המאבטחת
מאת הוא(שולט)
5 ביוני 2024
תמיד היתה לו חולשה לנשים עם סטטוס בטוח, יציב, מקצוע, תפקיד נחשב, סטטוס חברתי שמקרין עוצמה. הוא במסע ארוך של פיצויים ותיקונים. כל הזמן בתנועה בשינוי.
היא היתה סמויה איפשהו במרכז הארץ. קעקועים, מראה סטלני, ורק הספגטי באוזן יכול להסגיר שהיא בשליטה, בתפקוד מלא, בריכוז, בניגוד גמור לדימוי הסטלני המרושל.
הוא נמנע מלהתחיל או ליצור קשרים לא אפלטונים בעבודה. אבל מחיוכים עברו לדיבור על גידול חסה בשטחים ואח״כ על החיים שלה שלו. הכימיה והאנרגיות הביאו בשלב אחר להחלפת טלפונים ולמפגש מחוץ לעבודה. היא עברה אצלו ועדת חריגים בנוגע לקשרים עם עובדות. הקפידו לא להגיע יחד לעבודה הקפידו לשמור נגיעה שם.
הם עברו ל"הם" ו"אנחנו". היה להם סיפור עצמי שזה לא מחייב, של יזיזות לא מחייבת לא מחוייבת. עלק. החליפו נוזלים, חיבה, חום ואינטימיות משך רב, חודשים, שנה, שנתיים, באינטנסיביות משתנה, כי העבודה, כי פער הגילאים, כי ככה נח.
הם נהנו להתאמן בפארק הלאומי, בזולה הנסתרת. פול קונטקט, מכות קשות, לא סימונים. הוא היה מאתגר אותה, היא החטיפה לא מעט וחטפה. זה היה כמו סקס עבורם. מיוזעים, מתנשפים, מחליפים מהלומות עונג וכאבים על מצעי אדרנלין. אין יותר קרוב מקרב. מתח נפרק, פיזי, ריתוקים לקרקע. לקרקע המציאות. מרתק. דשא בפה, מזל שיש מגן שיניים.
היא אהבה שאצלו ואיתו זו חלקת אלוהים שלה. שם היא הכי היא. הכי ללא שליטה, לא מה יגידו, לא מחסומים משתקים, לא ביקורת עצמית, ללא המשימות שלה וההישגים, לא המה יהיה בעתיד, ניתוק מוחלט - בועה ממגנטת לעוד ועוד. היא נתונה למרותו וגחמותיו וזה הקסים אותה כל פעם יותר ויותר. אהבה ללא תנאי, ללא מילים. מדוברת בשפת גוף, בשפת העיניים. בשפתיים הדרומיות והצפוניות שלה. אהבה כמעט הורית הדדית.
היא ידעה במדויק מה הוא צריך, ובשיחה ההיא המכוננת, אחרי סשן מרסק מלא רגש, זיון והפסקת סיגריה, הפסקת פרוטוקול, מדברים חופשי. אמרה מפורשות: "אתן לך כל מה שתרצה".גם את הקשר האוהב הנוסף. קשרים אחרים. איתי או בלעדיי, אוכל טעים, אוזן, חיוך אוהב, ועין. גרודים בגב, מסג'ים מפרקים אחרי ספורט. הוא מסתפק במועט, שקט, רעש, לבד, ביחד, ארוחים. מה שתרצה מתי שתרצה, אני הג'יני שלך ויש לך אין סוף משאלות.
"אני יודע עד כמה אני משמעותי עבורך. אני כל עולמך ואת תתני לי את הירח אם תוכלי". הייתה שם הסכמה על ילד משותף. היא אמרה: ״אתה לא חייב. לגדל״. הוא אמר: ״אין מצב. זה לא כלב וזה של שנינו ואני מעורב כאב״. היא דמעה. ״רק חתונה לא תהיה״. היא צחקה. ״אני מהמתחתנים פעם בחיים״. היא קיבלה בהשלמה והבנה.
״אהיה כל מה שרק תרצה מה שרק תרצה אני שלך. אני הג'יני שלך ויש לך אין סוף משאלות״.
היא היתה סמויה איפשהו במרכז הארץ. קעקועים, מראה סטלני, ורק הספגטי באוזן יכול להסגיר שהיא בשליטה, בתפקוד מלא, בריכוז, בניגוד גמור לדימוי הסטלני המרושל.
הוא נמנע מלהתחיל או ליצור קשרים לא אפלטונים בעבודה. אבל מחיוכים עברו לדיבור על גידול חסה בשטחים ואח״כ על החיים שלה שלו. הכימיה והאנרגיות הביאו בשלב אחר להחלפת טלפונים ולמפגש מחוץ לעבודה. היא עברה אצלו ועדת חריגים בנוגע לקשרים עם עובדות. הקפידו לא להגיע יחד לעבודה הקפידו לשמור נגיעה שם.
הם עברו ל"הם" ו"אנחנו". היה להם סיפור עצמי שזה לא מחייב, של יזיזות לא מחייבת לא מחוייבת. עלק. החליפו נוזלים, חיבה, חום ואינטימיות משך רב, חודשים, שנה, שנתיים, באינטנסיביות משתנה, כי העבודה, כי פער הגילאים, כי ככה נח.
הם נהנו להתאמן בפארק הלאומי, בזולה הנסתרת. פול קונטקט, מכות קשות, לא סימונים. הוא היה מאתגר אותה, היא החטיפה לא מעט וחטפה. זה היה כמו סקס עבורם. מיוזעים, מתנשפים, מחליפים מהלומות עונג וכאבים על מצעי אדרנלין. אין יותר קרוב מקרב. מתח נפרק, פיזי, ריתוקים לקרקע. לקרקע המציאות. מרתק. דשא בפה, מזל שיש מגן שיניים.
היא אהבה שאצלו ואיתו זו חלקת אלוהים שלה. שם היא הכי היא. הכי ללא שליטה, לא מה יגידו, לא מחסומים משתקים, לא ביקורת עצמית, ללא המשימות שלה וההישגים, לא המה יהיה בעתיד, ניתוק מוחלט - בועה ממגנטת לעוד ועוד. היא נתונה למרותו וגחמותיו וזה הקסים אותה כל פעם יותר ויותר. אהבה ללא תנאי, ללא מילים. מדוברת בשפת גוף, בשפת העיניים. בשפתיים הדרומיות והצפוניות שלה. אהבה כמעט הורית הדדית.
היא ידעה במדויק מה הוא צריך, ובשיחה ההיא המכוננת, אחרי סשן מרסק מלא רגש, זיון והפסקת סיגריה, הפסקת פרוטוקול, מדברים חופשי. אמרה מפורשות: "אתן לך כל מה שתרצה".גם את הקשר האוהב הנוסף. קשרים אחרים. איתי או בלעדיי, אוכל טעים, אוזן, חיוך אוהב, ועין. גרודים בגב, מסג'ים מפרקים אחרי ספורט. הוא מסתפק במועט, שקט, רעש, לבד, ביחד, ארוחים. מה שתרצה מתי שתרצה, אני הג'יני שלך ויש לך אין סוף משאלות.
"אני יודע עד כמה אני משמעותי עבורך. אני כל עולמך ואת תתני לי את הירח אם תוכלי". הייתה שם הסכמה על ילד משותף. היא אמרה: ״אתה לא חייב. לגדל״. הוא אמר: ״אין מצב. זה לא כלב וזה של שנינו ואני מעורב כאב״. היא דמעה. ״רק חתונה לא תהיה״. היא צחקה. ״אני מהמתחתנים פעם בחיים״. היא קיבלה בהשלמה והבנה.
״אהיה כל מה שרק תרצה מה שרק תרצה אני שלך. אני הג'יני שלך ויש לך אין סוף משאלות״.
