתה האישי, שמיהר להגיש לה את תיק האביזרים. ידיו של שי היו עדיין כבולות מעל לראשו ורגליו היו מפושקות בעזרת המוט. תרז העמידה אותו על ברכיו, העבירה את החבל הארוך שהשתלשל מקשירת ידיו לאחור וקשרה אותו למוט שברגליו.
שי לא ויתר: " מה את כבר יכולה לעשות לי חתיכת סדיסטית מטורפת? חכי שאני אצא מכאן
את תשלמי על זה ביוקר!"
"כלבלבון אפס, שוב מתחצף?", שאלה תרז וחייכה. היא שלפה גאג מתיק האביזרים ואמרה
"זה יהיה הקישוט הראשון שלך, אפס, עד שתלמד לשפר את נימוסיך". שי ניסה להזיז בכוח את ראשו אך הגאג נדחף בקשיחות לפיו והודק ברצועה מאחורי ראשו. תרז כמעט יכלה לקרוא את הקללות שלו מבעד לעיניו, עכשיו היא תוכל לעבוד בשקט.
היא הוציאה מתיקה זוג מצבטי הברגה וקראה למשרתה האישי. היא דחפה את אצבעה לפיו ואמרה "לקק והרטב אותה, בלבוי". המשרת ליקק את אצבעה בתאווה ותרז החלה לסובב את פיטמותיו של שי, עד שעמדו מספיק לטעמה. היא הצמידה חזק כל מצבט לפיטמה וראתה את שביב הכאב הראשון בעיניו של שי. כעת שלפה מתיקה עשרה אטבי פלסטיק בעלי שיניים אכזריות. לכל אשך הוצמדו חמישה אטבים בצבעים שונים. עיניו של שי הביעו כאב עמוק והוא החל להתפתל.
"אתה נראה ממש כמו עץ חג מולד צבעוני", חייכה תרז לשי. "עכשיו תקבל הזדמנות נוספת. אני מוציאה לך את הגאג בדיוק לדקה אני אשאל אתך מה שמך החדש ומי אני בשבילך. אם התשובה תהיה נכונה, אחזיר אותך לשורה. אם היא תהיה שגויה - אמשיך לשחק בועדת קישוט. אז מה אתה אומר, כלבלבון אפס?"
תרז הוציאה את הגאג מפיו של שי ושאלה: "מי אתה ומה אני בשבילך?" ושי ענה: " אני שי ואת זונה מזדיינת". תרז סטרה לו בעוצמה, עד שנפל, משכה בשערו והחדירה לו את הגאג בכוח.
"או קיי, כלבלבון אפס, אני רואה שאתה היום במצב רוח משועשע. בוא נראה מי יצחק אחרון".
היא הוציאה מתיקה באט פלאג בעובי בינוני שממנו השתלשלו שערות דמויות זנב.
"כלב טוב צריך שיהיה לו זנב לקשקש בו, נכון אפס?", אמרה כשהיא מכניסה את ידה לכפפת פלסטיק חד פעמית. "בוא נבדוק לך את התחת", אמרה ונסכה על הכפפה חומר סיכוך אך בכמות קטנה. היא פישקה את פלחי ישבנו של שי והביטה בעניין לתוך פי הטבעת שלו. אחר החלה לצחוק "חחההה כלבלבוני, אני רואה שאתה בתול לפי הכיווצים שלך. אתה תהנה מזה", פסקה כשהחלה להחדיר את הבאט לישבנו בהתמדה ובתקיפות. עיניו של שי נפערו בתדהמה. איבר הפלסטיק שחדר לגופו גרם לו להרגיש מושפל וחסר אונים, נקרע... אבל הוא לא רצה להיכנע למטורפת הזו, שחושבת שתהפוך אותו לעבד שלה. מי היא בכלל? הוא החליט לעמוד בסבל ולא להיכנע, לא משנה מה. הוא אולי השבוי שלה, אבל יום אחד הוא ישתחרר והיא תשלם.
תרז התפעלה מכוח העמידה שלו. היא ידעה שהוא יהיה אחד מהעבדים המעולים שידעה.כך זה תמיד, גודל ההתנגדות בהתחלה,כך גודל ההתמסרות בהמשך. היא חייכה.לפתע ידעה מה ישבור את שי.היה ברור לה שאיברו הוא חברו הטוב בעולם והשרביט השולט בחייו.אם אין ברירה אז אין ברירה,חייכה לעצמה חיוך מרושע.היא החלה ללטף בעדינות וברוך את הזין הגדול והפועם,שואלת את שי בקול רך ומתפנק "נעים לך מותק?".
שי החל להרגע ולהתמסר למגעה העדין והמרטיט. הוא כמעט סימן כן עם הראש ואז ללא התרעה מוקדמת,תרז לחצה ביד אחת בעוצמה על הזין וביד השנייה חפנה בכוח את אשכיו ומשכה אותם כלפי מטה.
שי חשב שאם היא לא תרפה מיד הוא יתעלף או ימות.איך היא מעזה לפגוע בו ככה זה יכול לגרום לנזק בלתי הפיך.היא מטורפת אמיתית.אולי הוא באמת צריך להזהר.אולי אם היא תשחרר את הגאג הוא יגיד לה מה שהיא רוצה רק שתניח לזין שלו.הוא בונה עליו לשנים ארוכות ...
אבל תרז לא רצתה לשחרר את הגאג לפני שתהיה בטוחה שהפעם הוא יכנע. היא הדליקה נר אדום הציבה אותו מעל הזין של שי ושאלה בחיוך "שנתחיל?" שי הניף את ראשו בחוזקה משמאל לימין.
טיפת שעווה אדומה נחתה על הזין והקפיצה את כל גופו בכאב .
"אתה רוצה להגיד לי משהו, אפס,לפני שאני ממשיכה?"
שי הניד בראשו לכן.
תרז שחררה את הגאג ושאלה: " מי אתה ומה אני בשבילך ?"
שי ענה בקול מתריס,אך ברור: " אני כלבלבון אפס ואת המלכה שלי"
כמה שהוא שנא אותה באותו רגע ואיזה מחשבות עלו בראשו על מה שיעולל בגופה כשישתחרר ויחד עם זאת, לפתע,כמעט בלי ששם לב,מחשבה חדשה חדרה למוחו,מחשבה שעדיין לא היתה ברורה אפילו לו,אבל היא התחילה ב"ווהו איזה עוצמה".
תרז סימנה למשרתה לשחרר את האפס מקישוטיו ולהחזירו לשורת הגברים.
הטלפון הנייד שלה צלצל והיא מהרה להרימו .
"תרז דרלינג,זו שנטל.מה שלומך אהובתי ?"
"נפלא יקרה, כמה שהתגעגעתי אליך.תשמעי מותק,אני אחזור אליך אחר כך,אני באמצע מסדר ראשון"
"טוב אהובתי,רק תחזרי מהר.אני חייבת את עזרתך דחוף.יש לי איזה בעיה עם העבד החדש שלי,שאין לי סבלנות לפתור לבד.תסכימי שירשם לקורס באיחור? אני מוכנה לשלם הרבה"
תרז חייכה. שנטל היתה אחת מהמלכות האהובות עליה,אחרי הכל,את חינוכה הראשוני היא קיבלה באותו בית ספר של תרז ורק אחרי חינוך מיוחד ונסיון של שנים כסאבית הפכה למלכה.
"תשמעי זה קצת בעייתי מותק,את יודעת שאני מקפידה על מספרים זוגיים והקורס מלא אולי נחכה לקורס הבא?"
"לא יפה שלי,ממש לא. אני חייבת אותו מבושל בהקדם האפשרי ותאמיני לי שהוא זקוק לחינוך מיוחד.בבקשה נו,אני מוכנה לשחד אותך גם בדרכים אחרות.ממממ ...שוחד מיני למשל "
תרז חייכה. כששנטל מציעה לשחד מינית, זה בהחלט דורש מחשבה נוספת. " טוב תגיעי איתו ונראה" , אגב, איך קוראים לו ?"
"פולו " , אמרה שנטל וחייכה.
בפרק הבא – שנטל ופולו מגיעים לביקור....
שי אלון היה בחור יפה תואר. הוא התרגל לכך שנשים נפלו לרגליו ונכבשו בקסמיו. די היה בחיוך אחד שחשף שתי גומות חן עמוקות, שלא יוכלו לסרב לבקשותיו העובדה שבא ממשפחה עשירה ושאביו היה מפורסם, מעולם לא הזיקה לקשריו עם המין הנשי. הוא היה שחצן והיה לו במה להתגאות: גופו היה מסוקס משעות של עבודה בחדר הכושר, עורו היה שזוף משעות של רביצה בים ועיניו הביעו פיקחיות וערמומיות. כמה שתרז אהבה לחנך גברים מסוגו.
"עכשיו אני עומדת לקשט אותך", אמרה תרז לשי וקרצה למשרתה האישי, שמיהר להגיש לה את תיק האביזרים. ידיו של שי היו עדיין כבולות מעל לראשו ורגליו היו מפושקות בעזרת המוט. תרז העמידה אותו על ברכיו, העבירה את החבל הארוך שהשתלשל מקשירת ידיו לאחור וקשרה אותו למוט שברגליו.
שי לא ויתר: " מה את כבר יכולה לעשות לי חתיכת סדיסטית מטורפת? חכי שאני אצא מכאן
את תשלמי על זה ביוקר!"
"כלבלבון אפס, שוב מתחצף?", שאלה תרז וחייכה. היא שלפה גאג מתיק האביזרים ואמרה
"זה יהיה הקישוט הראשון שלך, אפס, עד שתלמד לשפר את נימוסיך". שי ניסה להזיז בכוח את ראשו אך הגאג נדחף בקשיחות לפיו והודק ברצועה מאחורי ראשו. תרז כמעט יכלה לקרוא את הקללות שלו מבעד לעיניו, עכשיו היא תוכל לעבוד בשקט.
היא הוציאה מתיקה זוג מצבטי הברגה וקראה למשרתה האישי. היא דחפה את אצבעה לפיו ואמרה "לקק והרטב אותה, בלבוי". המשרת ליקק את אצבעה בתאווה ותרז החלה לסובב את פיטמותיו של שי, עד שעמדו מספיק לטעמה. היא הצמידה חזק כל מצבט לפיטמה וראתה את שביב הכאב הראשון בעיניו של שי. כעת שלפה מתיקה עשרה אטבי פלסטיק בעלי שיניים אכזריות. לכל אשך הוצמדו חמישה אטבים בצבעים שונים. עיניו של שי הביעו כאב עמוק והוא החל להתפתל.
"אתה נראה ממש כמו עץ חג מולד צבעוני", חייכה תרז לשי. "עכשיו תקבל הזדמנות נוספת. אני מוציאה לך את הגאג בדיוק לדקה אני אשאל אתך מה שמך החדש ומי אני בשבילך. אם התשובה תהיה נכונה, אחזיר אותך לשורה. אם היא תהיה שגויה - אמשיך לשחק בועדת קישוט. אז מה אתה אומר, כלבלבון אפס?"
תרז הוציאה את הגאג מפיו של שי ושאלה: "מי אתה ומה אני בשבילך?" ושי ענה: " אני שי ואת זונה מזדיינת". תרז סטרה לו בעוצמה, עד שנפל, משכה בשערו והחדירה לו את הגאג בכוח.
"או קיי, כלבלבון אפס, אני רואה שאתה היום במצב רוח משועשע. בוא נראה מי יצחק אחרון".
היא הוציאה מתיקה באט פלאג בעובי בינוני שממנו השתלשלו שערות דמויות זנב.
"כלב טוב צריך שיהיה לו זנב לקשקש בו, נכון אפס?", אמרה כשהיא מכניסה את ידה לכפפת פלסטיק חד פעמית. "בוא נבדוק לך את התחת", אמרה ונסכה על הכפפה חומר סיכוך אך בכמות קטנה. היא פישקה את פלחי ישבנו של שי והביטה בעניין לתוך פי הטבעת שלו. אחר החלה לצחוק "חחההה כלבלבוני, אני רואה שאתה בתול לפי הכיווצים שלך. אתה תהנה מזה", פסקה כשהחלה להחדיר את הבאט לישבנו בהתמדה ובתקיפות. עיניו של שי נפערו בתדהמה. איבר הפלסטיק שחדר לגופו גרם לו להרגיש מושפל וחסר אונים, נקרע... אבל הוא לא רצה להיכנע למטורפת הזו, שחושבת שתהפוך אותו לעבד שלה. מי היא בכלל? הוא החליט לעמוד בסבל ולא להיכנע, לא משנה מה. הוא אולי השבוי שלה, אבל יום אחד הוא ישתחרר והיא תשלם.
תרז התפעלה מכוח העמידה שלו. היא ידעה שהוא יהיה אחד מהעבדים המעולים שידעה.כך זה תמיד, גודל ההתנגדות בהתחלה,כך גודל ההתמסרות בהמשך. היא חייכה.לפתע ידעה מה ישבור את שי.היה ברור לה שאיברו הוא חברו הטוב בעולם והשרביט השולט בחייו.אם אין ברירה אז אין ברירה,חייכה לעצמה חיוך מרושע.היא החלה ללטף בעדינות וברוך את הזין הגדול והפועם,שואלת את שי בקול רך ומתפנק "נעים לך מותק?".
שי החל להרגע ולהתמסר למגעה העדין והמרטיט. הוא כמעט סימן כן עם הראש ואז ללא התרעה מוקדמת,תרז לחצה ביד אחת בעוצמה על הזין וביד השנייה חפנה בכוח את אשכיו ומשכה אותם כלפי מטה.
שי חשב שאם היא לא תרפה מיד הוא יתעלף או ימות.איך היא מעזה לפגוע בו ככה זה יכול לגרום לנזק בלתי הפיך.היא מטורפת אמיתית.אולי הוא באמת צריך להזהר.אולי אם היא תשחרר את הגאג הוא יגיד לה מה שהיא רוצה רק שתניח לזין שלו.הוא בונה עליו לשנים ארוכות ...
אבל תרז לא רצתה לשחרר את הגאג לפני שתהיה בטוחה שהפעם הוא יכנע. היא הדליקה נר אדום הציבה אותו מעל הזין של שי ושאלה בחיוך "שנתחיל?" שי הניף את ראשו בחוזקה משמאל לימין.
טיפת שעווה אדומה נחתה על הזין והקפיצה את כל גופו בכאב .
"אתה רוצה להגיד לי משהו, אפס,לפני שאני ממשיכה?"
שי הניד בראשו לכן.
תרז שחררה את הגאג ושאלה: " מי אתה ומה אני בשבילך ?"
שי ענה בקול מתריס,אך ברור: " אני כלבלבון אפס ואת המלכה שלי"
כמה שהוא שנא אותה באותו רגע ואיזה מחשבות עלו בראשו על מה שיעולל בגופה כשישתחרר ויחד עם זאת, לפתע,כמעט בלי ששם לב,מחשבה חדשה חדרה למוחו,מחשבה שעדיין לא היתה ברורה אפילו לו,אבל היא התחילה ב"ווהו איזה עוצמה".
תרז סימנה למשרתה לשחרר את האפס מקישוטיו ולהחזירו לשורת הגברים.
הטלפון הנייד שלה צלצל והיא מהרה להרימו .
"תרז דרלינג,זו שנטל.מה שלומך אהובתי ?"
"נפלא יקרה, כמה שהתגעגעתי אליך.תשמעי מותק,אני אחזור אליך אחר כך,אני באמצע מסדר ראשון"
"טוב אהובתי,רק תחזרי מהר.אני חייבת את עזרתך דחוף.יש לי איזה בעיה עם העבד החדש שלי,שאין לי סבלנות לפתור לבד.תסכימי שירשם לקורס באיחור? אני מוכנה לשלם הרבה"
תרז חייכה. שנטל היתה אחת מהמלכות האהובות עליה,אחרי הכל,את חינוכה הראשוני היא קיבלה באותו בית ספר של תרז ורק אחרי חינוך מיוחד ונסיון של שנים כסאבית הפכה למלכה.
"תשמעי זה קצת בעייתי מותק,את יודעת שאני מקפידה על מספרים זוגיים והקורס מלא אולי נחכה לקורס הבא?"
"לא יפה שלי,ממש לא. אני חייבת אותו מבושל בהקדם האפשרי ותאמיני לי שהוא זקוק לחינוך מיוחד.בבקשה נו,אני מוכנה לשחד אותך גם בדרכים אחרות.ממממ ...שוחד מיני למשל "
תרז חייכה. כששנטל מציעה לשחד מינית, זה בהחלט דורש מחשבה נוספת. " טוב תגיעי איתו ונראה" , אגב, איך קוראים לו ?"
"פולו " , אמרה שנטל וחייכה.
בפרק הבא – שנטל ופולו מגיעים לביקור....
